מבזקים
דווחו לנו
חיפוש
ראשי
ידיעות+
חדשות
פודקאסטים
כלכלה
ספורט
תרבות
רכילות
בריאות
רכב
דיגיטל
לאשה
אוכל
נדל"ן
אנרגיה
עוד
מנויים
ידיעות+
ידיעות מנויים
ערוצי ynet
24/7 כל הכתבות
מבזקים
חדשות
דעות
כלכלה
ספורט
מזג אוויר
פודקאסטים
תרבות
רכילות Pplus
בריאות
רכב
דיגיטל
צרכנות
נדל"ן
חופש
אוכל
יחסים
לאשה
יהדות
וולנס
פרויקטים מיוחדים
סביבה ומדע
מעורבות
אופנה
עיצוב ואדריכלות
ערוצים נוספים
מזג אוויר
שיתופי פעולה
מוספים
Alljobs דרושים
ועידות וכנסים
קפיטל
ישראל 2048
אנרגיה
אתרים נוספים
ynet Global
כלכליסט
vesty
mynet
משחקים
GetPackage
יצירת קשר
צור קשר
מדיניות פרטיות
תנאי שימוש
מפת האתר
אנחנו גם כאן, עקבו אחרינו
יהדות
חדשות
מגזין
תרבות
דעות
טורים אישיים
זמני כניסת שבת
שאלות ותשובות
חגים
הדף היומי
טורים אישיים
מותר להתווכח ולדון, אבל למה לקלל?
לפי פירוש חז"ל על פרשת השבוע, התורה מזהירה לא לקלל שופטים ממש בסמוך לאיסור לקלל את הנשיא, שהוא השליט. כך היא מבקשת להזכיר לנו שגם כאשר המערכות לא מושלמות, אסור לזלזל ולגדף
הרב דוד סתיו
כך הביטוי "תורתו אומנותו" הוצא מהקשרו ויצא משליטה
נדמה שהמונח "תורתם אומנותם" מעולם לא היה פופולרי יותר, ומשתמשים בו כשרוצים לתרץ את אורח החיים של "חברת הלומדים" החרדית – אבל האמת היא שבמקור בתלמוד הוא מכוון לדמויות אגדיות מהעבר, ובכלל לא קשור לפטור מעבודה או מחובות קהילתיות אחרות
רוחמה וייס
האם אהבתו האמיתית של אברהם אבינו הייתה הגר?
מדרש אגדה אחד, שההשפעה האסלאמית עליו ברורה, מתאר איך לאחר מות שרה נשא אברהם את הגר לאישה. מסופר שכדי לשאת את הגר בשנית, היה עליו לארגן מגרש ביתי אוהד ולדאוג שאשתו הזועמת של ישמעאל תוחלף באישה כנועה. האם באמת הכרחי לדחוק הצידה את הזעם, החשבונות והפצעים הפתוחים, כדי שצאצאי יצחק וצאצאי ישמעאל ילמדו לחיות יחד?
רוחמה וייס
גם משה רבנו הבין בסוף את חשיבות עקרון הפרדת הרשויות
בהתחלה משה היה נציג הרשות המחוקקת שגילם במקביל גם את הרשות השופטת. הוא ביקש לצמצם למינימום את הפער בין כוונת המחוקק, האל, לתרגום המעשי בעולם הפרקטי. יתרו מסביר לו שבחיים זה לא עובד כך, ובני אדם יצטרכו להתמודד עם רשות שופטת | כך פרשת השבוע מלמדת על חשיבות האיזונים בין החוק למשפט
הרב דוד סתיו
להישיר מבט לאמת: אלימות מינית נפוצה יותר ממה שנדמה
הפרשה המזעזעת, שבה צעיר בשם אורי אלפי שכנע גברים לפגוע מינית בילדיהם הקטינים, מזכירה עד כמה האלימות המינית נפוצה ועד כמה עמוד השדרה האנושי שביר. חברה שמחנכת לצייתנות תסבול גם מצייתנות להרע | וגם: מילה טובה לרב מדן, שהצטרף למאבק נגד הפגיעות המיניות הטקסיות
רוחמה וייס
הקשר המצמרר בין השבת רן גואילי לפרשת השבוע
באמצע האירוע הענק של יציאת מצרים, משה, המנהיג הגדול, עוזב הכול – כדי לחלץ את עצמות יוסף ולקחת אותן איתו. כמו רן גיבור ישראל, יוסף היה הראשון לרדת למצרים והאחרון לצאת ממנה. ההשקעה העצומה למען ההבאה לקבורה בארץ היא חלק מסיפורו של העם
הרב דוד סתיו
האישה שתרמה לתעמולה בעד כיסוי הראש הנשי
סיפורה של קמחית, אישה שמסופר כי שבעת בניה היו כהנים גדולים, הפך במהלך השנים לכלי מרכזי בשירות התעמולה למען כיסוי הראש לנשים. עיון מעמיק בסיפורים המופיעים בתלמוד מגלה שהיא ובניה היו רחוקים מלהיות מודל לצניעות
רוחמה וייס
