מבזקים
דווחו לנו
חיפוש
ראשי
ידיעות+
חדשות
פודקאסטים
כלכלה
ספורט
תרבות
רכילות
בריאות
רכב
דיגיטל
לאשה
אוכל
נדל"ן
אנרגיה
עוד
מנויים
ידיעות+
ידיעות מנויים
ערוצי ynet
24/7 כל הכתבות
מבזקים
חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
מזג אוויר
פודקאסטים
תרבות
רכילות Pplus
בריאות
רכב
דיגיטל
צרכנות
נדל"ן
חופש
אוכל
יחסים
לאשה
יהדות
וולנס
פרויקטים מיוחדים
סביבה ומדע
מעורבות
אופנה
עיצוב ואדריכלות
ערוצים נוספים
מזג אוויר
שיתופי פעולה
מוספים
Alljobs דרושים
ועידות וכנסים
קפיטל
ישראל 2048
אנרגיה
אתרים נוספים
ynet Global
כלכליסט
ynet espanol
vesty
mynet
משחקים
טיסות זולות
GetPackage
יצירת קשר
צור קשר
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו
יהדות
חדשות
מגזין
תרבות
דעות
טורים אישיים
זמני כניסת שבת
שאלות ותשובות
חגים
הדף היומי
טורים אישיים
מתכון להנהגה: קצת פחות גנרלים, הרבה יותר אימהות
מדרש של חז"ל מספר איך עֵלי הכהן רצה להוציא להורג את שמואל הנביא בהיותו ילד, אבל חנה צרחה עליו: "אל הנער הזה התפללתי". אז וגם היום, מול מנהיגים שמוכנים להרוג ילדים כדי לשמור על כיסא הכבוד שלהם, ניצבות אימהות שזוכרות: כל ילד וילדה הם עולם ומלואו
רוחמה וייס
איך מבקשים חנינה? הלקח שאפשר ללמוד מהתנ"ך
ראש הממשלה נתניהו אומר שחנינה תסייע באיחוי הקרעים בעם – אבל כדי לאחות קרעים דרושה יותר מאשר פעולה טכנית. פרשת השבוע עוסקת בניסיון לייצר חיבור בין שני אחים שהקרע ביניהם כמעט הסתיים ברצח – ויעקב אבינו מדגים איך מכירים בטעות ומבקשים כפרה
הרב דוד סתיו
"מקום שמח"? מקום מעליב
בפרקים הראשונים אהבתי את הסדרה של נועה קולר ורם נהרי, אבל לקראת סיום העונה נבנו בי כאב וגם זעם על הבחירה להציג סטריאוטיפ ישראלי רקוב שמורכב מדמויות נרקיסיסטיות ומפורקות. ההתלהבות מהסדרה היא התלהבות של הלקאה עצמית והשלמה עם האמונות המכוערות ביותר על "מדינת תל אביב" ועל היותנו "עגלות ריקות"
רוחמה וייס
בין לבן הארמי לממדאני: איך יודעים שהגיע הזמן לעזוב?
במקום שבו יהודי צריך להסתיר את יהדותו, במקום שבו מנהיגים בולטים הם אנטישמים מובהקים בגלוי או בסתר, לא צריך לחפש עוד סימנים. האם זה אומר שבארץ ישראל אין סכנות? ודאי שיש. אבל זו ארצנו, זה מקומנו וזוהי זהותנו | השיעור שאפשר ללמוד מיעקב אבינו בפרשת השבוע
הרב דוד סתיו
רב המשותף: הבשורה מהמדינה עם 95% מוסלמים
לצד צעקות של מפגינים פרו-פלסטינים, בכנס בין-דתי בסנגל מצאתי את עצמי קורא מהקוראן ומסביר לאנשי דת מוסלמים על המזוזה. במדינה מסורתית עם זרמים אנטי-ישראליים עמוקים, לדיפלומטיה הקלאסית יש מגבלות. במציאות הזו, הדגשת הדמיון בין הדתות יכולה לקרב לבבות ולהגביר את ההבנה ההדדית | טור
הרב אלחנן מילר
על שנאה לא מגיבים בשנאה, אלא בבנייה
הנחישות של חמאס ושותפיו לזרוע מוות והרס נובעת משנאה לא רציונלית או מקנאה, אבל מוטב שלא נשיב בשנאה דומה. לא מטעמי טהרנות ויפי נפש, אלא כי השאיפה שלנו היא לבנות וליצור, לא להחריב. מהמאבק בין הפלִשתים ליצחק בפרשת השבוע אפשר ללמוד לקח רלוונטי לגבי הסכסוך העכשווי מול הפלסטינים בארץ | טור
הרב דוד סתיו
הרבנות הראשית מציגה: זעקת הקוזאק הנגזל
גם לאחר שבג"ץ הורה לאפשר לרבניות לגשת למבחני ההסמכה, הרבנות עושה כל תרגיל אפשרי כדי לעמוד בדרכן. לחברותיי האורתודוקסיות אני רוצה להציע: דִרשו הקמה של רבנות מקבילה – רבנות ראשית נשית לישראל. כמו סיפורו של רב אדא בר אהבה מהתלמוד, הרבנות הראשית תלמד בדרך הקשה שעל היעדר מתינות משלמים
