חצה את הקווים
ראש ישיבת "תורת החיים", הרב שמואל טל, מספר בראיון נדיר שיתפרסם מחר בשבועון "משפחה" מדוע וכיצד התנתק מהמדינה: "ההתנתקות נבעה מאנטישמיות; צריך להילחם בערב רב ולשנוא את הרשעים; רבנים חשובים מסכימים איתי, אך חוששים לדבר"
הוא סבור שאסור לחגוג את יום העצמאות, לא מבין מדוע מתלהבים מקצינים חובשי כיפה, לועג לתלמידי המכינות וקורא להנהגה התורנית לערוך חשבון נפש ולהצטרף אליו. לא מדובר בקמב"ץ התורן של העדה החרדית, אלא במי שנחשב עד לפני שנתיים ל"כוכב עולה" בין רבני הציונות הדתית. הרב שמואל טל, ראש ישיבת "תורת החיים" שחצה את הקווים ופורס את משנתו האידיאולוגית החדשה בראיון עיתונאי נדיר שיפורסם מחר (חמישי) בשבועון החרדי "משפחה".
הראיון, שהתקיים בעיצומו של יום העצמאות, נפתח בענייני היום. הרב טל מספר על ההתפכחות שגרמה לו להבין שלא ניתן להודות לקב"ה על נס הקמת המדינה ביום בו רוב הציבור חוגג את כינונה של "מלכות שהפכה למינות" (כפירה). הרב מגדיר את מדינת ישראל כמי ש"קוראת תיגר כנגד מלכות ה'", טוען ש"לא ניתן להכיל יותר בכפיפה אחת את הקדושה והטומאה", וקורא להכריע ולבחור בין דרך התורה לקידוש המדינה. בניגוד לדעה הרווחת בציונות הדתית, איבד הרב טל תקווה גם ב"השפעה מבפנים". לדבריו מדובר בחלום המנותק מהמציאות, משום שמתן יחס של כבוד למנהיגות החילונית הופך את החילונים למנהיגים המשפיעים לרעה.
"אין שום אפשרות להתקדם התקדמות של ממש בתוך המערכת החילונית אם אינך מאמץ בכל ליבך את התפיסה החילונית" הוא אמר והוסיף: "גם אם ייבחר ראש ממשלה דתי הוא לא יוכל לעשות מה שהוא רוצה. כל מי שמרים ראש תופרים לו מייד תיק פלילי". הרב טל החדש לא מתרשם גם מהשלטון היהודי בארץ ישראל, כשם שלא חגגו את שלטון הרברט סמואל, הנציב העליון הבריטי, שהיה יהודי. "הוא ייצג מלכות שאינה מייצגת את מלכות ה'" הוא אומר, ומשווה אותו להנהגה החילונית כיום.
ואיך זה שהוא לבד במערכה הזו? "לדאבוני הרב, ההנהגה התורנית של הציבור שממנו באתי, לא מצאה לנכון לבדוק מחדש את התייחסותה למדינה" אומר הרב טל. לטענתו, כולם מסכימים שהאמונה במדינה אינה טוטאלית אלא מושפעת ממה שקורה בה, ולכן השאלה היא מתי אנו מאבדים את ההזדהות איתה. "לדאבוני הרב לא נבדקה השאלה הזאת במלוא עומקה" הוא אומר וחושף: "כמה רבנים חשובים ומרכזיים בציבור הדתי-לאומי אומרים לי בסתר שהם מסכימים איתי לגמרי והיו שמחים להצטרף אליי, אבל הם חוששים ממה שיאמרו עליהם חבריהם".
בהמשך הראיון אומר הרב טל כי הוא מזהה תסמונת אותה הוא מכנה "קבלת עול מלכות החילוניות". לטענתו, לא משנה מה שהמדינה תעשה לנו - נמשיך תמיד להודות לה. כדוגמה הוא מזכיר את ההתנתקות שנבעה מ"אנטישמיות ורשעות ממש" ושנעשתה "תוך אכזריות וחוסר אנושיות בסיסית". ומה קרה במהלכה? "אנחנו מצהירים בקול רם שנמשיך להתגייס לצבא בלי תנאים מקדימים, נפרדים מנצרים בתפילה לשלום המגרשים, מתחבקים עם החיילים המגרשים ואפילו מתפללים לרפואתם. אנחנו מושיטים את הלחי השנייה. כלום נטרפה עלינו דעתנו?". למרות שהוא מדגיש כי אין כל שינוי ביחסו לכלל ישראל טוען הרב כי לא ניתן להתעלם מדברי הרב קוק שקרא לא רק לאהבת ישראל, אלא גם למלחמה בערב רב.
על הנוער הדתי אמר הרב טל כי הוא צורך תרבות ישראלית מתוך תחושת מחויבות לישראליות או לשם "הרחבת אופקים", והתוצאה היא ש"ה'גדוילים' של המדינה הם 'הגדוילים שלו'". לטענתו, מבחינת הדור הצעיר אין הבדל בין הרב קוק לביאליק ובין בן גוריון לחזון איש, והדבר יוצר בלבול גדול שמפיל חללים רבים. "בעיני תלמידי מכינות רבים אלוף בצה"ל הוא דמות מוערכת יותר מהחזון איש או מהרב שלמה זלמן אויערבאך".
הרב טל קורא לציבור הדתי שלא להתלהב גם מהקצינים הזוטרים חובשי הכיפה, וגם לא מאנשי התקשורת האקדמיה והמשפט ש"משלנו". לטענתו, אלה רק מנוצלים ועושים את העבודה השחורה, אך כשמדובר בהנהגה "לא ייתנו לשום דתי להתקדם אם הוא לא מאמץ את התפיסות החילוניות באופן מובהק".
