רמון הורשע במעשה מגונה: "גרסתו לא אמינה"
הרכב של שלושה שופטים החליט בצהריים להרשיע פה אחד את שר המשפטים לשעבר, חיים רמון, בעבירה של מעשה מגונה. בית המשפט קבע כי גרסתו של השר לשעבר אינה אמינה וכתב מלים קשות על רמון ש"לא בחל בהכתמת המתלוננת". המתלוננת העידה: "הוא גבר בן 56. להיצמד אליו ולהתנשק איתו זה דבר לא שפוי". התובעת הביעה שביעות רצון: "בית המשפט שלח מסר נורמטיבי לציבור". רמון ופרקליטיו סירבו להגיב
"האמירה 'תפרו לי תיק' - היא לרוב מפלטם של עבריינים", כך קובע היום (ד') בית משפט השלום בתל אביב בעניינו של שר המשפטים לשעבר, חיים רמון. הרכב של שלושה שופטים החליט בצהריים (יום ד') להרשיע פה אחד את רמון בעבירה של מעשה מגונה על שנישק במשרד ראש הממשלה חיילת בניגוד לרצונה בחודש יולי האחרון. בית המשפט קבע כי גרסתו של רמון בלתי אמינה ומתח ביקורת חריפה על השר לשעבר. לדברי הרכב השופטים, רמון לא בחל אף בהכתמת המתלוננת. "אין מדובר בנשיקה תמימה על הלחי או על המצח מתוך רגש של חיבה אלא בנשיקה שיש בה את כל האלמנטים של עבירת מין", כתבו שלושת השופטים.
עוד כתב בית המשפט כי הוא נותן אמון מלא בעדותה של המתלוננת וקבע כי רמון פעל מתוך מגמה להטיל בה דופי. בית המשפט הוסיף כי מדובר בנשיקה שלא בהסכמה, שהיא מעשה פולשני ומשפיל וכי רמון שיקר. "מצאנו שהנאשם לא דבק באמירת אמת, ניסה להסיט את האש ממנו והלאה, המעיט וצמצם את מעשיו ואחריותו ומנגד הגזים והפריז. באשר לחלקה של המתלוננת, עיוות וסילף את העובדות בדרך מתוחכמת ומתחכמת", כתבו. גם על עדות ההגנה שולה זקן ורבקה פאלוך נמתחה ביקורת חריפה. רמון, בצאתו מבית המשפט, סירב להגיב ואף סירב לומר אם יערער על הכרעת הדין. גם פרקליטיו של רמון סירבו להגיב.
התובעת במשפט, עו"ד אריאלה אנטלר-סגל, הביעה שביעות רצון מההרשעה: "בית המשפט שלח מסר נורמטיבי לציבור ואמר באופן חד משמעי שנשיקה היא מעשה מגונה. זה לא בתחום האפור, וזה לא הטרדה מינית. נשיקה היא מעשה מגונה. בית המשפט קבע שהוא לא נותן אמון בגירסת ההגנה, שהיתה מניפולטיבית ולא אמינה - וכך נאמר גם על ידי ההגנה".
שר המשפטים לשעבר רמון הגיע בצהריים אל בית משפט השלום בתל אביב, שם האזין במשך כחצי שעה לתקציר הכרעת הדין בעניינו. במקביל יצאה אל הכתבים דוברת בתי המשפט, רבקה אהרוני, ובישרה: "חיים רמון הורשע פה אחד בעבירה של מעשה מגונה". בבית המשפט שררה מהומה גדולה, ואחדים מתומכיו של רמון שהגיעו למקום קראו לעברו קריאות תמיכה. רמון עצמו נראה המום ונבוך בצאתו מהמקום. כעת ימתין לגזירת דינו.
הרכב השופטים במשפטו של רמון הוא הרכב של שלושה - השופטת חיותה כוחן העומדת בראש ההרכב, והשופטים דניאלה שריזלי ודניאל בארי. שלושתם הכריעו פה אחד לטובת ההרשעה, שהתקבלה בהלם במערכת הפוליטית כולה.
בפסק הדין כותב בית המשפט כי "ההתרשמות שלנו כשופטים מאמינות המתלוננת הייתה בלתי אמצעית. לכך יש להוסיף, כי כל העדים ששמעו את סיפורה נתנו בה אמון מלא... מצאנו לציין כי היא אותנטית ואמינה... למתלוננת לא היה כל מניע לפגוע בנאשם, אדרבה, בתחילה סירבה לנקוב בשמו ובהמשך התעקשה שלא להתלונן כדי ש'לא להיות אויב מספר אחת שלו'... אמינותה של המתלוננת עומדת למבחן בעימות, כאשר היא עמדה על שלה בנחישות והדפה את המתקפה הבלתי פוסקת והבלתי מרוסנת של הנאשם כלפיה".
