שתף קטע נבחר

אב על תנאי (כשיש לו פנאי)

נדיר למצוא אשה התובעת את האב על שאינו מתראה עם ילדיו. הסיבה: אי אפשר לאכוף על אב לקיים את הסדרי הראייה. אבות לא מעטים אינם מתראים עם ילדיהם במועדים המוסכמים. מה מונע מהם למלא אחר חובתם?

ברשימות קודמות ("גרושתי מסיתה את הילדים נגדי", היא מפירה את הסכם הראייה? אפשר לפנות למשטרה) כתבתי על אמהות שאינן מאפשרות לאבות להיפגש באופן שוטף עם ילדיהם, והקשר ביניהם משתבש ואינו מתקיים באופן סדיר. במקרים הקשים, הן מסיתות את הילדים עד כדי ניתוק מוחלט של הקשר עם אביהם. הסברתי שבפני אותם אבות מתוסכלים קיימות שתי דרכי פעולה עיקריות, פלילית ואזרחית: הגשת תלונה למשטרה נגד הגרושה, הפועלת בניגוד לפסק-דין, והגשת בקשה לבית-המשפט למשפחה בשל בזיון בית-משפט (הפרת פסק-הדין הקובע את הסדרי הראייה).

 

ברשימה זו אתמקד בתופעה קשה לא פחות: אבות המתנתקים מילדיהם אחרי הגירושים, בין אם לחלוטין ובין אם חלקית. אבות כאלה זכאים לפי הסכם הגירושים לקבל את הילדים מאמם פעמים אחדות בשבוע. בדרך כלל, פעמיים. לעתים הם זכאים להלין את הילדים בביתם בפגישות שבאמצע השבוע. בנוסף, כמעט בכל הסכם גירושים מוענקת לאב הזכות לבלות עם ילדיו כל סוף שבוע שני, מיום שישי בצהריים ועד למוצאי שבת. יש גם מספר גדל והולך של מקרים בהם דורשים אבות לקבל את הילדים פעמיים בחודש לסוף שבוע ארוך: מיום שישי ועד ליום ראשון בבוקר.

 

לרוב - הקשר עם הילדים אינו מתקיים בגלל האבות

הסיבה העיקרית המונעת אב לממש את מלוא זכותו להסדרי ראייה נעוצה במרבית המקרים באב עצמו. לעתים קרובות הוא מעוניין, מאוד אפילו, אבל עסוק בעבודתו ובחייו החדשים. זהו אב על תנאי - כשיש לו פנאי.

 

מצב זה אינו נדיר במהלך הנישואים, ולא פלא שדפוס היחסים הפסול הזה ממשיך גם אחריהם. גברים רבים מכירים היטב את התופעה: הם יוצאים מהבית לפני שהילדים מתעוררים, או מתעוררים אחרי שהילדים יצאו כבר ללימודים - וחוזרים כשהילדים כבר ישנים. וגם אם הילדים עדיין ערים, האב מגיע הביתה מותש ואין לו הרבה סבלנות לילדיו. אבות רבים הם לפיכך "אבות של שישי-שבת".

 

"אני מתוסכל, משום שאני לא מבלה מספיק עם ילדיי. והתסכול גדל משום שהם לא מתלוננים על כך", כתבתי על עצמי ב'עוד על העו"ד'. זה היה רק חצי בצחוק.

 

יש ילדים הזוכים באב בגלל הגירושים 

קיימת גם תופעה הפוכה: אבות שלא הקדישו די לילדיהם בנישואים עושים זאת דווקא אחרי הגירושים. הילדים "זוכים" באב, שרגשי האשם והצורך למזער את הנזק שנגרם לילדיו בגלל הגירושים משנים את סדר העדיפויות שלו.

 

לא פעם שמעתי מנשים, שהדבר הטוב היחיד שנבע מהגירושים הקשים שעברו הוא שהילדים קיבלו שעות-אבא שחסרו להם. נכון, תכופות זה אבא של קניונים, סרטים, ים ועוד בילויים. עיקר הטיפול נשאר באחריות האמא, כולל המטלות החינוכיות היומיומיות המעצבנות. אבל הילדים לפחות נהנים מקשר ילד-אב, שלא היו רגילים לו לפני הגירושים.

 

קשרי ביקור פגומים בגלל יחסים לא תקינים עם הילדים

סיבה אחרת המונעת מאבות לשמור על קשר רציף עם הילדים אחרי הפירוד היא משום שהאב אינו קשור כל-כך לילדיו. או בשל אישיותו, או משום שהם אינם מאירים לו פנים במפגשים. חיכוכים ומריבות בין הורים לילדיהם קיימים למכביר בתוך הנישואים, וביתר שאת - לאחריהם.

