"מהיום גם לבעלי-החיים יש נציגים בכנסת"
קהילת אוהבי החיות בישראל רושמת לזכותה הישג נוסף: הקמת השדולה הראשונה בכנסת למען בעלי-חיים. ישיבת הבכורה שלה עסקה במצבם העגום של מתקני ההסגר הרשותיים והעירוניים, שמרביתם נעדרים תנאים בסיסיים להחזקת חיות. "הטיפול במכלאות חיוני ודחוף", אומר ח"כ יואל חסון המוביל את השדולה. "בין היתר נפעל להרחיב את פעילות ארגוני המתנדבים בהן"
"מהיום גם לבעלי-החיים יש בית בכנסת. גם הם אזרחי ישראל וגם להם מגיעים נציגים שידברו בשמם", מכריז חבר-הכנסת יואל חסון, שחנך אתמול (שלישי) את שדולת בעלי-החיים הראשונה בתולדות הפרלמנט העברי. השדולה, אותה מוביל חסון, הוקמה ביוזמת עמותת "הכל חי", וחברים בה גם הח"כים דב חנין, משה כחלון, מיכאל מלכיאור וקולט אביטל.
בישיבה הראשונה של השדולה נכחו עשרות נציגי עמותות הפועלות להגנה על החיות בישראל, לצד חסון, חנין ואנשי המשרד להגנת הסביבה והחקלאות. הישיבה עסקה במצבם העגום של עשרות מתקני ההסגר העירוניים והרשותיים בישראל, המתנהלים ללא פיקוח מוסדר. מרביתם, כך עולה מעדויות הפעילים, נעדרים תנאים בסיסיים להחזקת חיות מחמד, בקיץ שורר בהם חום כבד ובחורף קור מקפיא, והכלבים והחתולים שוהים בהם בצפיפות נוראה.
"הטיפול במצב המכלאות חיוני", אומר חסון. "נקודת המוצא היא שבישראל קיימים מתקני ההסגר, זו עובדה נתונה, אבל צריך לשפר את התנאים בהם. נוסף לתנאים הפיזיים הקשים, חסרה בהן נשמה. בלי להכליל, פעמים רבות האנשים העובדים בהם אינם פועלים מתוך אהבה וחמלה לבעלי-חיים. אחת הדרכים לשנות את המצב היא להרחיב את הקשר בין ארגוני המתנדבים למכלאות, ולאפשר להם לפעול בתוכן בחופשיות".
"תנאים פיזיים קשים". כלבים בהסגר (צילום: עמותת "גלבוע אוהבת חיות")
"תיאורים מחרידים של הנעשה במכלאות"
"הקמת השדולה היא מהלך הכרחי", מעיד מנהל עמותת "הכל חי" עו"ד ידין עילם. "עד עתה ההגנה על בעלי-החיים לא מצאה ביטוי מתאים בכנסת, והסתכמה בפעילות אקראית של ח"כים בודדים שהנושא קרוב ללבם. אבל זהו נושא רחב שנוגע לחלקים גדולים של האוכלוסייה, לא רק בעלי חיות מחמד אלא גם כל מי שמאמין שיש לנהוג בחיות בכבוד ובחמלה ולשנות את היחס אליהן. מצבן העגום של המכלאות הוא רק דוגמה אחת מתוך רבות לטיפול הלקוי בבעלי-חיים בישראל. דווקא המקום בו הרשות אמורה לשמש מופת לדאגה לרווחת החיות, היא מטפלת בהן הרבה פחות טוב מהאזרחים עצמם.
"הגיעו אלינו תיאורים מחרידים של הנעשה במכלאות. בחלק מהן גורי כלבים מוחזקים בכפור לילי על בטון קר, כלבים נגנבים על-ידי עבריינים ומתגלגלים לקרבות אכזריים, ברבים מהן נדונו הכלבים לחיות בצפיפות עד למותם הידוע מראש. יש מתקנים בהם התנאים מחפירים אבל הצוות המטפל מסור, כמו
ההסגר בדימונה. יש מתקנים בהם התנאים טובים יחסית אבל הצוות אינו כשיר לטפל בחיות ואדיש לסבלן. בתחנות הסגר ספורות בלבד, למשל הכלבייה בראשון-לציון שהווטרינר העירוני שלה יונתן אבן-צור מקבל גיבוי מראש העיר, התנאים הפיזיים מצוינים והצוות אכפתי ומקצועי".
- מה הפתרון למצב?
"משרד הפנים, שמתקצב את הרשויות שאחראיות על השירותים הווטרינריים בתחומן, צריך להעביר אליהן תקציבים שיסוכמו מראש. בנוסף יש לשנות את דרך מינוי מפעילי ההסגרים, שהיום נתון לשיקולם של ראשי המועצות. כך למשל ראש הרשות יכול להחליט למנות כלבן מסוים שאין לו הכשרה או אפילו גישה לבעלי-חיים. הפיתרון הוא להעביר את האחריות לבחירת הווטרינר הרשותי ומפעילי ההסגרים לשירותים הווטרינריים ולמשרד להגנת הסביבה, שתפקידם להגן על החיות בישראל".
"מאז ומתמיד גדלתי עם חיות ובעלי-החיים קרובים מאוד ללבי", מסכם חסון. "כשהגעתי לכנסת היה לי ברור שהיא עוסקת בנושא, אך הופתעתי לגלות שאין בה שום גוף הדואג לרווחתם. השדולה החדשה תנסה לשנות את המצב. ייתכן שבנוסף לטיפול במצב ההסגרים, אחת המשימות הראשונות תהיה להיות לשנות את שמו של חוק "צער בעלי-החיים" ל"זכויות בעלי-החיים". זה אמנם שינוי סמנטי, אבל הוא מבטא את המחויבות שלנו להגן עליהם".
