האין-מסר של ברק וזגזוגי אילון. ניתוח אסטרטגי
עם נעילת הקמפיינים ולקראת רגע ההכרעה כינסנו שלושה יועצי תקשורת ואסטרטגים שיצביעו על הנקודות החזקות והחלשות אצל שני המועמדים. אז האם השתיקה של ברק עזרה? ועד כמה יאמינו הבוחרים לניקיון הפוליטי שמציג אילון?
חודשים ארוכים של קמפיין שקט ברובו, אך סוער ואפילו מלוכלך בחלקו, מגיע הבוקר אל סיומו. שני המועמדים, אהוד ברק ועמי אילון, עשו במהלך מערכת הבחירות מאמצים גדולים כדי להגיע לסיבוב השני, וכדי לשכנע את מתפקדי מפלגת העבודה להעביר לידיהם את המושכות. בתום הקמפיין הזה, שבמהלכו הצליח אילון לגבש סביבו חלקים גבוהים מחברי העבודה, וברק לשקם את מעמדו הפוליטי הפנימי, הגיע הזמן לסיכומים. לצורך כך, גייסנו שלושה יועצים אסטרטגיים ויועצי תקשורת, כדי לנתח את הקמפיינים של שני המועמדים.
"בכל קמפיין פוליטי יש שלושה דברים שקובעים מי יהיה המנצח", אומר היועץ האסטרטגי משה גאון, שעבד עם ברק בעבר, אולם לא לא לקח כל חלק בקמפיין הנוכחי של ראש הממשלה לשעבר. "יש את הגל שעליו אתה רוכב, שהולך ומתגבר לקראת הבחירות; יש את הכותרות בתקשורת והשאלה מי צריך להסביר יותר; והדבר השלישי - האג'נדה שבה פועלים".
סוף המירוץ
היום: מפלגת העבודה בוחרת יו"ר חדש
אטילה שומפלבי
מפלגת העבודה חולמת לחזור ולהתמודד על השלטון, והיום תעשה את הצעד הראשון כאשר מתפקדיה ילכו לקלפי ויבחרו בין עמי אילון לאהוד ברק. בשני המטות יפעלו בבתי המפלגה השונים כדי למנוע זיופים וביממה האחרונה קיימו כל העת שיחות טלפון עם מתפקדים בידיעה שההכרעה עשויה ליפול על קולות בודדים.
"אם מנתחים את הבחירות הנוכחיות", מוסיף גאון, "לברק יש יתרון. הקמפיין התנהל סביב שאלת הניסיון. אילון הלך על התחדשות וניקיון פוליטי, אבל זו אג'נדה שלא הצליחה לייצר סדר יום. גם בשאלה עם מי אנחנו מתעסקים יותר, לברק יש יתרון. ההחלטה לדבר מעט, לעומת הטעויות שנעשו בקמפיין של אילון - מעניקה גם כן יתרון לברק. בעניין הגל שעליו רכב ברק, הגל שלו הלך והתעצם בתקופה האחרונה, במיוחד כשמצאנו את עצמנו בסיטואציה שההצטרפות של פרץ לאילון לא הביאה שינוי מומנטום לטובת אילון. ההצטרפות יצרה תחושה של סטגנציה".
טל גולדפינגר, יועץ אסטרטגי צעיר שעבד בקמפיין של מפלגת העבודה בבחירות 2003, סבור שברק פעל נכון, כשניהל קמפיין שקט, וחרש את השטח במפלגת העבודה לאורך חודשים ארוכים, בניסיון לנטרל את האיבה כלפיו. לדברי גולדפינגר, "ברק עשה מסע חוצה מפלגה. אני לא בטוח שמפלגת העבודה מעניינת אותו במתכונתה הנוכחית, אבל בקרב הבוחרים הוא עשה שינוי עצום לגבי עצמו".
גולדפינגר מציין כי ההישג הגדול של ברק נובע מעצם ההגעה לסיבוב שני. "רק לפני שנה וחצי ברק היה מוקצה מחמת מיאוס, ופרש ממרוץ מול פרץ ופרס דקה לפני התבוסה", מסביר גולדפינגר, ומציין כי החולשה בקמפיין של אילון נובעת מכך שהמסרים שלו לא יצרו סדר יום. לדבריו, "עמי אילון ניסה להמשיך את קמפיין מצנע, ולהעביר מסר שהוא אדם ישר וחדש, עם דרגות על הכתפיים, שיכול להוביל לשלום. האין-מסר של ברק היה עדיף על הזיגזוגים של אילון והחיבוק שלו עם פרץ".
רוני רימון, שניהל את הקמפיין של העבודה בבחירות 2006, טוען שהטעויות של אילון נתנו לברק דחיפה. לדבריו, "בקמפיין, כמו במשחק כדורגל, מנצח מי שעושה פחות טעויות. אתה צריך למצוא את הנקודות החזקות שלך, ולנגן עליהן כמה שיותר חזק. להערכתי, שני הקמפיינים מצאו את הנקודות הנכונות והלכו עליהן. ברק הלך על "מר ביטחון", הניסיון שלו. אילון הלך על הבאת יותר מנדטים מול ביבי, ועניין הניקיון".
"ברק לא סדק את נקודות החוזקה שלו", אומר רימון. "הוא לא סדק אותן כי הוא לא דיבר, ולכן הדמיון של הציבור לגבי נקודות החוזקה שלו לא התערער. כשהוא הופיע, זה הזכיר לאנשים למה לא אהבו אותו. אילון, לעומתו, לכלכך את המודל שהציג, בגלל שהוא זיגזג לפחות לגבי שאלת ההישארות בממשלה. לאילון היתה הילה טובה יותר ברמת האישיות, אבל אנשים צריכים לדעת שכמה שאתה מופיע יותר אתה שוחק את הכריזמה. אדם כריזמתי צריך להיות פחות נגיש. ההופעות של אילון שחקו את הכריזמה שלו".
ככלל, שלושת היועצים סבורים כי בחודשים האחרונים לא באמת נוהל קמפיין ממשי. "זה לא שהיו פה מהלכים אסטרטגיים יוצאי דופן או גאוניים", אומר גאון. "לברק יש יתרון שהיה לשרון מולו בבחירות 2000 - הציבור העדיף ניסיון, והעדיף את התחושה של הבחירה הפחות גרועה. צריך גם לשים לב שאצל ברק כולם סטטיסטים, למרות שהוא מדבר על כוורת ועל צוות, ואילו אילון כל הזמן הציג צוות. בסוף, אנשים בוחרים אדם אחד".
גולדפינגר מאמין כי בסופו של דבר, במבחן הניקיון מול מבחן הניסיון, ניצח ברק. "הניצחון של ברק בסיבוב הראשון, יצר מצב שבו בעצם אנשים מצביעים למנהיג ספציפי, ולא לאג'נדה. ברק לא אמר כלום, והוא יצר בעצם קמפיין מסוג חדש, כמו בבחירות אישיות".
לפנייה לכתב/ת 
משה גאון. "הציבור העדיף ניסיון"
טל גולדפינגר. "כמו בבחירות אישיות"
צילום: אטילה שומפלבי
רוני רימון. אילון התלכלך
מומלצים
