בית הקברות הישן של תל אביב שברחוב טרומפלדור הוא קודם כל עדות היסטורית. אבל מעבר לכך, יש בו הרבה מאוד "אווירה", כזו שאפשר למצוא רק בבית קברות ישן וצפוף, שנראה כאילו מישהו דחף אותו בכוח למרכז העיר, למרות שבעצם הוא היה שם הרבה קודם.
אווירה שפוגשים רק במקום שבו קבורים, זה לצד זה, אנשים שהפכו לאייקונים בפנתיאון הישראלי, ולצידם אלמונים שעל קבריהם כתובה רק המילה העצובה "גלמוד". לכן, אין זה מפתיע שהמקום זוכה למבקרים רבים, במסגרת סיורים מאורגנים או בביקורי פתע של עוברי אורח או רוכבי אופניים, שהגיעו למקום במקרה, ומשהו משך אותם להיכנס פנימה.
כמו לכל בית קברות חשוב, גם לבית הקברות הישן של תל אביב יש סיפור פיקנטי שקשור בהקמתו: בשנת 1902 פרצה מגיפת כולרה ביפו. כדי לשמור על תנאי היגיינה נאותים, ציווה השלטון התורכי על העדות השונות, להרחיק את בתי הקברות מקרבת העיר.
שמעון רוקח, ששנים קודם לכן הקים את שכונת נווה צדק, רכש את הקרקע של בית הקברות, שהייתה מרוחקת מאוד מהשכונות היהודיות של יפו. זמן קצר לאחר הקמתו, יצאה מיפו תהלוכה של רבנים ושני זוגות יתומים שהלכו לכיוון בית הקברות, בדרך מתישה על גבעות החול. כשהגיעו אל המקום, העמידו חופה וחיתנו את שני זוגות היתומים בין הקברים הטריים, מתוך אמונה שחתונה כזו תצליח לחסל את מגיפת הכולרה.
בית הקברות הלך והתמלא, עד שבשנת 1932, לאחר שהוקם בית הקברות "נחלת יצחק", הופסקה הקבורה בו. כיום שמורות חלקות קבר רק לראשי העיר של תל אביב ולכאלה שרכשו חלקות בסכומים הולכים וגדלים. כיום, אגב, נאמד הסכום בכ-100 אלף שקלים.
105 שנים לאחר שהוקם, בית הקברות הוא גם מעין מוזיאון - 5,000 הקברים הנמצאים בו מציגים מגוון של עיצובים, סגנונות ותפיסות. בחלקו הישן, הנמצא בצד הצפון-מזרחי,
לחובבי הז'אנר
עם רגל אחת בקבר
אילנה פישר
יש תיירים שטיול לחו"ל אינו שלם עבורם בלי מפגש עם איזו דמות היסטורית: הנשיא קנדי, אוויטה פרון, ג'ים מוריסון, מרלין מונרו ואחרים. אבל מה עושים שכל אלה כבר אינם בן החיים? הולכים להשתטח על קברם. מדרגות לגן עדן
עיצוב המצבות והכיתובים הוא בסגנון מסורתי. בחלק החדש יותר, הדרום-מערבי, אפשר כבר למצוא כיפות, עיטורים, אובליסקים ואפילו מצבות שעוצבו בידי אמנים דוגמת אברהם מלינקוב, שפיסל את האריה השואג בתל חי.
בחלק זה נמצאת גם חלקת המכובדים, או כפי שהיא נקראה בזמנו - הפנטהון (ה-ה' במקור). כאן מצויים קבריהם של אנשי ציבור רבים, מנהיגים, ראשי התנועה הציונית, מייסדי העיר תל-אביב ואנשי תרבות ורוח. חלקם, אגב, הובאו לקבורה בבית הקברות למרות שמעולם לא חיו בישראל.
אבל כמובן שאין טוב בלי רע. למרות הקסם הרב במקום, נדמה שאיש אינו אמון על שימור בית הקברות. שיני הזמן גרמו להתפוררות של רבות מהמצבות - וכך, בין ברזלים וחלקי בטון חשופים, ניצבות מצבות מנותצות ושבורות, שהכיתוביהן מהוהים. חלקן כבר לא יוכלו לעבור שחזור לעולם וכך ההיסטוריה הולכת ונמחקת לאטה.
כשניסינו לבדוק בעיריית תל אביב יפו את פשר ההזנחה, נאמר לנו כי: "תחילה נדגיש כי האחריות לתחזוקת בתי הקברות ושימורם היא של חברת קדישא. עם זאת, משום שבית העלמין טרומפלדור
הוא אתר הקבורה של מקימי העיר, מנהיגיה ויוצריה ומשמש כאתר תיירות, הציעה העירייה לחברת קדישא לשקם את המצבות בפרויקט רב שנתי משותף".
"חברת קדישא" מצידה מסרה כי: "חברת קדישא מתחזקת את בית העלמין, אולם המצבות שייכות למשפחה ולכן החברה איננה מתעסקת עם שימור המצבות עצמן. בגלל אופיו הייחודי של בית הקברות הישן, הוצע לעריית תל אביב, במסגרת חגיגות המאה, לשקם את המצבות שאין לנקברים בהן שארים. העירייה עורכת כרגע מיפוי של המצבות שזקוקות לשחזור, ואנחנו מקווים שפרוייקט השיקום יחל בקרוב."
ובינתיים המצבות הולכות ובלות, הולכות ומתפוררות.
הנה רשימה חלקית של אנשי הציבור הקבורים בבית הקברות: משה שרת, חיים ארלוזרוב, ישראל רוקח, מקס נורדאו (שעצמותיו הועלו לארץ כשלוש שנים לאחר מותו), מייסדי תל אביב מאיר דיזינגוף ואשתו צינה, שמעון רוקח, אהרון שלוש,
מנחם שנקין ורבים נוספים.
בין אנשי התרבות והרוח תוכלו למצוא את חיים נחמן ביאליק, אחד העם, שאול טשרניחובסקי, דבורה בארון, נחום גוטמן ושושנה דמארי ואחרים.
לפנייה לכתב/ת 
