2006: התלונות על שופטים - סחבת ועיכוב

נציבת התלונות על השופטים, השופטת בדימוס טובה שטרסברג-כהן, הגישה היום (ב') את הדו"ח השנתי לשר המשפטים דניאל פרידמן ולנשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש. מהדו"ח עולה כי בשנת 2006 התקבלו בנציבות 1,237 תלונות נגד שופטים - ב-1,234 מהן התקבלו החלטות סופיות ו-198 תלונות מתוכן נמצאו מוצדקות. מדובר בשיעור תלונות מוצדקות של כ-16 אחוז.

בייניש (מימין), שטרסברג-כהן ופרידמן, היום בעת הגשת הדו"ח (צילום: עמית שאבי) 

למעלה ממחצית התלונות שנמצאו מוצדקות היו בגין התמשכות הליכים ועיכובים במתן החלטות מצד שופטים ודיינים. מתוך התלונות המוצדקות, 18 היו על התנהגות בלתי ראויה בעולם הדיונים, בנוגע להפעלת לחץ להצעות פשרה. 8 תלונות על התבטאות בלתי ראויה בפסק דין, 11 על התנהגות בלתי ראויה מחוץ לכס המשפט, 110 תלונות על התמשכות הליכים, 25 על ליקויים במינהל שיפוטי וניהול פרוטוקול ו-26 תלונות היו על פגיעה בעיקרי הצדק הטבעי, ניגוד עניינים ופגיעה בזכות להישמע.

בית המשפט העליון "ספג" 4 תלונות שנמצאו מוצדקות, 42 תלונות מוצדקות התקבלו על בתי המשפט המחוזיים, 84 על בתי משפט השלום, 26 בבית המשפט לענייני משפחה, 27 בבית הדין לענייני עבודה ו-15 תלונות על בית הדין הרבני.

עורכי הדו"ח מציינים כי נרשמה ירידה במספר התלונות המוצדקות בשנת 2006 (198) ביחס לשנה הקודמת (222 תלונות). עוד נמצא כי חלה ירידה בשיעור הכולל של התלונות המוצדקות, וירידה משמעותית של 75% בשיעור התלונות המוצדקות בבית הדין הרבני.

מי שמחפש פרטים פיקנטיים אודות שופטים איטיים במיוחד, או ניהול תיקים שערורייתי יתקשה למוצאם, שכן על פי חוק - אף אחת מהתלונות שמסוקרות בדו"ח אינה כוללת את ציון שמם של השופטים הנידונים. עם זאת, מובאות בדו"ח כמה דוגמאות לתלונות שנמצאו מוצדקות.

אחת הדוגמאות שניתנה להתנהגות בלתי ראויה באולם הדיונים היא של שופטת, שנטען שהייתה חסרת שליטה ועזבה את האולם בעיצומה של התדיינות. בתלונה נוספת בעניין זה נטען על ידי נאשם כי במהלך הדיון קיבל השופט שיחת טלפון במכשיר הסלולרי שלו ויצא מהאולם לכמה דקות. לגבי התבטאות בלתי ראויה בפסק דין - זכור לכולם המקרה המרכזי של השנה שבו הייתה התבטאות לגבי "הנאנסת שנהנתה". הנציבה מתחה ביקורת על פנייתן לתקשורת של שופטות ההרכב.

הרשם "סידר" לעצמו תואר אקדמי

לגבי התנהגות בלתי ראויה מחוץ לבית המשפט, מובאת בדו"ח דוגמה של רשם שיוחסה לו התנהגות בלתי אתית בהשגת תואר אקדמאי. ככל הנראה, מדובר ברמזי חורני מהצפון, שהסכים לפרוש מרצונו לאחר הגשת התלונה. באחרונה הוא פנה בעתירה לבג"ץ, בה הוא חוזר בו מרצונו לפרוש. דוגמא נוספת היא שופט שהיה צד בדיון וסירב לשלם הוצאות שנפסקו נגדו, ודוגמא נוספת היא של שופט שביקש לסייע לקורבן עבירה בתיק פלילי באופן אישי.

בהמלצותיה בסוף הדו"ח, ממליצה הנציבה להוסיף עוד שופטים מכהנים במערכת ולגייס את כל הגורמים לשם עריכת מבצע מתוכנן ל"חיסול" תיקים ישנים המעלים אבק בבתי המשפט. על פי תוכניתה של שטרסברג-כהן, המהלך יחל ב"חיסול" עשרות תיקים ששוכבים בבתי המשפט עוד מלפני שנת 1996. ייעשה מאמץ מרוכז לאתרם ולסיים את הדיונים בהם בסיוע נשיאי בתי המשפט השונים. 

בנוסף, מציעה הנציבה לתקן את חוק נציבות הציבור לשופטים, כך שיהיה ניתן להעביר את חומרי הנציבות כראייה לוועדה לבחירת שופטים ובבית הדין המשמעתי. בנוסף - הנציבה מעוניינת כי השינוי בחוק יאפשר לה שיקול דעת בשאלה האם ניתן לפרסם שמו של שופט שהוגשה נגדו תלונה.

עו"ד יורי גיא-רון, חבר הוועדה לבחירת שופטים וחבר הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין, אמר בעקבות פרסום הדוח: "הפתרון המיידי לעומס בבתי המשפט הוא מינויים של 200-300 שופטים וזאת על פי קביעת הספק ממוצע שנתי של שופט אל מול מספר התיקים הנפתחים מדי שנה. לשכת עורכי הדין תתייצב לצד מערכת המשפט בכל מהלך שיקדם הוספת שופטים למערכת. אני תומך בהמלצת הנציבה המבקשת לתקן את החוק באופן שיאפשר לה להמליץ על הפסקת עבודתם של שופטים/דיינים או על העמדתם לדין בהתאם".