 

אבות לא מעטים מצויים במאבק תמידי עם הילדים בכל ביקור וביקור. לעתים בשל תחושת הנאמנות הכפולה של הילדים, הנוטים לצד אימם, במיוחד במקרי גירושים שבהם היא נתפסת כ"קורבן". לעתים מדובר בחוסר שביעות רצון של הילדים, הנאלצים להתנתק מפעילות שנעימה להם יותר, כדי להתלוות לאביהם לכמה שעות. ילדים בגיל ההתבגרות הם בעיה בפני עצמה, שלא קל להתמודד איתה אפילו עם שני הורים המנהלים זוגיות מוצלחת. עימותים לא נעימים אלה פוגעים במוטיבציה של האב להתמיד בקשר שוטף ועקבי עם הילדים. 

 

האשה החדשה אינה מתלהבים מילדיו הראשונים

לעתים האב נישא בשנית, מוליד ילדים נוספים ומעדיף להשקיע בהם, על חשבון ילדיו הנישואים הראשונים. לא פעם - האשה החדשה אינה רואה בעין יפה המשך יחסים הדוקים בין בעלה לילדיו מהסיבוב הראשון. במודע או בתת-מודע, היא משפיעה עליו להמעיט בקשר עם "המתחרים" בילדיה.

 

כאשר אשה מעוניינת למדר את בעלה לשעבר מחיי הילדים, לא אחת משתף איתה האב פעולה בשמחה. היא התירוץ שלו. בגלל חוסר התלהבותה מקיום קשר טוב בינו לילדים, המצפון שלו כלפיהם אינו נוקף.

 

החוק אינו יכול לאכוף על אב לפגוש את ילדיו

הליכים משפטיים רבים עוסקים בתביעות של אבות נגד אמהות המשבשות את הסדרי הביקורים. נדיר למצוא אם התובעת את האב על שאינו מתראה עם ילדיו. הסיבה: אי אפשר לאכוף על אב לקיים את הסדרי הראייה הקבועים בהסכם הגירושים.

 

כשאדם מפר חוזה, הצד השני יכול בדרך כלל לאכוף עליו את ביצוע המוסכם באמצעות נקיטת הליכים בהוצאה לפועל. לעתים, הצד הנפגע זכאי לפיצויים כספיים בשל הנזק שנגרם לו. שונה הדבר בנושא שלנו: אין דרך משפטית לחייב אב להיפגש עם ילדיו. אין גם טעם בניסיון אכיפה כזה. נניח שאב המפר את ההסכם יחוייב בפיצוי בשל כך, וכדי לא לשלמו הוא ייפגש עם הילדים. אבל אם הוא לא ידבר איתם ולא יתייחס אליהם - הנזק שייגרם להם גדול מהיעדר פגישות. אין אשה המעוניינת בקשר מסוג זה.

 

פיצוי האשה בשל הוצאות כספיות הנגרמות לה

כשהאב נמנע מלקחת חלק בגידול הילדים, הנטל נופל כולו על כתפי האשה. לא רק נטל אישי, אלא גם כספי. למשל, כשהאב אינו בא לקבל את ילדיו, היא צריכה להזמין שמרטף או מטפלת. במקרים אחדים חייבו שופטים אבות לשאת בהוצאות אלה. כך, למשל, נהגה באחרונה השופטת אסתר שטיין, מבית-המשפט למשפחה בראשון לציון.

על האשה להגיש תביעה כספית לביהמ"ש ולבקש לחייב את האב לשאת בהוצאות שנגרמות לה משום שאינו ממלא אחר הסדרי הראייה. נוסף להחזר הוצאות שמרטף, יכולה האם לתבוע "דמי טיפול" בילדים במועדים בהם היה על האב לשהות איתם. דמי טיפול הוא רכיב מרכיבי המזונות, החלים על האב. תביעה כזו היא למעשה תביעת מזונות. העלויות הכספיות שעל האשה לשלם לעורך-דין אינן מצדיקות, לרוב, נקיטת הליכים אלה.

