הסכם מכּה - אולי גם ישראל תרוויח

אם יצליחו אבו מאזן ואיסמעיל הנייה ליישם את הסכם מכּה בשטחים הפלשתינים – גם ישראל עשויה לצאת נשכרת ממנו, בעיקר מההיבט הביטחוני. אם ייכשל היישום – עצם קיומו של הסכם מכּה רע לישראל מכל הבחינות: המדינית והביטחונית גם יחד.

זו השורה התחתונה. אבל כשבוחנים את מה שהושג בתיווכו של מלך סעודיה צריך לזכור שהסכם מכּה הוא בראש וראשונה עניין פנים-פלשתיני. הוא משקף את יחסי הכוחות החדשים, הפוליטיים והצבאיים, בין החמאס לפתח. יחסי כוחות שנוצרו בשנה הסוערת מאז עלה החמאס לשלטון. יש בו גם ניסיון למסד ולקבע את דפוסי השותפות בשלטון בין הפלג האיסלאמי הרדיקאלי המוביל לבין הפלג החילוני העיקרי. מה שאין בהסכם הוא הכרעה חד משמעית בשאלת ההכרה בישראל והדרך להגיע עימה לדו-קיום בשלום.

הניסוחים המילוליים המפותלים אינם יכולים להסתיר את העובדה שהחמאס ממשיך לדבוק בעמדותיו המסורתיות וכמוהו גם הפתח. ההסכמה בין שני הפלגים היא פרגמטית ונועדה לאפשר להם לחדול ממרחץ הדמים ההדדי ולקבל מאות מליוני דולרים מהסעודים ומהאירופים. לכן, מנקודת ראות מדינית, ההסכם הוא רע לישראל. הוא מסיר מעל החמאס את הלחץ הבין לאומי למתן את עמדותיו ומאפשר לו להתבסס בשלטון מבלי ששינה את עמדותיו האידאולוגיות. יתרה מזאת. ההסכם יגביר את הלחץ על ממשלת ישראל להיכנס למו"מ מדיני על הסדר קבע עם אבו מאזן ולעשות ויתורים, לפני שבכלל ברור אם אבו מאזן, המשמש כחזית מתונה לחמאס, יכול לספק את הסחורה. כך, עלול להיווצר מצב שבו הטרור יימשך בעוד שעל ישראל יהיה לחץ בין לאומי ליישם את מה שסוכם עם אבו מאזן.

מאידך יש בהסכם מכּה נקודת אור מדינית אחת חשובה: עצם העובדה שסעודיה היא שתיווכה והביאה לחתימת ההסכם, מחזקת את השפעת הגורמים השפויים בעולם הערבי על הזירה הפלשתינית ומחלישה את השפעת איראן ושליחיה.

דווקא מנקודת ראות ביטחונית-ישראלית, יש להסכם כמה יתרונות ברורים. ראש השב"כ כבר קבע השבוע כי הסכנה הגדולה ביותר הנשקפת לישראל בזירה הפלשתינית היא מהתפוררות החברה והאנרכיה האלימה בשטחים. הכאוס החמוש מאפשר לאיראן, לחיזבאללה ולאל-קעידה לחדור לשטחים ולהגדיל השפעתם; באין שלטון מרכזי בעל יכולת אכיפה, מכתיבים החמולות החמושות ואירגונים קטנים ורצחניים כמו הג'יהאד האיסלאמי את סדר היום הפלשתיני. מטרתם היא להחריף את העימות עם ישראל כדי לגרור לתוכו גם את הפתח והחמאס וכדי להגביר את המוטיבציה לפיגועים בקרב האוכלוסיה.

תקופת רגיעה טובה לכולם

בחסות הכאוס פועלות מנהרות ההברחה בציר פילדלפי בלי הפרעה והיעדר פיקוח במעבר רפיח מאפשר לנשק, ידע טכנולוגי ומחבלים לזרום לרצועה בלי הפרעה. אם בדרך נס יצליחו אבו מאזן, איסמעיל הנייה וחאלד משעל ליישם את הסכם מכּה ולייצב שלטון מרכזי מתפקד, קיים סיכוי לשינוי מצב זה. החמאס וגם הפתח זקוקים לרגיעה בלחימה עם ישראל כדי לקבל סיוע ולהיערך מחדש. לכן הם עשויים לפעול ביחד לריסון הגורמים הסוררים. מכאן שאם ייושם הסכם מכהּ צפויה לנו תקופת רגיעה יחסית שישראל זקוקה לה לא פחות מהפלשתינים.

