שתף קטע נבחר

עם רגל אחת בקבר

יש תיירים שטיול לחו"ל אינו שלם עבורם בלי מפגש עם איזו דמות היסטורית: הנשיא קנדי, אוויטה פרון, ג'ים מוריסון, מרלין מונרו ואחרים. אבל מה עושים שכל אלה כבר אינם בן החיים? הולכים להשתטח על קברם. מדרגות לגן עדן

הרבה אנשים מדמיינים את החופשה האידיאלית כרצף אינסופי של מזנון חופשי, בטן-גב מול המים ושקט מהילדים. יש טיפוסים רוחניים שהטיול לא יהיה שלם עבורם בלי נגיסה מלחם הקודש, נשיקה לפרוכת או מדיטציה על ראש הר.

 

ויש אחרים, ואלו ללא ספק הולכים ומתרבים, שהטיול האולטימטיבי עבורם חייב לכלול ביקור בבית קברות. לעיתים מדובר במשיכה אל העולם שאיננו עוד, חלקם מתעניינים בעיצוב האמנותי-הארכיטקטוני של המצבות וסביבתן, ואחרים הם הנקרו-פפראצי, חובבי הקברים המפורסמים.

 

אצל נועם מבאר טוביה זה התחיל בקטן. במהלך טיוליו בארץ ובעולם, "כשכולם היו נכנסים לכנסייה, הייתי נשאר בחוץ, בבית הקברות". העניין ההיסטורי והאפשרות להפליג על כנפי הדמיון, הפכו את זה ל"כמעט סוג של סטייה, אשתי כבר לא רוצה לטייל איתי", הוא מספר.


בית קברות. אטרקציה (צילום: ישראל ברדוגו)

 

בכפר עתיק בפירנאים הצטמרר נועם לגלות אישה שנולדה ומתה באותו התאריך, שהוא גם יום ההולדת שלו. במצודה עתיקה בכפר נידח בסלובקיה גילה 80 מצבות הכתובות בעברית, של קהילה שנמחקה בהמשך בשואה, ובבית הקברות הגרמני בנורמנדי שמע על החיילים הקבורים בזוגות, מסודרים ראש-זנב.

 

אם הסיפורים הללו, והמחשבות על גילויים בינות לקברים מסקרנים גם אתכם, ואם האפשרות של ביקור בבית הקברות שלא לצורך התייחדות עם יקיר שהלך לעולמו, לא מרתיעה אתכם, אספנו עבורכם כמה אתרים ששווה להכיר.

 

גיבוב סוריאליסטי יפהפה בכיעורו

בית הקברות הישן ברובע היהודי של פראג, נבנה במאה ה-15 וסבורים שהוא בית העלמין היהודי העתיק באירופה. בשל שטחו המצומצם, ומאחר שהיהודים לא הורשו לקבור את מתיהם מחוץ לרובע שהוקצה להם, נקברו הגופות זו על זו, כנראה ב-12 שכבות. במאות השנים שעברו מאז, נוצר בבית הקברות מעין גיבוב יפהפה בכיעורו של מצבות עקמומיות. המהר"ל מפראג הוא מן המפורסמים שנטמנו בו.

 

פרנץ קפקא, חובב הסוריאליזם, נהג להגיע לבית הקברות כדי ליהנות מהשקט ולקבל את השראתו. הוא עצמו, סנוב שכמותו, נקבר בצידה השני של העיר, בבית הקברות היהודי החדש. כיום, מחצית משטח הקבורה במקום ריקה לחלוטין משום שכל הדור שעבורו נבנתה, נשלח למחנות ההשמדה.

 

  • בית העלמין הישן של פראג - רחוב Siroka 3

 

לא הצילו את טוראי ריאן

בתום הקרבות בנורמנדי, היו פזורים בשדה הקרב יותר מעשרה בתי קברות אמריקניים, אך לאחר שהושבו אל המולדת לפחות 60% מהחללים, רוכזו הנותרים בשני בתי קברות מרכזיים: בבריטני ובנורמנדי.

 

בית הקברות בסן לורן שבנורמנדי, העומד על צוק ומשקיף על אומהה ביץ', הוא בית הקברות האמריקני הגדול ביותר ממלחמת העולם השנייה - הוא משתרע על פני כ-700 דונם, וקבורים בו 9,387 חללים, מתוכם 307 אלמונים, 33 זוגות אחים הקבורים זה לצד זה ו-4 נשים.