ההזנחה בתחום החינוך היא בעיה של יותר ממגזר אחד בלבד
הדאגה לילדים ולחינוכם הייתה מאז ומתמיד סמל של העם היהודי – וזה מתבטא כבר בשיח בין משה לפרעה בפרשת השבוע. על הרקע הזה, קשה להבין איך החינוך והדאגה לילדינו הם בין התחומים המוזנחים במדינת ישראל. נחשפנו השבוע להזנחה בתחום הבטיחות והפיקוח במעונות המגזר החרדי, אבל יטעה מי שיחשוב שבמגזרים אחרים אין בעיות
הרב דוד סתיו
עברנו את פרעה: הסיבה לכך שגם ממלכת הרשע של איראן תיפול
אין אדם רשאי לשעבד את האחר, ואם יעשה כן – סופו שיכלה ויתאדה. השיעור הנצחי של סיפור יציאת מצרים רלוונטי גם לעתידו של משטר האייתוללות האיראני, שמתנדנד בימים אלה
הרב דוד סתיו
שלא יעבדו עליכם: "קול באישה ערווה" זו אופנה חדשה
חיילים דתיים שמאמינים ש"קול באישה ערווה" יצאו השבוע במחאה מאירוע הוקרה לחיילי גולני. האמת היא שההתלהבות מהקביעה התלמודית הזו (שכלל לא עוסקת בשירה, אלא בדיבור) היא אירוע אופנתי של השנים האחרונות. לא טוב לך לשמוע שירת נשים? תעשה חשבון נפש רוחני, או שים אוזניות
רוחמה וייס
אסור למדינה להמשיך להפקיר את הילדים החרדים לעוני ולאנרכיה
ההנהגה החרדית אחראית למצוקה של משפחות מרובות ילדים ונטולות פרנסה, והיא אחראית גם על ההפגנות המופקרות שמסכנות ילדים. איך הורים מפקירים את האחריות על חינוך ילדיהם ועל חייהם בידי מנהיגים ציניים, ואיך הגענו למוות של נערים מתוקים בהפגנות מופקרות?
רוחמה וייס
איפה גדולי הדור שישאלו: איך אפשר לישון כשיש קרבות בחוץ?
הרב חיים שמואלביץ, ראש ישיבת מיר בזמן מלחמת יום כיפור, נזף בתלמידיו מתוך רגישות ואכפתיות כלפי עם ישראל. במקום מנהיגים כאלה, קיבלנו היום מנהיגים חרדים שמשווים את קידום השוויון בנטל לטלאי צהוב. עריקים, שלא בהכרח ישבו והתמידו בתורתם, מתקבלים בכבוד מלכים. יש להנהגה החרדית מה ללמוד ממשה רבנו, שהיה רגיש לסבלו של העם
הרב דוד סתיו
כשיצאתי מהארון אבי הציע לי להשתנות. היום הוא פוסק שזה "פיקוח נפש"
כשהוריי גילו שאני לסבית, אבא שלי אמר לי: "אביגיל, קראתי שאפשר להשתנות. אנחנו נמצא את האדם המתאים". עכשיו נסגר מעגל של 25 שנה, כאשר הוא חתם עם רבנים נוספים על מסמך הלכתי היסטורי שקובע: טיפולי המרה אסורים משום פיקוח נפש | טור אישי
אביגיל שפרבר
לא מאשימים בבגידה ולא דורסים: מילים באמת יכולות להרוג
כשראש הממשלה מתואר כבוגד ונשיא בית המשפט העליון מתואר כמגלומן דורסני, ברור שהשיח הישראלי הקצין. מפרשת השבוע אפשר ללמוד על כוחן של מילים, לטוב ולרע
הרב דוד סתיו
מה ששנוא עליך: סמוטריץ' שכח את כל התורה כולה
בריאיון השבוע לגלי צה"ל – התחנה שהוא הצביע בעד סגירתה וממשיכה לפעול בזכות צו ביניים של האיש שהוא מגדף – סירב שר האוצר לחזור בו מדבריו הבוטים נגד נשיא בית המשפט העליון: "אנחנו לא נעמוד כמו נוצרים ונפנה את הלחי השנייה". אבל האמת היא שהפניית הלחי השנייה למי שמכה אותנו היא עמדה יהודית ולא רק נוצרית
רוחמה וייס
פורצת הדרך לרבות שנרצחה בשואה: נר זיכרון לרבּה הראשונה
בימים אלה מציינים 90 שנה להסמכתן של נשים לרבנות. את הדרך הזו פרצה הרבּה רגינה יונאס, שהוסמכה בגרמניה ופעלה בה עד שנספתה באושוויץ. הסיפור שלה, שכמעט אינו מוכר, מראה איך נחישות ואמונה יכולות להתוות דרך לדורות של נשים מכל הזרמים ביהדות
דליה מרקס
מי אנחנו שנתנשא ונתגזען על המפלגות הערביות?
