העירעור נדחה: יחיאל חזן ירצה עבודות שירות
לאחר שהורשע בפרשת ההצבעות הכפולות נגזרו על חזן ארבעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות וחודשיים מאסר על תנאי. השופט ציין אז כי "פגיעה במעשה ההצבעה על ידי הטיית תוצאותיה במירמה, היא פגיעה בציפור נפשו של בית המחוקקים". היום נדחה ערעורו של חזן על גזר הדין
בית המשפט המחוזי בירושלים דחה הבוקר (יום ד') את ערעורו של חבר הכנסת לשעבר יחיאל חזן, שהורשע בהצבעה כפולה במליאת הכנסת. לפני כחצי שנה גזר בית המשפט השלום בירושלים על חזן ארבעה חודשי עבודות שירות וחודשיים מאסר על תנאי.
לפני כחצי שנה נגזרו על חזן ארבעה חודשי מאסר שירוצו כעבודות שירות וחודשיים מאסר על תנאי, בעקבות פרשת "ההצבעות הכפולות". בשיקולי העונש ציין השופט חיים לי-רן כי לנאשם אין עבר פלילי, וכן לעובדה "שהוא ויתר על חסינותו ואת משפטו ניהל בעניינות רבה כשסנגורו התרכז בעיקר וחסך זמן רב בהסכמתו להגשתם של מסמכים... וכן שוויתר על עדים שנוכחותם לא היתה הכרחית".
השופט אף שיבח את חבר הכנסת לשעבר וכתב: "במשפט עלה פועלו הרב של הנאשם למען יחידים רבים מבני הציבור ולמען ציבורים שלמים. אלה קשרו לראשו כתרים של שבח, תודה ותפארה על סיוע שהגיש להם הן מתוקף תפקידו כחבר כנסת והן לפני כן" בנוסף, ציין השופטכי העיסוק הפומבי בפרשה היה בחינת עונש בפני עצמו כלפי חזן.
בצד דברי ההלל לחזן והאמפתיה, הזכיר אז השופט כי מדובר בפגיעה בטוהר המדינות של הכנסת: "מעשה ההצבעה בכנסת הוא מנישמת אפו של הליך החקיקה...פגיעה במעשה ההצבעה על ידי הטיית תוצאותיה במירמה, היא פגיעה בציפור נפשו של בית המחוקקים והפרה ממשית של אמון הציבור בו. על בית המשפט לעשות ככל שבידו לשמור על טוהרו של אחד מסמלי השלטון במדינה".
שלושה חודשים לפני כן הרשיע לי-רן את חזן בעבירות של זיוף בכוונה לקבל דבר במירמה בנסיבות מחמירות ובמירמה והפרת אמונים.
הצביע במקום גבריאלי
הפרשה המפורסמת התרחשה כשחזן השתתף בהצבעה אלקטרונית על העברת תקציב המדינה במאי 2003. על פי כתב האישום הוא הצביע נגד התקציב - אולם משהבחין כי חברת הכנסת ענבל גבריאלי, עמיתתו לליכוד, נעדרה מאולם המליאה, הצביע "גם במקומה".
חזן בבית המשפט, ביום קבלת גזר הדין (צילום: גיל יוחנן)
"הנאשם הצביע בשמה של חברת הכנסת ענבל גבריאלי", קבע השופט לי-רן בהרשעה. "לא מצאתי בגרסתו של הנאשם כאילו חבר כנסת אחר הצביע בשוגג ממקום מושבה של חברת הכנסת גבריאלי או כי בעת רכינתו לעבר שולחנה, כדי לעיין בספרי התקציב שהשאילה לצורך הנחת ראשה עליהם, לחץ בהיסח הדעת כל כפתורי ההפעלה של מנגנון ההצבעה שם. המערכת לא הופעלה בלחיצה אקראית קלה ונדרשה מידה מסויימת של כוח כדי להפעילה, ובשתי ידיים". אותה הצבעה הוכרעה ברוב של 55 מתנגדים כנגד 43 תומכים.
השופט הוסיף בהכרעת הדין: "המערכת היתה מערכת אמינה, שעל אף שהיו בה וודאי תקלות כבכל מערכת, לא הצביעה מכוח עצמה. מערכת ההצבעה הראתה הצבעה של חברת הכנסת ענבל גבריאלי לא משום שהתהפכו קרביה או שנשתבשה עליה דרך פעולתה, אלא משום שהנאשם הפעילה ביודעין, גם ממקום מושבה של חברת הכנסת גבריאלי. בחנתי אחת לאחת את טענותיו של הסנגור המלומד, אך לא מצאתי בהן כזאת שכוחה עמה להושיע את הנאשם".
הסתבכות במחסן
בהקשר לפרשת ההצבעות הכפולות, נחשד חזן בגניבת מערכת ההצבעה בכנסת. המשטרה אף המליצה לפרקליטות להעמידו לדין פלילי. חזן, כזכור, נטל ממחסן הכנסת את מערכות ההצבעה הישנות, לשם נכנס מלווה בקצין הכנסת. הוא טען כי הצבעתו נגרמה בשל פגם במערכת ההצבעה, שהוחלפה בינתיים והועברה למחסן. מצלמות במשכן תיעדו אותו יוצא מן המקום כשבידיו המערכת. בעקבות חשיפת הפרשה בגלי צה"ל, טען תחילה חזן בנוכחות העיתונאים שלא לקח דבר, אך לאחר מכן התרצה - ואף החזיר את הציוד.
בעקבות ממצאי המצלמות במשכן, התנהלה תחילה חקירה חשאית נגד חזן בכנסת, עד לפיצוץ הפרשה בתקשורת. לאחר מכן ערך יו"ר הכנסת ראובן ריבלין בירור בלשכתו, במהלכו החזיר חבר הכנסת חזן את שקית ובתוכה המערכת.
בניסיונותיו הנואשים להסביר את מעשיו, ויותר מכך - את השינוי המהיר בגרסתו הפומבית, סיפק חזן חומר עשיר לסטיריקנים למיניהם, כאשר אמר, בהתייחסו למערכת ההצבעה: "לקחתי את הפאנלים - לא לקחתי את המוח".
לפנייה לכתב/ת 