בנוגע לטענתו של רמון כי בתמונות נראית המתלוננת כמחויכת ומאושרת, דבר שאינו מתיישב עם הטענה שהייתה נסערת, קובע בית המשפט: "קשה להגדיר מהי התנהגות רציונאלית או בלתי רציונאלית לאחר אירוע טראומטי. איש איש ותגובתו, איש איש ותרבותו". באשר לטענת רמון כי המתלוננת, ה', קיימה עמו שיחת פלרטוט קובעים השופטים כי "אין בשיחה דבר וחצי דבר עם שיחה אינטימית או שיחת פלרטוט... לכל היותר מדובר בשיחה קלילה, סרת טעם, שחרגה משיחה שגרתית בין קצינה לשר, כשהנאשם היה שותף מלא לדרך בה נוהלה, לרוחה ולתוכנה".
רמון ובת זוגו, מגיעים לבית המשפט (צילום: ניב קלדרון)
עוד נקבע בהכרעת הדין כי "ממכלול העדויות עולה שהדרך בה נהגה המתלוננת עם הנאשם, מאפיינת את התנהלותה בדרך של שגרה" - ואיננה פלרטוט. בנוסף השופטים מציינים כי רמון כלל לא ידע את שמה, דבר העומד בניגוד מוחלט לאווירה של פלרטוט. "אנו מאמצים באופן מלא את גרסתה של המתלוננת, כי מדובר היה בשיחת חולין קלילה ללא כל רמז מצידה להתקשרות רומנטית עם הנאשם".
"שאני ארצה להתנשק? זה לא שפוי"
השופטים התייחסו בקצרה גם לעדותה של המתלוננת, שניתנה בדלתיים סגורות, וציטטו ממנה: "זה גבר בן 56... להיצמד אליו ולהתנשק איתו זה דבר לא שפוי. מה אני, קצינה בצה"ל, אגש אליו כשהדלת פתוחה - איזה אומץ צריך, איזו תעוזה. זה מופרך מהמציאות זה פשוט לא היה".
השופטים אומרים כי דברים אלה הם דברים כדרבנות וקובעים כי שיחת ההיכרות הקלושה ביניהם היא שיחה של "לא כלום", וכי העובדה שלא ידע את שמה, פער הגילים, והדלת הפתוחה, מאששים את גרסתה כי לא הייתה כל הסכמה מצידה. השופטים מוסיפים ותוהים מדוע הייתה נסערת המתלוננת לאחר הנשיקה ומדוע סיפרה על כך בזעזוע למקורביה - אם לא היתה הסכמה.
בית המשפט קובע כי העובדה שהמתלוננת הייתה נסערת לאחר הנשיקה מהווה נדבך חשוב ומהותי בראיות ומחזק באופן משמעותי את עדותה ותומך באמינות גרסתה. השופטים מתייחסים לטענתו של רמון כאילו הפילו עליו תיק ואומרים: "האמירות: 'העלילו עליי, הפילו עליי תיק, תפרו לי תיק' - הן לרוב מפלטם של עבריינים לרבות נבחרי ציבור, שמסתתרים מאחוריי אמירות חסרות שחר כדי להינצל מחבל החקירה והמשפט הנכרך סביב צווארם".
על תת ניצב מירי גולן והאלוף גדי שמני - עדי התביעה - נכתב כי שניהם מצאו שיש עניין ציבורי רב בניהול החקירה ובקבלת תלונה מהמתלוננת והבינו שמדובר באירוע חמור וחריג שלא ניתן לטאטאו מתחת לשטיח: "לדעתנו כך מן הראוי היה שייעשה. אסור שמקרה מעין זה, דווקא כשמדובר באישיות רמת דרג, ייגנז במגרה ללא חקירה ודרישה. מטבע הדברים, כאשר מתנהלת חקירה סביב איש ציבור, על אחת כמה וכמה נגד שר מכהן בממשלת ישראל, נדרשת חקירה מאומצת, מעמיקה ומהירה מהרגיל".
על טענותיו העיקריות של רמון בתיק, כאילו גרמה לו המתלוננת לחשוב שהיא מסכימה לנשיקה והטענה כי היא זו שפיתתה אותו וגרמה לנשיקה והוא רק נענה והגיב לה, אמרו השופטים כי למרות התרגשותו על דוכן העדים ולמרות שדמעות חנקו את גרונו הגיעו למסקנה כי "גרסתו אינה עומדת במבחן ההיגיון והסבירות ואינה עומדת על רגליים מוצקות בחלקים שונים שלה. היא אינה נתמכת בעדויות אחרות ובחלקים אחרים אף מהווה סתירה לראיות".
לדבריהם, גירסתו של רמון היא "דוגמה מובהקת ומאפיינת כיצד רמון מנסה להרחיק עצמו מכל מה שעלול לסבכו במחיר של אי אמירת אמת ובה בעת אינו בוחל מלהכפיש את המתלוננת". השופטים מוסיפים כי רמון יעוות את העובדות כדי להרחיק את עצמו מאירוע שעלול לסבכו וכותבים: "אין מדובר בשקרים או בבדיות שהפריחה המתלוננת, ועל כן הצגתה כשקרנית מראה על מגמתו הברורה של הנאשם להכפיש את שמה ולהטיל בה דופי ובה בעת להתנער מאשמה".
לפנייה לכתב/ת 
