עם צביעות על הידיים
צריך הרבה ציניות כדי להפריח בלונים ולעמוד לצד משפחות החטופים כשזה נוח פוליטית - ולנטוש אותן ברגע האמת
יש משהו שצובט את הלב, שלא לומר מרגיז, כאשר עוקבים אחרי דעת הקהל בכל הקשור לשחרור החיילים החטופים. במשך חודשים ראינו התגייסות ציבורית מרשימה להפעלת לחץ על הממשלה להביא לשחרורום המהיר. בכנסים, בהפגנות, בטיולי אופניים, בצעדות ובאירועי מחאה רבים נוספים, הצטרפו לא רק המוני בית ישראל, אלא גם אישי ציבור ועיתונאים בקריאה לעשות הכל כדי להביא תוצאות; כדי להוכיח הלכה למעשה שאנחנו לא מפקירים את בנינו, לא נחים לרגע עד שהם שבים לחיק משפחותיהם האוהבות. לפי הדיווחים בתקשורת, המשא-ומתן על שחרורו של גלעד שליט מגיע אל הישורת האחרונה. והנה, דווקא עכשיו נדמה שהקולות הללו נחלשים.
הטיפול בנושא השבויים, סבר שהשחרור יבוא ללא מחיר כואב? האם יש ממשלה ישראלית כלשהי שמסוגלת להביא לשחרור שבויינו ללא מחיר כזה? האם יש ממשלה כלשהי שהצליחה בכך בעבר? כשקראו "לעשות הכל" כדי לשחרר את גלעד שליט, האם התכוונו ל"הכל" פרט לדברים שבאמת עשויים להביא לשחרורו? האם חשבו שהחמאס ידרוש תמורתו מחוות קלות? שחרור של מיידי אבנים?
פתאום, כאשר מול שחרורו של שליט עולה לדיון ציבורי המחיר הנדרש, אנשים נרתעים מהבעת עמדה חד-משמעית. מי שידעו לנצל את מצוקת המשפחות כדי לתקוף את הממשלה, יוצאים לפתע בקריאות של "לא בכל מחיר" ומנסים לעורר את רגשות הציבור נגד שחרור מחבלים, תוך העלאה מחודשת של תמונות הזוועה מפיגועי הטרור הנוראיים שעברו עלינו.
האם מישהו מאותם פוליטיקאים, שמיהרו לרכב על גל המחאה סביב
תמרור עצור
לא בכל מחיר
רון בן ישי
גלעד שליט נשאר חייל גם בשבי, וגם אם יצטרך לסבול עוד כמה חדשים - יש עקרונות שאסור להפר בעסקת שבויים
דרושה מידה לא מבוטלת של ציניות, כדי לעמוד לצדן של משפחות החטופים כאשר הדבר נוח מבחינה פוליטית - ולנטוש אותן ברגע האמת, כאשר יש סיכוי ממשי להביא לכל הפחות את גלעד שליט חזרה לבית הוריו במצפה הילה שבגליל. דרוש קוצר רואי כדי למקד עכשיו את הדיון כולו בשאלת המחיר, ולנופף במושגים כמו "דם על הידיים" ו"שחרור מרצחים" - כאילו לא היה ברור מהיום הראשון במאבק לשחרורו של שליט, שזה בדיוק מה שנדרש ממי שרוצה בכנות להביא לשחרורו.
מבחנם האמיתי של הפוליטיקאים, כותבי הטורים והציבור הרחב, שהצטרף לפעולות המחאה - הוא עכשיו. מול המחיר. לא היה קשה ללבוש חולצה עם סיסמה יפה או להניף בלון בדרישה להביא לשחרור שליט, אבל המבחן הוא עתה, בתמיכה בעסקה אמיצה, שתכלול בלית ברירה גם שחרור מחבלים עם דם על הידיים. כמובן, לא בכל מחיר. לשם כך יש צוות מו"מ. אך מי שמכין את המתקפה נגד כל עסקה כואבת - שזה סוג העסקה האפשרי היחיד - מכין בעצם את המתקפה נגד שחרורו של גלעד. עכשיו הוא זמן המבחן האמיתי של אמות המוסר, עליהן מתיימרת החברה הישראלית להישען: קדושת החיים והמחויבות הטוטלית לעשות כל שניתן להחזיר את חיילינו בשלום למשפחותיהם. משקלה של התמיכה הציבורית הוא גדול במיוחד נוכח הקושי של הממשלה לקבל החלטות כואבות תחת ביקורת ללא גיבוי ציבורי רחב.
המסר לממשלה ולעומד בראשה צריך להיות חד וברור: נהלו משא-ומתן עיקש ועשו כל שאפשר להביא לסיומו המוצלח. אנו נתמוך בעסקה שאתם תקבעו. אנחנו רוצים לראות את גלעד שליט מחובק על-ידי הוריו, ובשביל זה מוכנים לשלם את אשר תקבעו. זהו המבחן העליון של ערך קדושת החיים, על פיו אנו רוצים לבנות את החברה הישראלית.
הכותב הוא מזכיר התנועה הקיבוצית
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