אם בית המדרש ביבנה לפני כאלפיים שנה מיהר להתיר איסור תורה ולבטל את נידוי העמונים והמואבים, מי אנחנו, יהירים וגזענים שכמונו, שנחליט על חרם שלא נכתב בתורה? איך הגענו למצב שבו הדרה של המפלגות הערביות נחשבת לגיטימית ומי שמצהיר שישתף איתן פעולה הופך מוקצה?
רוחמה וייס
לא בטוח שוועדת חקירה תמנע את האסון הבא
חקירת העבר צריכה להוביל תהליכים של למידה עמוקה ושל שינוי מבני, ערכי וחברתי. אם הלקחים העמוקים לא יילמדו – כל המסקנות האישיות יהיו חסרות משמעות, ואפשר כבר עכשיו לבכות על האסון הבא | הלקח שאפשר ללמוד מסיפור יוסף ואחיו
הרב דוד סתיו
הלקח מהחשמונאים: רבנים לא צריכים להתערב בניהול המדינה
סיפור החשמונאים על פי הרמב"ן מלמד מדוע חיבור בין סמכות דתית לשלטון מדיני מטשטש תחומי אחריות, פוגע בייעוד ההנהגה הרוחנית, ומחייב גם כיום הבחנה ברורה בין תורה, פוליטיקה וצבא
הרב דוד סתיו
השר התליין שמסתובב כמו חתן בין אבלים
האיש הגס המכונה השר לביטחון לאומי, שאת שמו נשבעתי לא לבטא עוד בכתב או בעל-פה, החליט השבוע לענוד סיכה דומה להחריד לסיכת החטופים – רק שסמל החטופים הוחלף בחבל תלייה. בכך הוא שלף אצבע משולשת ודחף אותה עמוק בעיניים שלנו. המעשה שלו גרם לי לחזור לדברי חז"ל על היחס למיעוטים, ולחשוב על תוספות ל"תפילה לשלום המדינה"
רוחמה וייס
הפרשה שמזכירה: למריבה יש שני צדדים
אדם שמעורר קנאה והילה סביבו, ומוציא לאחרים את העיניים, אינו ראוי לנידוי והחרמה – אבל יתקשה לבוא בטענות אל מי שאינם יכולים לומר לו שלום. המתיימר לומר לאחיו "אני אמשול לבדי וכולכם תשתחוו לי" אינו יכול לצפות שהם יחושו כלפיו סימפטיה וסולידריות – גם אם זה לא מסיר מהאחים אחריות למעשיהם | תובנות מפרשת וישב
הרב דוד סתיו
מתכון להנהגה: קצת פחות גנרלים, הרבה יותר אימהות
מדרש של חז"ל מספר איך עֵלי הכהן רצה להוציא להורג את שמואל הנביא בהיותו ילד, אבל חנה צרחה עליו: "אל הנער הזה התפללתי". אז וגם היום, מול מנהיגים שמוכנים להרוג ילדים כדי לשמור על כיסא הכבוד שלהם, ניצבות אימהות שזוכרות: כל ילד וילדה הם עולם ומלואו
רוחמה וייס
איך מבקשים חנינה? הלקח שאפשר ללמוד מהתנ"ך
ראש הממשלה נתניהו אומר שחנינה תסייע באיחוי הקרעים בעם – אבל כדי לאחות קרעים דרושה יותר מאשר פעולה טכנית. פרשת השבוע עוסקת בניסיון לייצר חיבור בין שני אחים שהקרע ביניהם כמעט הסתיים ברצח – ויעקב אבינו מדגים איך מכירים בטעות ומבקשים כפרה
הרב דוד סתיו
בין לבן הארמי לממדאני: איך יודעים שהגיע הזמן לעזוב?
