למה פורחות המסעדות העיראקיות בדמשק?

ים של דם נשפך בשל היריבות בין הסונים לשיעים. כל יום מגיע הדיווח - בסוג של שגרה אפורה - על עוד פיגוע רווי הרוגים מאותה סיבה בעיראק. מעט מאוד שומעים על הסבל של היומיומי של התושבים עצמם, אלא שחלקם לא נשארו בארצם. 

אבו חיידר, פליט עיראקי שהיגר עם בני משפחתו לסוריה, מספר על החיים הבלתי אפשריים בשל המתח הדתי הפנים מוסלמי. "עקרתי מביתי בשכונת א-דורה, בעלת הרוב הסוני, בשל המגבלות וההטרדות שהטיל עלינו פלג דתי קיצוני", הוא מספר.

"נסעתי לסוריה יחד עם אחותי ומשפחתה. מאחר ובעלה סוני ומליציות שיעיות איימו לרצוח אם הוא לא יעזוב את ביתו בבצרה. הגעתי לסוריה מבלי שתיכננתי מה אעשה. השתקענו בדירת חדר בשכונת 'א-סידה זינב' בדרום דמשק. אחר כך פתחנו מסעדה קטנה למאכלים עיראקיים וכך אנו חיים מזה יותר משנתיים".

למה ג'רמאנא, מדרום לדמשק, הכפילה את מספר תושביה?

לפי אומדנים לא רשמיים מספר הפליטים העיראקיים בסוריה הוא כמיליון בני אדם; בירדן מספרם מוערך בכ-750 אלף. אך לא כל מי שמוגדר "פליט" עונה מייד לקריטריונים של חסר כל עם מקל ותרמיל קטן על הגב. לצד מרבית הפליטים חסרי הכל, מגיעים גם אנשי עסקים וסוחרים אמידים שיצאו מעיראק כשברשותם ממון רב. כמו כן, עזבו גם אנשי אקדמיה וגורמים בולטים נוספים מהחברה העיראקית המתפוררת.

כעת, לאחר שהמהגרים החדשים הפכו לתופעה חברתית שהשפיעה גם על הכלכלה, שואלים בארצות הקולטות, "מה אנחנו צריכים את כל זה?"  העיתון "אל-חייאת" הקדיש לטיפול בסוגייה מספר מאמרים השבוע, שבכולן השורה התחתונה ברורה: העיראקים יישארו אצלנו, כל עוד עיראק ממשיכה להתבוסס בביצה.

העיירה הקטנה ג'רמאנא היא עיירה קטנה וכמעט לא מוכרת מדרום לדמשק. אלא שהמהגרים העיראקים מאוד אוהבים את הישוב הקטן וגלי ההגירה למקום הכפילו את מספר התושבים שם. היום, מתוך 200,000 התושבים, 100,000 הם פליטים. "כשכף רגלך דורכת על אדמתה של ג'רמאנא, אתה כמעט ושוכח שאתה נמצא בסוריה. התושבים החדשים מספרים שהיא הפכה לעיר עיראקית עם עקירתם של אלפי המשפחות העיראקיות". סיפרה כתבת אל חייאת.

וכך, שכונות סוריות הופכות לרובעים עיראקיים. בג'רמאנא למשל, את "שכונת הורד" כבר מכנים "שכונת פלוג'ה" - רמז למקור מרבית המשפחות העיראקיות באזור. השכונה החדשה נהנת ממספר רב של מסעדות עיראקיות שמציעות מאכלים מארץ המקור. בדמשק עצמה הם מתרכזים במספר רובעים. כך גם בחלב, קאמישלי ובעיר חסכה - הסמוכות לגבול של סוריה עם צפון עיראק.

מחירי הנדל"ן קפצו

בתוך כך זינקו גם מוצרי מזון בסיסיים והדלק בסוריה, ואלה מביאים גם לתגובות מעורבות בחברה הסורית כלפי העולים החדשים. אומדנים רשמיים בסוריה מספרים כי הביקוש למזות לחימום זינק ב-17 אחוזים, וכן הביקוש ללחם מסובסד זינק ב-15 אחוזים.

בנוסף מחיר לשל מוצרי המזון הבסיסיים הוכפל פי שלושה ובכל הקשור לנדל"ן - בחלק מהאזורים הוכפלו המחירים עד פי שישה. "בואם של עיראקים רבים כל כך השפיע על יוקר המחייה. מחירי מוצרי המזון וההוצאות על דיור עלו". לדבריו, שכנו העיראקי שגר בסמיכות אליו פתח חנות מכולת לידו והוריד את מחזור המכירות שלו בכמחצית. "אני מתנגד לכך שהעיראקים יישארו תקופה ארוכה בארץ מכיוון ששהות קבע תביא לסבל רב לתושבים", סיפר סורי אחר, עומאר שקרא. "רבים מהם ובמיוחד בעלי האמצעים החלו לרכוש חנויות ומסעדות פאר, וכן משרדי נסיעות בזמן שהעניים שלהם החלו לעבוד בשורה של מקצועות".

חששות בממלכה ההאשמית 

מכון שמקום מושבו באוסלו - במחקר שיטתי שמטרתו לאמוד את מספרם של הפליטים העיראקיים בירדן. המטרה: לאמוד את היקפם ואת הבעיות שירדן צפויה להתמודד איתן בעתיד. למרות שהנתונים הרשמיים מדבירם על 250 אלף פליטים, האומדנים מדברים על מספר גדול פי שלושה.

במסגרת זאת הביע אחד הבכירים הירדנים השבוע מורת רוח בפני הלחצים הגוברים מבחוץ על ירדן לשכן את הפליטים בשטחה ואמר בלגלוג: "לא נותר לנו אלא להחליף את שמה של הממלכה מ'ממלכת ירדן ההאשמית ל'ממלכת הפליטים'".

נתקלתם בדיווח מעניין על העולם הערבי? אתם מוזמנים לשתף אותנו באמצעות האימייל האדום .