לא הכל שחור

היא הלכה לפני ברחוב סואן ביפו. אין דרך אחרת לכנות אותה מלבד "עורבנית". כולה מכוסה, מכף רגל ועד ראש, בשחורים: נעליים, גרביים, מכנסיים, שמלה ארוכה מעליהם, כפפות (!) וכמובן - רעלה, אשר רק חריץ קטן בה חשף זוג עיניים, שחורות אף הן.

בחוץ היה חם כמו בתוך כבשן - מעל 30 מעלות בצל, לחות ששוברת את הסקאלה, ורחמי מיד נכמרו על המסכנה - כמה בטח חם לה, חשבתי בליבי, כמה היא מזיעה, איזו אומללות לעבור ככה את הקיץ הים-תיכוני הלוהט. וכל זה, עוד לפני המחשבות הפמיניסטיות שעברו לי בראש - איך אפשר לדכא כך נשים? איזו השפלה! למה היא לא מתמרדת? כמה חבל שהיא בכלל לא מודעת לכל מה שהיא מפסידה בעולם שבחוץ וכו', ממש לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים.

בעוד אני עסוקה במחשבות מתקדמות אלה, קלטתי את הבחורה שהולכת לידי מסתכלת עלי, ונחרדתי לזהות את המבט שבעיניה. היא הסתכלה עלי באותו מבט בו הסתכלתי על העורבנית שהלכה לפני. חום של מעל 30 מעלות בצל, לחות ששוברת את הסקאלה, היא עם גופיה ומכנסים קצרים, ואני עם מטפחת, שתי חולצות שהולבשו זו מעל זו כדי להאריך את השרוול, חצאית ג'ינס ארוכה (וחמה) וכו'. כמה בטח חם לה, היא חשבה עלי בליבה, כמה היא מזיעה, איזו אומללות לעבור כך את הקיץ הים-תיכוני הלוהט וכו' וכל זה עוד לפני המחשבות הפמיניסטיות שעברו לה בראש – איך אפשר לדכא כך נשים? איזו השפלה! למה היא לא מתמרדת? כמה חבל שהיא לא מודעת לכל מה שהיא מפסידה בחוץ וכו'. היא ממש לא הורידה ממני את העיניים.

כמובן שאת כל הדיון הזה עשיתי בתוך תוכי, ביני לבין עצמי. אבל לאט לאט התחלתי לשמוע את קולה של "העורבנית" נותן לי רוח גבית באותו ויכוח. כן היינו באותו צד. זו כמובן לא הפעם הראשונה שראיתי אותה, או את שכמותה, ברחוב. אבל זו הפעם הראשונה ששמעתי את קולה. את ההתלבטות שלה בין המחויבות והאהבה למסורת ובין הרצון להראות ולהרגיש טוב עם עצמה. יכולתי לראות אותה בעיני רוחי עומדת מול המראה בתוך חדרי חדרים, בבית, ומדמיינת איך יכולה הייתה להיראות ולהרגיש אילו הדברים היו אחרת. ויכולתי אף להזדהות עם ההחלטה, עם השורה התחתונה, להמשיך ולכבד את גבולות המסורת למרות הכל.

אז נכון, המצב שלה (לפחות בעיני), יותר קיצוני משלי, ובמידה רבה אני אסירת תודה על כך שלא נולדתי במקום הזה. אבל היום אני כבר לא שופטת אותה. הופתעתי להרגיש הזדהות, אמפטיה, ושותפות גורל יותר איתה מאשר עם הביקורתית בגופיה ובמכנסיים הקצרים, שעוברת את הקיץ הים תיכוני הלוהט הזה, ככל הנראה, הרבה יותר בקלות משתינו.