במקום שבו יהודי צריך להסתיר את יהדותו, במקום שבו מנהיגים בולטים הם אנטישמים מובהקים בגלוי או בסתר, לא צריך לחפש עוד סימנים. האם זה אומר שבארץ ישראל אין סכנות? ודאי שיש. אבל זו ארצנו, זה מקומנו וזוהי זהותנו | השיעור שאפשר ללמוד מיעקב אבינו בפרשת השבוע
הרב דוד סתיו
"מקום שמח"? מקום מעליב
בפרקים הראשונים אהבתי את הסדרה של נועה קולר ורם נהרי, אבל לקראת סיום העונה נבנו בי כאב וגם זעם על הבחירה להציג סטריאוטיפ ישראלי רקוב שמורכב מדמויות נרקיסיסטיות ומפורקות. ההתלהבות מהסדרה היא התלהבות של הלקאה עצמית והשלמה עם האמונות המכוערות ביותר על "מדינת תל אביב" ועל היותנו "עגלות ריקות"
רוחמה וייס
רב המשותף: הבשורה מהמדינה עם 95% מוסלמים
לצד צעקות של מפגינים פרו-פלסטינים, בכנס בין-דתי בסנגל מצאתי את עצמי קורא מהקוראן ומסביר לאנשי דת מוסלמים על המזוזה. במדינה מסורתית עם זרמים אנטי-ישראליים עמוקים, לדיפלומטיה הקלאסית יש מגבלות. במציאות הזו, הדגשת הדמיון בין הדתות יכולה לקרב לבבות ולהגביר את ההבנה ההדדית | טור
הרב אלחנן מילר
על שנאה לא מגיבים בשנאה, אלא בבנייה
הנחישות של חמאס ושותפיו לזרוע מוות והרס נובעת משנאה לא רציונלית או מקנאה, אבל מוטב שלא נשיב בשנאה דומה. לא מטעמי טהרנות ויפי נפש, אלא כי השאיפה שלנו היא לבנות וליצור, לא להחריב. מהמאבק בין הפלִשתים ליצחק בפרשת השבוע אפשר ללמוד לקח רלוונטי לגבי הסכסוך העכשווי מול הפלסטינים בארץ | טור
הרב דוד סתיו
הרבנות הראשית מציגה: זעקת הקוזאק הנגזל
גם לאחר שבג"ץ הורה לאפשר לרבניות לגשת למבחני ההסמכה, הרבנות עושה כל תרגיל אפשרי כדי לעמוד בדרכן. לחברותיי האורתודוקסיות אני רוצה להציע: דִרשו הקמה של רבנות מקבילה – רבנות ראשית נשית לישראל. כמו סיפורו של רב אדא בר אהבה מהתלמוד, הרבנות הראשית תלמד בדרך הקשה שעל היעדר מתינות משלמים
רוחמה וייס
מי שמאמין לא עושה קריאייטיב: הטעות של השמרנים בהסברה
הפער העצום בין הצד הפרוגרסיבי לזה השמרני אינו נעוץ רק בשאלה של כסף או של שליטה בתקשורת. הפרוגרסיבים בעולם מפציצים בקמפיינים חדים, נועזים ואפקטיביים – בעוד הימין השמרני, בהכללה, כמעט תמיד נשאר עם טקסטים ארוכים ואתרים מקיפים שמסבירים עובדות. זה לא עובד, כי לאמת ולעובדות כמעט שאין ביקוש היום. מול האנטישמיות וה-BDS, יש צורך לפעול באומץ | דעה
אסף וול
האישה שהגנה על גופות בניה מפני עופות דורסים וחיות טרף
רצפה בת איה, הפילגש של שאול המלך, היא דמות טרגית שנעשה לה עוול נורא. אי אפשר שלא להצטמרר מהמחשבה על תמונת האם הנאבקת יום ולילה על גופות בניה. סיפורה מזכיר את המאבק העכשווי להשבת החטופים החללים
רוחמה וייס