  

חיוב האב בהסכם הגירושים בפיצוי כספי לכל ביקור שלא יתקיים

מומלץ, במקרה שהאשה חוששת כי אבי הילדים לא ימלא אחר הסדרי הראייה, לכלול בהסכם הגירושים הסדר כספי למקרים כאלה. אפשר לקבוע, לדוגמה, כי כל פעם שהאב לא יבוא לקבל את הילדים, הוא ישלם לאשה 100 או 200 שקל, ואף יותר. אפשר להתנות את התשלום בכך שהאשה תוכיח שנגרם לה נזק כספי (היא הזמינה שמרטף, או נבצר ממנה להרוויח כסף באותן שעות, שאמורות היו להיות חופשיות עבורה). אפשר גם לקבוע שהתשלום ישולם ללא קשר לנזק כספי ממשי שנגרם לאשה.

 

תביעה נגד אבות בשל בזיון בית-משפט

האם יכולה אשה לנקוט כלפי אב המפר הסדרי ראייה הליך מקביל לזה שאב נוקט כשגרושתו מונעת ממנו לראות את הילדים? למעשה, אין פרקטיקה כזו. החוק מאפשר אמנם לשופט להטיל קנס על צד המפר חוזה, ואף לגזור עליו מאסר עד שימלא אחר חיוביו, אבל עד כה אין ניסיון מעשי לאכוף על אבות לראות את ילדיהם באמצעי זה. כאמור, פגישות כפויות בין אב לילדיו מכוח צו שיפוטי לא ישאו פרי – למעט פרי באושים של אבות נוטשים.

 

"האב זכאי לראות את ילדיו" או "האב מתחייב לראות את הילדים"?

מילים אחדות על הצד המשפטי הקשור להתחייבות של אב בהסכם הגירושים: לפעמים נאמר בהסכם: "האב יהיה רשאי (או זכאי) לקבל את ילדים בימים שני ורביעי" וכו'. לעתים, הנוסח מחייב יותר: "האב ייקח את הילדים...". ניתן להתנסח בלשון מחייבת עוד יותר: "האב מתחייב לקבל את ילדיו בימים...". אשה המעוניינת בריבוי מפגשים בין ילדיה לבין אביהם, טוב תעשה אם תתעקש על הנוסחים האחרונים, שאינם עמומים מבחינה משפטית, אלא מטילים על האב חובה ברורה.

 

החוק קובע כי שני ההורים חייבים לנהוג לטובת ילדיהם

אחריות זו של האב כלולה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הקובע (בסעיף 14) כי שני ההורים "הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים", וכי מעמד משפטי זה כולל את "החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה" ועוד (סעיף 15 לחוק). סעיף 17 קובע: "באפוטרופסותם לקטין חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין".

 

באחד מפסקי-הדין של בית-המשפט העליון (ע"א 845/76) כתב השופט עציוני: "אפשר לחלק לשתיים את החובה של הורה טבעי כלפי ילדו: חובה אחת שהיא בגדר חובה מטריאלית, הכוללת כלכלה, פרנסה ודאגה לצרכיו החומריים של הילד. וחובה שניה, שלא הייתי מגדיר אותה כלל כחובה, אלא כיחס שיש לצפות לו מכל אב - אם אמנם הוא רוצה להיות ראוי לשם זה - היינו, יחס של חיבה ואהבה וכל הקשור בכך. יחס שלא יסולא בפז ושאין להמירו בכסף וכדומה. בין שתי ה'חובות' הללו, אין לי כל ספק שה'חובה' השניה היא הקובעת".

 

אב הממעיט לשהות עם ילדיו ומסתפק אחרי הגירושים בביקורים ספורים בחודש - אינו נוהג לטובת הילדים כהורה מסור.

 

פתרון אפשרי: טיפול משפחתי או הפניה ליחידת הסיוע

כמו בסכסוכים זוגיים אחרים, גם בנושא הרגיש הזה מומלץ לעשות ככל האפשר לשכנע את האב באמצעות טיפול משפחתי לשמור על קשר מירבי ומיטבי עם הילדים. אמצעי שתכופות תורם לשינוי מבורך הוא פניה ליחידת הסיוע הצמודות לכל בית-משפט למשפחה. הטיפול מתחיל בדרך כלל על-ידי השופטים המפנים את הצדדים ליחידה. אי אפשר לחייב את האב לשתף פעולה בערוץ תקשורתי זה, אבל הניסיון הוא שלרוב מסכימים שני בני הזוג להתחיל בשיחות, שבמקרים רבים עולות יפה.

 

  • ניתן לשלוח באימייל שאלות לעו"ד דון-יחייא. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית לכל הפניות.

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אבא של שישי-שבת?
צילום: ויז'ואל/פוטוס
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים