האם האינטרנט תורם לביישנים או למוחצנים?

אחת השאלות המרתקות ששבה ועולה בשנים האחרונות בהבנת המגרש החברתי האינטרנטי היא האם הרשת מעשירה את את העשירים או מעשיר את העניים? הכוונה כמובן לעושר במטען הפסיכולוגי. השאלה היא האם אותם אנשים מוחצנים, אותן חיות חברתיות, שכל אירוע חברתי סובב סביבם מצליחים באינטרנט להגדיל את המעגל החברתי שלהם עוד יותר כתוצאה מאותן מיומנויות חברתיות גבוהות קימות?

או אולי דווקא החברה הביישנים, אלה שבדרך כלל מתקשים להתחבר כשהם מוקפים בכמות גדולה של אנשים. אולי אותם ביישנים בזכות ההגנה האינטרנטית פורחים והופכים לחיות חברתיות הבונות קשרים ענפים ומתבטאים באופן עשיר ומשוחרר באינטרנט.

פרופסור רוברט קראוט מאוניברסיטת קרנגי מלון, חוקר מוביל בתחום אינטראקציה בין אדם למחשב טוען במחקרו, כי מי שמרוויח בגדול באינטרנט זה החברה המוחצנים. לטענתו, המוחצנים משתמשים באינטרנט כערוץ נוסף להפגין את היכולות החברתיות הגבוהות שלהם. מנגד, בהתבסס על העבודות המחקריות שלי טענתי שהאינטרנט מהווה הרבה פעמים כלי מפצה,

כלומר, אנשים מופנמים משתמשים באינטרנט לבטא את יכולתם החברתית שלעיתים קרובות נחסמת מחוץ לאינטרנט. רבים מכירים את הקריקטורה, בה כלבים יושבים מול מסך מחשב כשהכלב שגולש באינטרנט אומר לחברו הכלב "באינטרנט אף אחד לא יודע שאני כלב", על אותו משקל התחלתי את אחד ממאמרי בציטוט "באינטרנט אף אחד לא יודע שאני מופנם".

האם מוכרחים לבחור בין התיאוריות המנוגדות הללו? האם העשירים מתעשרים או דווקא העניים? האם עניין זה מתקיים באופן כה מוחלט? התשובה היא שכפי הנראה יש למזג בין התיאוריות הללו.

בעבודת מחקר בהנחיתי שנעשתה על ידי הדר קפלן ונירה דורפצאון נבדקה השפעת השימוש המרובה באתר נוסטלגי על השימוש החברתי שהגולשים עושים באינטרנט. המחקר התמקד בהשוואה בין התנהגות מוחצנים למופנמים.

רקע קצר על אתרים נוסטלגיים

בשנת 2002 הופיע לראשונה אתר "חבר'ה" באינטרנט, שדומה לאתר www.Friendsreunited.uk, בו יש 15 מליון גולשים או לאתר www.reunion.com, עם 100 מליון גולשים. האתר מציע לגולשיו הצצה נוסטלגית אל העבר באמצעות הרשמה למסגרות שונות אליהן השתייך המשתמש, כגון בית הספר היסודי, תנועת הנוער, השירות הצבאי ומקום העבודה לשעבר וכך, גולש שנרשם יכול ליצור קשר עם גולשים אחרים ברשימה ולחדש קשרים שנותקו.

גל ההצלחה שגרף האתר הביא לשיפורים ואפליקציות נוספות רבות וכיום רשומים לאתר הישראלי יותר ממיליון ומאתיים אלף בני-אדם, כחמישית מאוכלוסיית המדינה.

לצורך המחקר נבחרו חמישים גולשים שהאתר "חברה" הוא להם כמעט כמו בית וחמישים גולשים שאינם חברים ב'חברה'. השאלה הייתה מה תהיה רמת השימוש באתרים חברתיים באינטרנט של מוחצנים ומופנמים, משתמשים כבדים ב'חברה' ושאינם משתמשים.

התוצאות היו מעניינות ביותר: משתמשי 'חברה' המוחצנים התנהגו על פי התיאוריה שהעשירים מתעשרים והשתמשו בשימושים החברתיים של האינטרנט יותר מאשר מופנמים משתמשי 'חברה.' לעומת זאת, בקרב הגולשים שאינם משתמשי 'חברה' התמונה היתה הפוכה והעניים התעשרו כלומר, המופנמים השתמשו יותר בשימושים החברתיים של האינטרנט לעומת המוחצנים.

התוצאות הללו מרתקות מכיוון שהן מצביעות על שני דגמים שונים של שימוש באינטרנט; הגולשים הכבדים באתרים הנוסטלגיים מקבעים למעשה את זהותם הישנה, הם גולשים ונפגשים באתר 'חברה' עם חברי ילדות וקשה להם להיות מישהו אחר שהחברה לא מכירים.

מכיוון שמדובר במשתמשים הכבדים של האתר 'חברה', דגם זה נכון כנראה גם לשימושים החברתיים שבאינטרנט ומי שביישן נשאר ביישן ומי שמוחצן משתמש באינטרנט כערוץ נוסף לדומיננטיות החברתית שלו, מה שתואם את התיאוריה לפיה העשירים מתעשרים.

לעומת זאת, הגולשים שאינם משתמשי 'חברה' נכנסים לעולם אינטרנטי חדש ויכולים כך ליצור את עצמם מחדש, הם אינם כבולים בזהותם שמחוץ לאינטרנט ויכולים להתנסות בחוויות חברתיות חדשות, דבר שגורם למופנמים דווקא לבטא את עצמם בשימושים החברתיים ככלי מפצה ומתאים לתיאוריה לפיה העניים מתעשרים.

היפה במחקר שהוא מלמד אותנו על העושר האינטרנטי. על פי המחקר, יש להיזהר מסטריאוטיפים ומהפקת מסקנות לא זהירה. האינטרנט הוא מגרש מורכב ביותר וכשהוא בא למפגש עם אישיותו של הגולש הוא יוצר דגם מרתק של התנהגות.

מרושתים, לבלוג המלא