מירוצים (עוד לא) עכשיו

צר לי לאכזב את כל אלו שאצו להוציא את האופנוע מהסליק הסודי, לפתוח את האחסנה היבשה של האימפרזה-ראלי ולנער קורי עכביש מסרבלי מירוצים. למרות ההודעות האופטימיות שפלטו מכשירי הפקס בכל מערכות התקשורת בישראל, סטטוס מירוצי מכוניות ואופנועים בישראל לא השתנה בעקבות ישיבת ועדת החינוך אתמול. הדוברים שכינו את החלטות הוועדה בשם "אור ירוק למירוצים בישראל", סבלו בעיקר מחשיבה יצירתית ושאפתנות-יתר. וכמה חבל שכך.

אפשר ככה, בראלי ניווט עם הרבה בוץ...

וכדי לחדד את העניין. למרות הפרסומים אמש שנתנו להבין כי ימות המשיח הגיעו, וכי תקנות הספורט המוטורי אושרו, והמכשולים האחרונים בפני קיום ספורט מוטורי כהלכתו הוסרו, המצב אינו טוב משמעותית משהיה. למרבה הצער, דוברת ח"כ הרב מלכיאור (יו"ר ועדת החינוך) לא מצאה לנכון להתייעץ עם גורמי מקצוע, ובמיוחד לא עם אנשי משרד הספורט העוסקים בהכנת תקנות. ומה יצא? מצג שווא בעיקר. מה קרה אתמול בוועדת החינוך? אושרו תקנות הקובעות תנאים להכרה בגוף כזה או אחר כהתאחדות לספורט מוטורי. זה אמנם משהו, אבל זה גם הכל.

זו אולי ההזדמנות להסביר כי תקנות הנהיגה הספורטיבית הן הר ביורוקרטי מייגע וענק-ממדים, שהטיפוס בו מהווה משימה סיזיפית. פרט למשרד הספורט העוסק בכך מתוקף תפקידו הבסיסי, כמעט כל משרדי הממשלה קשורים לתקנות אלו בדרך זו או אחרת. ביטחון פנים, תמ"ת, תחבורה, אוצר, בריאות וכמובן משפטים; ובכל אחד מאותם משרדים יושבים פקידים שבאמת שום דבר לא בוער להם, ושבינם לבין ספורט מוטורי, אין דבר וחצי דבר.

התקנות המדוברות דנות ברישוי נהגים שיעסקו בנהיגה תחרותית, בדיקות רפואיות, רישוי כלי רכב, נהלי אישור מסלולים, נהלי קיום אירוע, תפקידיה של רשות לספורט מוטורי (גוף במשרד הספורט, האחראי מטעם המדינה, על תחום הנהיגה הספורטיבית...). אגב, כדי להבהיר כמה אנחנו רחוקים עדיין מספורט מוטורי אמיתי, כדאי להזכיר כי הרשות לספורט מוטורי, עדיין לא קיימת. רק השבוע התקבל התקציב הנדרש להקמתה, רק בימים אלו מכינים מכרז לאיוש תפקיד ראש הרשות.

ואפשר ככה, ב-WRC עם המון זמן אוויר

וזה אומר, למי שעדיין לא התייאש, כי אין מי שיכיר בהתאחדויות השונות לספורט מוטורי. שלא להזכיר כמובן הליכים משמעותיים בהרבה לצורך קיום ספורט מוטורי מהכרה בהתאחדות, בהם עדיין לא ניתן להתחיל אפילו: אין תקנות שמאפשרות יבוא ומכירה של רכב ספורטיבי, אין תקנות שמאפשרות להוציא רשיונות נהיגה ייעודיים, אין תקנות שיגדירו את כל הדרישות לצורך קיום מירוץ. האור בקצה המנהרה קיים, אך הוא עדיין רחוק.

והכי עצוב - גם בעתיד הקרוב יישאר אותו אור, רחוק למדי. נדרש עוד זמן רב עד להשלמת תהליך הכנת ואישור כל התקנות, או אפילו רובן. אולי כבר שכחתם, אבל חוק הנהיגה הספורטיבית אמור היה להכנס לתוקף עוד בספטמבר 2006; מועד זה נדחה בשישה חודשים, למרץ 2007. אבל גם המועד החדש חלף עבר לו.

כפי שזה נראה כרגע, יחלפו עוד חודשים רבים עד שנוכל לומר "שהחיינו". וכמה חבל שזה כך.