כמעט רבבת חיילים אמריקאים. בית הקברות סן לורן בנורמנדי (צילום: איי.פי)

 

סלבריטיז לא ממש נמצאים שם, אבל אם מתאמצים, אפשר למצוא בין השאר את האחים תיאודור ג'וניור וקוונטין לבית רוזוולט, אחייניו של הנשיא פרנקלין רוזוולט, ואת האחים פרסטון ורוברט נילנד, שסיפורם היווה את ההשראה לסרט "להציל את טוראי ריאן".

 

 

לחובבי המתים המפורסמים

בית הקברות פר לאשז (Père Lachaise) שברובע ה-20 של פריז הוא לא רק הגדול ביותר בעיר ואחד הידועים בעולם, אלא גם אחד מאתרי החובה לחובבי המתים המפורסמים. נפוליאון בונאפרטה עצמו בנה אותו לפני יותר ממאתיים שנה, ליד ביתו של פר פרנסואה דה לאשז, הכומר המוודה של לואי ה-14.

 

מאז נטמנו כאן, בין 300,000 הקברים שבמקום, אינספור אמנים ואנשי רוח ואינטלקטואלים, כמו המלחינים ביזה, רוסיני ושופן, ההוגים פרוסט וקומט, הציירים פיסארו וסֶרָה, הזמרת אדית פיאף, השחקנים איב מונטאן ושרה ברנרד, והמחזאי האירי אוסקר ויילד. אך האחראי למירב תהילתו של המקום הוא ללא ספק סולן להקת ה-Doors, ג'ים מוריסון, שמת בפריז בנסיבות מסתוריות בשנת 1971.

 

בתחילה קברו של מוריסון לא היה מסומן, אך מאז נבנו עליו מגן מטעם שלטונות צרפת (שנגנב כעבור שנתיים), פסל עם ראשו של מוריסון (שהוסר לאחר שבע שנים) וכתובת ביוונית. הקבר הפך לאחד מאתרי התיירות הפופולריים בעיר. מעריצים מרחבי העולם נהגו לשבת לרגלי הקבר, לתת בגיטרה את "קומון בייבי לייט מיי פייר" ולהוריד גם ג'וינט על הדרך. בשנים האחרונות גרמו המעריצים נזק רב לכל סביבת הקבר, כולל השחתת קברים וציור חיצים המכוונים אליו בכל רחבי בית הקברות. כיום מוצבים במקום שוטרים ששומרים על הסדר.

 

 

אל תבכי עליי, ארגנטינה

אם פריז נדושה מדי בשבילכם, תמיד תוכלו לבקר בבית הקברות ברובע ריקולטה (Recoleta) בבואנוס איירס, שכונה המכונה "פריז של האמריקות". זהו אחד האזורים היפים, המפוארים והתיירותיים ביותר בעיר, ורבים מעשירי ארגנטינה הקימו בו וילות וארמונות פאר; מי שלא הספיק - פשוט קנה לעצמו מאוזולאום.

 

בית הקברות, שנפתח ב-1822, החל את דרכו כאתר שבו נטמנו פשוטי העם, אך כיום הוא מקום קבורתם של גדולי האומה הארגנטינית. אחוזת הקבר המפורסמת ביותר כאן (לפחות עד שהסמים יחסלו את מרדונה) היא זו של אווה פרון.


בית הקברות ריקולטה. הבית של אוויטה פרון (צילום: תמרה נוביס)

 

אוויטה, אשתו של הרודן חואן פרון, מתה מסרטן ב-1952, גופתה נחנטה ונחטפה בטרם הספיקה להיקבר בעקבות הפלת משטרו של פרון. רק כעבור כ-20 שנה, הושבה הגופה לארגנטינה ונטמנה באחוזת הקבר המשפחתית. זהו כנראה אחד הקברים המבוצרים ביותר בעולם, ויש הטוענים כי הוא עשוי לשרוד אפילו מתקפה גרעינית.