רוחמה וייס
מי שמאמין לא עושה קריאייטיב: הטעות של השמרנים בהסברה
הפער העצום בין הצד הפרוגרסיבי לזה השמרני אינו נעוץ רק בשאלה של כסף או של שליטה בתקשורת. הפרוגרסיבים בעולם מפציצים בקמפיינים חדים, נועזים ואפקטיביים – בעוד הימין השמרני, בהכללה, כמעט תמיד נשאר עם טקסטים ארוכים ואתרים מקיפים שמסבירים עובדות. זה לא עובד, כי לאמת ולעובדות כמעט שאין ביקוש היום. מול האנטישמיות וה-BDS, יש צורך לפעול באומץ | דעה
אסף וול
האישה שהגנה על גופות בניה מפני עופות דורסים וחיות טרף
רצפה בת איה, הפילגש של שאול המלך, היא דמות טרגית שנעשה לה עוול נורא. אי אפשר שלא להצטמרר מהמחשבה על תמונת האם הנאבקת יום ולילה על גופות בניה. סיפורה מזכיר את המאבק העכשווי להשבת החטופים החללים
רוחמה וייס
הסיבה לכך שהשבת החטופים החללים כה חשובה לנו
מדוע בני משפחת גולדין נאבקו במשך 11 שנים על השבת גופתו של הדר? אולי פרשת השבוע יכולה ללמד. סיפור הרכישה של מערת המכפלה מתואר בתורה בהרחבה יתרה – לא כדי להעצים את המוות, אלא כדי לומר משהו ביחס לדורות הבאים | יו"ר ארגון רבני צֹהר בטור חדש שילווה את פרשות השבוע מזווית אקטואלית
הרב דוד סתיו
"נעלים ומרוממים": המכתב שחשף את ההתנשאות החרדית
השימוש המתועב בסמלי החטופים, במהלך המחאה נגד מעצר תלמיד ישיבה חרדי שלא נענה לצווי גיוס, היה לא פחות מחילול הקודש. השבוע פורסם תוכנו של מכתב שכתב אותו בחור בכלא 10, ולפיו ההבדל בין בחורי ישיבות לציבור החילוני גדול בהרבה מההבדל שבין אדם לבהמה. למה לא הופתעתי מהמניפסט הזה, ולמה בעיניי לא רק החרדים חוטאים ביוהרה?
רוחמה וייס
האיש חסר המצפון שבנה את בית המקדש
הורדוס לא אהב תחרות ולא היסס להרוג את מי שמיצבו את עצמם כאופוזיציה בתקופת שלטונו. לא הגענו לשם, אבל ככל שעוברות השנים נדמה שנתניהו הולך ונעשה דומה לו. בכל מקרה שלא יהיה, אין לי כוונה להיות כנועה כמו בבא בן בוטא, שהגמרא מספרת איך פחד להשמיע את קולו בפני הורדוס
רוחמה וייס
הבוז הקדוש שהיה ביטוי עדין ומאופק לזעם שלנו
קריאות הבוז שנשמעו בכיכר החטופים בכל פעם ששמו של נתניהו הוזכר בנאומו של וויטקוף היו קדושות, לא פחות. הממשלה והעומד בראשה אנסו אותנו לבגוד בערכים שלנו במשך שנתיים | וגם: אי אפשר לבחור את המושיעים שלנו, אבל אסור לשכוח את הצדדים האפלים של טראמפ
רוחמה וייס
לא רק השבת החטופים: זה הצעד הנוסף הקריטי לתהליך השיקום
לצד פדיון השבויים וסיום המלחמה, נדרשת פרישה של ההנהגה – והחלפתה בדמויות חדשות ובברית קהילתית חדשה. האחראים והאחראיות לאסון הנורא בתולדות המדינה אפילו לא ראויים לשכר פרישה. עליהם להתייצב בפני ועדת חקירה, לבקש סליחה ולשלם באופן אישי על המחדלים
רוחמה וייס
המשנה שטלטלה אותי וגרמה לי לבכות השבוע
כשקראתי השבוע משנה אחת על חול המועד, שמזכירה פדיון שבויים, הדמעות זלגו מעצמן. הלוואי שבקרוב יהפוך יגוננו ליום של ראשית תיקון, הבנים ישובו הביתה ויתחילו לטפל בגופם ובנפשם, ויהיה סוף למרחץ הדמים באזורנו
רוחמה וייס
החורבן כבר כאן, ויש בזה צד מדאיג וצד מנחם
לאירועים טראומטיים יש נטייה לכבוש שטחים בתוך הנשמה ולנתק אותנו מהחיים. כיוון שאנחנו רוצות ומאמינות שיהיה לאסון סוף, עלינו לחשוב על היום שאחרי המלחמה, היום שבו נעבור מהישרדות לחיים | רבי יהושע בן חנניה הציע נוסחה מדהימה לשיקום ולהתמודדות עם סכנת השקיעה בתוך האבל
רוחמה וייס
ראשי האופוזיציה, למה לעזאזל עוד לא בניתם ממשלת צללים?
