ח"כ אורלב: לשקול ועדת חקירה למחדלי העורף

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, חבר הכנסת זבולון אורלב (המפד"ל - איחוד לאומי) אומר היום (ה') כי ישקול להעלות הצעת החלטה להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר המחדלים שהתגלו אמש בדו"ח מבקר המדינה על תפקוד העורף. כך דווח בגלי צה"ל.

לח"כ אורלב, ככל הנראה, מובטח רוב בוועדה שיתמוך במהלך שכזה. בוועדה 15 חברים, מתוכם 7 חברי אופוזיציה ו-8 חברי קואליציה. אלא שחברת הכנסת שלי יחימוביץ מהקואליציה, מתכוונת להצביע אם הנושא יועלה, בעד הקמת הוועדה. במצב דברים זה, צפוי רוב להקמת הוועדה.

אם אכן תחליט הוועדה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, תהיה נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, זו שתצטרך למנות את חבריה.

"שום ספין שנועד לקעקע את מוסד מבקר המדינה לא יטשטש את מחדלי הממשלה הקשים, ולא יוכל להושיע את ראש הממשלה מהצורך לקחת אחריות ולהסיק מסקנות אישיות", אמר ח"כ אורלב כבר לאחר פרסום הדו"ח. היום הוסיף בשיחה עם ynet: "הנושא המרכזי הוא ביצוע מהיר ומלא של המלצות המבקר. אם הממשלה והעומד בראשה יגיבו לדו"ח רק במתקפות אישיות כלפיו וכלפי הדו"ח כדי להתחמק מביצוע ההמלצות - לא יהיה מנוס מהקמת ועדת חקירה ממלכתית שמוסמכת גם להסיק מסקנות אישיות כלפי ראש הממשלה וכל יתר בעלי התפקידים".

ח"כ אורלב הבטיח כי לא ירפה מן הממשלה ויעקוב האם אכן היא עושה כל שנדרש כדי לתקן את ליקויי המלחמה: "אנחנו נעקוב בחודש הקרוב אחר אופן תיקון הליקויים ולפי רמת הביצוע נחליט אם יש צורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית. אם יתברר שהליקויים לא מטופלים לא יהיה מנוס מהקמת ועדה שכזו".

• "כישלון חמור לממשלה ולצבא בטיפול בעורף"
• כמעט אסון: "החומרים המסוכנים לא מוגנו"
• דו"ח המבקר: לאן הלכו התרומות לצפון?
  

ח"כ יחימוביץ' אמרה בנוגע לדו"ח והטיפול בו: "מוטב לראש הממשלה שילמד היטב ובמהירות את מסקנות הדו"ח ויישם אותן לאלתר כבר בתקציב 2008. ההשתלחות הפרועה של אולמרט במבקר פוגעת קשות באזרחי מדינת ישראל. אבל הציבור אינו טיפש והוא מאמין למבקר ומסתייג מהטפותיו של אולמרט. אם אורלב יחליט לבצע של מהלך של הקמת ועדת חקירה ממלכתית אתמוך במהלך זה. בעיני חקירת הנעשה בעורף חשובה אפילו יותר מחקירת הכשלים הצבאיים. מה גם שהצבא כבר מפיק לקחים ומתקן את עצמו ואילו בעורף נמשכת המגמה המסוכנת והבלתי אחראית של התנערות המדינה מכל תפקידה".

תקדים ועדת בייסקי 

הוועדה לביקורת המדינה כבר כפתה בעבר הקמת ועדת חקירה ועל רקע תקדים זה מבסס כעת ח"כ אורלב את יוזמתו. בשנת 1985 החליטה הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, לראשונה בתולדות המדינה, להקים ועדת חקירה ממלכתית על מנת לחקור את משבר מניות הבנקים מראשיתו ועד למפולת המניות באוקטובר 1983. בראש הוועדה עמד שופט בית המשפט העליון לשעבר, משה בייסקי והיא נקראה ועדת בייסקי.

בדו"ח הסיכום שפורסם באפריל 1986 המליצה הוועדה כי נגיד בנק ישראל דאז, ד"ר משה מנדלבוים, יועבר מתפקידו וכי ארבעה מבין ראשי הבנקים המסחריים שוויסתו את מניותיהם, לא ימשיכו לכהן בתפקידם כראשי אותם בנקים ולא ימלאו כל תפקיד בכיר במערכת הבנקאות הישראלית, על שלוחותיה בארץ ובחו"ל.

הדו"ח של לינדנשטראוס מצביע על ליקויים רבים, חלקם חמורים ביותר, הנוגעים למוּכנות רשויות השלטון לטיפול בעורף בעת חירום ולתפקוד הממשלה. "הטיפול בעורף במהלך המלחמה היה לקוי ביותר", נכתב בו בין היתר. "קברניטי המדינה השקיעו את מירב המאמצים בלחימה בלבנון, ולא בטיפול בעורף שהיה נתון לפגיעה רחבת היקף כבר מימיה הראשונים של המלחמה".

עוד מציין לינדנשטראוס: "ערב פרוץ המלחמה הוצגו לממשלה הערכות הגופים המקצועיים שלפיהן קרוב לוודאי כי העורף ייפגע, ובהערכות אף צוינו ממדי הפגיעה המשוערת. ואולם, אף שהיה ידוע מראש כי העורף ייפגע בצורה ניכרת, ואף שידיעה זו התממשה בסמוך לאחר פתיחתה של המלחמה, הרי שעד 30.7.06 לא קיימה הממשלה דיון בהערכת המצב הכולל הצגה מפורטת של היערכות העורף לירי הרקטות הצפוי. התנהלות זו הותירה 'חלל ריק' בטיפול בעורף והשאירה את תושבי הצפון חשופים, פגיעים וחסרי הגנה בתקופה קשה ביותר. הליקויים הקשים בעניין הטיפול בעורף בעת המלחמה מגיעים עד כדי 'ליקוי מאורות'".

אמש נודע ל-ynet כי בעקבות פרסום הדו"ח ביקש ראש הממשלה אולמרט ממקורביו לעשות הבחנה מלאה בין המסקנות המקצועיות על הטיפול בעורף, לבין דבריו האישיים של המבקר, השופט מיכה לינדנשטראוס, במבוא שכתב לדו"ח. "מה שהיה לנו לומר למבקר עצמו - נאמר. עכשיו צריך להמשיך בעבודה המקצועית לטובת שיפור ההכנה של העורף, לטובת הפקת הלקחים. עכשיו עלינו להמשיך בכל הכוח לתקן את הליקויים", הנחה אולמרט את אנשיו.

עוד אמר אולמרט למקורביו: "פעלנו כל השנה האחרונה כדי לתקן ליקויים שגילינו בעצמנו. גילינו שחלק ניכר מהמלצות המבקר עולות בקנה אחד עם הליקויים שאנו זיהינו בטיפול בעורף. אני מבקש שנשקיע בכך את כל המשאבים הדרושים, כדי שלקראת עימות נוסף, אם יבוא חלילה, יקבלו אזרחי המדינה מיגון, הגנה ומרקם חיים טובים יותר מאשר במלחמה של הקיץ האחרון".