 

 

מהעצמאות ועד המפרץ

בסמוך לפנטגון, בכביש המעגלי המקיף את וושינגטון הבירה נמצא בית הקברות הלאומי של ארלינגטון (Arlington National Cemetery), בו קבורים כרבע מיליון חללי מערכות ארצות הברית, מאז מלחמת העצמאות ב-1776 ועד המתקפות האחרונות באפגניסטן ובעירק. בנוסף לחיילים, קבורים כאן גם כמה אזרחים שזכו לכבוד הממלכתי בגין שרותם לאומה האמריקאית.

 

בארלינגטון ניצב קבר החיילים האלמוניים, בו טמונים גופותיהם של שלושה חללים אמריקנים שלא זוהו. רבים מן מבקרים במקום עולים לרגל לקברם של ג'ון פ. קנדי (המונצח בלהבה של אש תמיד), רוברט קנדי וג'קי קנדי אונאסיס. טקס החלפת משמר מתקיים בזמנים קבועים לאורך כל היום.

 


בית הקברות בארלינגטון. רבע מיליון מצבות (צילום: ויז'ואל/פוטוס) 

 

חיי נצח ליד הבלונדינית האמיתית מכולן

ב-1962, כשהחליט ג'ו דימאג'יו, כוכב הבייסבול האגדי, לקבור את מרילין מונרו, רעייתו לשעבר, בבית הקברות פירס ברד'רס ווסטווד שבלוס אנג'לס, הוא בחר בו בשל היותו נידח ורחוק מעין הציבור. דימאג'יו כנראה לא תיאר לעצמו כי דווקא בכך יביא למקום את תהילתו, ולא רק בשל קברה של אהובתו הזוהרת.

 

כנראה שכל הוליווד רצתה להישאר צמוד-צמוד לאם כל הבלונדיניות, ומאז הפך המקום לביתם הנצחי של (כמעט) כל כוכבי השואו-ביז: מג'ק למון ועד טרומן קפוטה, מג'ון קאסאוואטאס ועד אווה גאבור, מקרול אוקונור (הלא הוא ארצ'י באנקר) ועד פרנק זאפה - והרשימה פשוט לא נגמרת. מי שלקח את זה הכי רחוק הוא, כמו תמיד, יו הפנר, מייסד פלייבוי, שרכש לעצמו את אחוזת הקבר הצמודה לזו של מרילין. רק שלא ישלח ידיים.

 


אחוזת הקבר של מונרו (צילום: רויטרס)

 

מורבידיות באוויר הגלילי

גם בארץ לא חסרים בתי קברות המושכים אליהם מבקרים רבים. חלקת גדולי האומה בהר הרצל ובית העלמין טרומפלדור בתל אביב הם אולי המפורסמים מכולם, אך אם אתם רוצים לצאת קצת מהעיר, ולשלב את האווירה המורבידית עם קצת אוויר גלילי צח, סעו לבית הקברות של קבוצת כנרת.

 

בית הקברות, שהוקם על ידי אנשי העלייה השנייה, היה בראשית ימיו אזור מחלוקת, בשל סירובם של החלוצים לאפשר לתימני כנרת להיטמן במקום. אולם, עם השנים, הפך המקום לבית הקברות המתוייר ביותר בארץ, בעיקר בשל האישים שנקברו בו, כמו רחל המשוררת, ברל כצנלסון ואברהם הרצפלד, וגם כמה מנהיגים ציוניים שנקברו בגולה ועצמותיהם הועלו ארצה, כמו הס, בורוכוב וסירקין.

 

הפזמונאית הלאומית נעמי שמר, שנפטרה ב-2004 ונטמנה אף היא בכנרת, תרמה לביסוסו של המקום כאתר עלייה לרגל עבור ישראלים רבים, שנוהגים לפקוד את המקום ולשיר משיריה לזכרה.

 

בית הקברות פתוח לקהל הרחב ואין צורך בתיאום מראש. לסיור "בעקבות נופי ילדותה ושיריה של נעמי שמר" יש לתאם מראש, בטלפון 04-6759123.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פרון. מתה מסרטן ב-1952
צילום: רויטרס
מוריסון. מת ב-1971. הסיבה הרשמית: התקף לב
צילום: איי פי
צילום: איי פי
מונרו. מותה ב-1962 נותר בגדר תעלומה
צילום: איי פי
שמר. נפטרה ב-2004 ממחלה קשה
צילום: לע"מ
ג'ון וג'קי קנדי. טמונים בארלינגטון
צילום: איי פי
מומלצים