במקום שאין אנשים, האופוזיציה לא ממש משתדלת להיות כאלה. הגיע הזמן שתכו בסלע עד זוב דם ותסללו דרך עוקפת ביבי להביא את החטופים והחטופה. תמצאו ערוץ ישיר לארה"ב ומצידי גם למצרים ולקטאר. למה עדיין לא בניתם ממשלת צללים אמיתית שתציע אלטרנטיבה לכל תקלה שהממשלה ההרסנית הזו מייצרת? תהיו קצת יותר גלי בהרב-מיארה ותעצרו את החורבן | פנייה אישית
רוחמה וייס
למחות את זכר עמלק? זו פנטזיה מזעזעת שלא יכולה להתממש
בשנתיים האחרונות הורעלנו בקריאות שמשוות את עזה לעמלק. המקורות היהודיים מלמדים שזה לא רק מזעזע, אלא שזה גם לא עובד: השמדת עם היא פנטזיה ולא מציאות. ההבנה הזו עולה גם מהסיפור המקראי וגם מאגדה מופלאה אחת מהתלמוד, על צאצאיו של המן שהתגלגלו לבני ברק
רוחמה וייס
"סעודת הזדון" של חברי ממשלת ישראל
"זו לא הייתה סעודה, אפילו כוס מים לא שתיתי", אמר השר אלי כהן על האירוע בהשתתפות חברי הממשלה במסעדה – וחשף שהוא לא מבין סמלים וגם לא את עוצמות הכאב והזעם שלנו. אנחנו שבויים בידי איש שכינס סביבו עדת אומרי הן חסרת מצפון, וכל מה שמעניין אותו (ואותם) הוא לזלול את הכבוד, הכוח והכסף של הציבור. לא במקרה נזכרתי השבוע בסעודה של אחי יוסף לאחר שזרקו אותו לבור
רוחמה וייס
הפעם הראשונה שבה הסכמתי עם סמוטריץ'
שר האוצר האשים השבוע את משפחות החטופים ב"שטיפת מוח רגשית". אני לא יודעת מהי "שטיפת מוח", אבל בעניין אחד הוא צודק: אנחנו מפעילות לחץ רגשי. סמוטריץ' רוצה שנחשוב שהוא מנהיג שכלתני ורציונלי, אבל ההפך מ"רגשי" אינו "שכלתני" – אלא אטימות. סיפור אחד מהגמרא יכול ללמד אותו מה המסורת היהודית חושבת על מנהיג שמתנכר לבני עמו
רוחמה וייס
הסיפור שהסתתר בין חדשות השבוע, ומזכיר את מחדל ההנהגה החרדית
השבוע נודע שמלכה לייפר, שהורשעה ונשלחה למאסר בגין אונס תלמידותיה, חשודה בתקיפה מינית של אסירה בבית הכלא באוסטרליה. מעניין מה חושב על זה שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן, שניסה בזמנו בכל כוחו לסדר לה חוות דעת פסיכיאטרית שתמנע את העמדתה לדין | גם היום הקהילה החרדית מנוצלת בציניות על ידי הפוליטיקאים שלה
רוחמה וייס
ערכים אינם פריבילגיה. הם הבסיס לקיום שלנו
הכוונה המקורית של הפסוק "צדיק באמונתו יחיה" היא שהצדיק יזכה לחיים בזכות האמונה שלו, או אם נרצה, בזכות הנאמנות שלו. לא סתם חז"ל קבעו שהפסוק הזה הוא יסוד לתורה כולה. מול הממשלה הרעה שלנו, אנחנו נישאר נאמנים לאמונות הישראליות היסודיות, שעזרו לנו להשתקם בעבר מאסונות ויעזרו לנו גם הפעם
רוחמה וייס
הימור על כל הקופה: המשיחיות שמסכנת אותנו, מהחורבן ועד היום
לא כל משיחיות מסוכנת, אבל כאשר פנטזיה משיחית מתחברת לנשק ולכריזמה, יתרחש מרחץ דמים. בין חז"ל היו קנאים כמו רבי עקיבא שהאמינו בגישת "הכול או לא כלום" במאבק מול הרומאים. בדיעבד הקנאות הביאה לאסון, והגישה הפשרנית הצילה את התרבות היהודית. מה אפשר ללמוד מכך לגבי המלחמה?