צריך להודות - צה"ל והרמטכ"ל החדש זקוקים כעת להפוגה כדי לתקן את הליקויים שנתגלעו במלחמת לבנון השניה, כדי לבנות מחדש את הכוח היבשתי ולאמן אותו וכדי לשקם את האימון בפיקוד הבכיר וביכולותיו. גם מערכת הביטחון הישראלית זקוקה להפוגה כדי לעכל וליישם את מסקנות ועדת וינוגרד בתחום הפרסונאלי (לגבי רוה"מ, שר ביטחון וכמה מאלופי המטה הכללי) ובתחום המערכתי. לא פחות חשוב: פסק זמן, אם ינוצל כהלכה, יאפשר למערכת הביטחון לקדם במהירות את הפרוייקטים הביטחוניים הדחופים שיאפשרו למדינת ישראל להתמודד טוב יותר עם האיומים הנשקפים לה בכל הזירות. מדובר בשלושה פרוייקטים: מיגון יישובי הנגב המערבי, פיתוח מערכת ליירוט רקטות וטילים לטווח קצר ובינוני והשלמת גדר הביטחון.

החמאס אמנם ינצל תקופת רגיעה, אם תהיה, כדי להמשיך בבניין התשתית הצבאית החדשה שהוא בונה ברצועה על פי לקחי מלחמת לבנון השניה. אבל ממילא גם בעצם ימים אלה, בחסות האנרכיה, הוא פועל במרץ לבניית תשתית המנהרות ולהברחת ידע ונשק ולכן רגיעה ברצועה כתוצאה מהסכם מכּה לא תשנה הרבה את המצב מבחינה זו. היא רק עשויה לתת לישראל כתובת ברורה יותר ללחצים מדיניים וצבאיים.

שיפור המצב הכלכלי בשטחי הרשות הפלשתינית כתוצאה מהסיוע שיזרום גם עשוי להקטין את המוטיבציה לטרור ולחזק את מעמדו של אבו מאזן. כל זה תלוי כאמור, במידה שבה יצליחו הנהגות החמאס והפתח להתגבר על האיבה הבין אישית והחמולתית ומערכת הלחצים לנקמת דם שנוצרה בין אנשיהן במהלך החודשים האחרונים. אלה עשויים להפוך את הסכם מכה לאות מתה בתוך זמן לא רב.

בנוסף לכך צריכות ההנהגות הפלשתיניות:

• לאחד את מנגנוני הביטחון הפלשתינים ולהעמידם תחת פיקוד אפקטיבי של שר הפנים החדש. לשם כך יהיה צורך להכיל את "הכוח המבצעי" שהקים החמאס בתוך המנגנונים הקיימים של הרש"פ. משימה לא קלה – כמעט בלתי אפשרית – לביצוע.
• לאכוף הפסקת אש על הג'יהאד האיסלאמי ושאר הארגונים הסוררים.
• להביא לסיום מוצלח את המו"מ על שיחרור גלעד שליט תמורת אסירים פלשתינים.
• להסכים על מנגנון שישלוט בצורה אפקטיבית במעבר רפיח ובמעברים לשטח ישראל.
  

אם יצליחו הנהגת החמאס ואבו מאזן לממש צעדים אלה יש סיכוי שהסכם מכה יפתח פרק ביניים חדש טוב יותר לא רק לפלשתינים אלא גם לישראל. מה יקרה אחרי פסק הזמן? נחיה ונראה. אבל הניסיון מלמד שהפלשתינים מומחים בהחמצת הזדמנויות גם כאשר מדובר בשיפור מצבם מכל הבחינות. על כן ראוי להנמיך ציפיות גם בישראל ולהתכונן לכך שבעוד חודשים לא רבים ייווצר מצב בו לא תהיה לישראל ברירה וצה"ל יצטרך להיכנס למבצע רחב היקף ברצועה.