רוחמה וייס
צריך לדבר גם על הצד הבעייתי במורשת הרב דרוקמן
הפרסומים על "פרס הרב דרוקמן", על שם אחד ממנהיגי הציונות הדתית, הזכירו לי איך הוא חיפה על עברייני מין בשני מקרים שונים – בפרשת הרב קופולוביץ' ובפרשת הרב אלון. האם נגזר על כל מורשתו לרדת לטמיון? איני יודעת, אבל אם רוצים לתקן ולהראות לנפגעים שאכפת לנו מסבלם, אי אפשר להתעלם מכך. יש לי הצעה מקורית
רוחמה וייס
יום אחד תהיה לנו נחמה – והממשלה לא תהיה חלק ממנה
ממשלת ישראל, על ראשה, חברותיה וחבריה, פורשת מהציבור ולא רואה בצערו. רק תסתכלו בעיניים שלהם, ביציבה הפיזית, בזחיחות. כשכל זה ייגמר, הפורשים מהציבור לא יראו בנחמת הציבור
רוחמה וייס
אבי מעוז מעדיף שנשקר לילדים וילדות לגבי המציאות
הצעת החוק של חבר הכנסת, המבקשת למנוע חשיפת ילדים בגנים ובבתי הספר לתכנים הקשורים לנטייה מינית ולזהות מגדרית, עלולה רק לגדל דור נוסף של ילדים וילדות שישנאו את עצמם. מוטב שיעבור לטפל בבעיה האמיתית של פגיעות מיניות, וינסה ללמוד מדמותה הנועזת של אימא שלום מהתלמוד, שידעה להעמיד את גסי הרוח במקומם
רוחמה וייס
החכמים שהתגייסו להצלת חברם הכופר
לפי המסופר בתלמוד, רבי מאיר ורבי יוחנן היו גדולים מהחיים. אף על פי שאלישע בן אבויה נטש את הדרך, הם לא ויתרו על המורה הנערץ ופעלו כדי שיגיע בסופו של דבר לגן עדן. לפעמים מידע חדש מחייב אותנו לקבל החלטות קשות – והם הגיעו להכרעה אמיצה
רוחמה וייס
אין לך זכות חנינה: יש אנשים שאין להם תקנה
בנהרות של דם ולהבות של ניכור, שנאה והשנאה, ראש הממשלה מוכיח שהוא לא ראוי להנהיג את העם. אני מאחלת לו: שלא תדע צער גדול יותר מדחיית חתונת בנך, ושאנחנו לא נדע עוד אותך בשלטון | וגם: הטענה ששבירת הכוס בחתונה נעשית לציון הקשר לירושלים היא טענה מאוחרת
רוחמה וייס
מתי ייפתח מבצע "וגר זאב עם כבש"?
"הֶן עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא", כתב ראש הממשלה על פתק שהטמין בכותל לפני פרוץ מבצע עם כלביא באיראן, אבל את החלק השני של הפסוק הוא השמיט. התנ"ך מציג את האמת במערומיה: עם שרוצה לתפקד בהיסטוריה כחיית טרף, ישתה דם חללים | אגדה תלמודית על רבי עקיבא מלמדת שהחיים בטבע בטוחים יותר מהחיים בחברה האנושית
רוחמה וייס
הסיפור על סופרמן היהודי שבזבז את כוחותיו
לצדיק המשונה ביותר בתקופת המשנה היו כוחות על, אבל הוא לא ממש ידע מה לעשות איתם. האגדות מספרות שהוא גייס את אלוהים לצרכים אגואיסטיים. איך למרות הכול רבי חנינא בן דוסא נכנס לפנתיאון היהודי כדמות מופת ומחולל ניסים?
רוחמה וייס