אילו הייתי שר התחבורה החדש
ארבעה מבכירי העוסקים בתחבורה בישראל מבהירים מה היו חמש הפעולות הראשונות שהיו עושים, אילו נבחרו מחר לתפקיד שר התחבורה. לידיעת העוסקים במלאכה
עד שבמדינת ישראל ימונה שר תחבורה מקצועי, שיהיה מחויב למשרדו, יעסוק בנושאים עליהם הוא מופקד ויאות להישאר בו למשך קדנציה מלאה, כל שנותר לעשות הוא לנסות להראות לפוליטיקאים את הדרך הנכונה. פנינו על כן לארבעה בכירים בתחומי עשייה שונים בענף התחבורה הישראלי, וביקשנו לדעת מה יהיו חמשת הדברים הראשונים שהיו עושים אילו מונו מחר לתפקיד שר התחבורה.
הארבעה הם ח"כ גלעד ארדן, יו"ר ועדת הכלכלה, המשקיע חלק ניכר מעשייתו הפוליטית בתחום התחבורה והבטיחות בדרכים, ואף מצהיר כי להיות שר התחבורה הוא "חלום חייו". אבי נאור, יו"ר עמותת אור ירוק, שתורם מדי שנה מיליוני שקלים מכיסו הפרטי בתחום הבטיחות, ובעבר היה מועמד לתפקיד מנכ"ל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. צביקה פולק, מנכ"ל קבוצת כלמוביל, יבואנית יונדאי, מיצובישי ומרצדס, הנמנה עם בכירי שוק הרכב המקומי. וד"ר משה בקר, ממומחי התחבורה הבכירים והוותיקים בישראל, המשמש שנים ארוכות כיועץ לגופים ממשלתיים ופרטיים בתחום התחבורה והבטיחות.
וזה מה שהיה להם לומר:
ח"כ גלעד ארדן, יו"ר ועדת הכלכלה
"הדבר הראשון שהייתי עושה הוא טיפול בתחבורה הציבורית. במדינה קטנה וצפופה כמו ישראל, חייבים להפחית את הגודש בכבישים. הדרך היחידה לעשות זאת היא על-ידי עידוד השימוש בתחבורה ציבורית. זה פרויקט לאומי, והוא לא פחות חשוב מבניית גדר הפרדה. לצורך כך הייתי בוחן צעדים דרמטיים, אפילו איסור כניסת רכב למרכזי ערים. במקביל, צריך להציע לאזרחים את היכולת להגיע מעיר לעיר באופן נוח ומהיר, באמצעות שילוב בין רכבות לאוטובוסים.
_wa.jpg)
"הייתי דואג כי תקציב התשתיות לא יקוצץ. התקציב הזה צריך להיות כמו תקציב הביטחון - אסור לגעת בו. בהרבה מאד מקרים, אם התשתית הייתה סלחנית, תאונות דרכים היו נגמרות אחרת.
"ישראל חייבת לחקור תאונות דרכים. כיום, שרים וח"כים 'יורים' לפי תחושה, ולא תמיד על-בסיס מחקרים. זה מכיוון שפשוט אין מחקרים - רק 18% מהתאונות נחקרות על-ידי המשטרה. במדינות מתקדמות יש מכוני מחקר שמחזיקים עשרות צוותים שיוצאים לזירות תאונה, ומפיקים לקחים. אם היינו חוקרים את התאונות, היינו יודעים איך לדרג מבחינת חשיבות את דרכי הפעולה.
"השקעה בחינוך והסברה. כמובן שהחינוך אינו משפיע מיידית, אבל יש מודלים שמיושמים ברחבי העולם, לפיהם החינוך לבטיחות מתחיל כבר בגיל הגן. לצערי, אצלנו תמיד מקצצים בתקציב החינוך, וההתייחסות לנושא חובבנית.
"לבסוף אטפל במשטרת התנועה, אבל ראשית צריך להפריד בין אכיפה לנוכחות. אחד הימים הכי שקטים בכבישים בשנים האחרונות היה בהתנתקות: מחשש למחאה, פרסה המשטרה עשרות ניידות ברחבי הארץ, וכתוצאה מכך היו פחות תאונות. מה שאומר שלא תמיד צריך לאכוף - לפעמים מספיקה נוכחות. בנוסף, הייתי מעביר את אגף התנועה לאחריות משרד התחבורה. ראוי שתהיה משטרת בטיחות בדרכים, שזה יהיה כל תפקידה".
אבי נאור, יו"ר עמותת "אור ירוק"
"ראשית, איישם את דו"ח שיינין במלואו, תוך הקניית הכלים המקוריים שהומלצו כגון: סמכויות פיקוח ותיאום לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, עצמאות סטאטוטורית וכלכלית, וחיזוק מועצת המנהלים באנשי ציבור מהשורה הראשונה. לצורך כך יש לגבש רוב בכנסת, שיאשר את תיקוני החקיקה, כדי שיגשרו על הפערים בין הדוח המקורי לחוק הקיים.
"אדרוש מכל הגופים הרלוונטיים לערוך תוכנית בטיחות רב-שנתית, תוך תיאום על-ידי הרשות הלאומית. כל גוף יערוך תוכנית בתחומו: מע"צ, משטרת ישראל, משרד החינוך, משרד התחבורה ועוד. בנוסף, יש לבנות מנגנוני פיקוח, מדידה והערכה, ולהתנות את העברת התקציבים ביישום תוכניות. כמו-כן, יש לדווח באופן שוטף לרשות הלאומית ולציבור.
"בניית שותפות הכרחית בין גופים שונים ומשרדים ממשלתיים, תוך הקמת גוף היגוי בין-משרדי, בהשתתפות מנכ"לי משרדים רלוונטיים וקיום חובת דיווח משותף, תקופתי ופתוח לציבור.
"אדאג להקים מרכז מידע לאיסוף נתוני כל תאונות הדרכים במדינת ישראל, ופיתוח מחקר בסיסי בתחום. בנוסף, יש לאמץ אמצעים טכנולוגיים לבטיחות, בקרה ואכיפה, מתוך מטרה להעמיד את מדינת ישראל בחזית המחקר העולמי.
"לסיום: אני מדמה לעצמי, בנאיביות מסוימת, שאכהן בתפקיד שר התחבורה לפחות קדנציה שלמה אחת, ואזכה להוביל להתגשמות 'חזון האפס' וקיום תוכנית מוסכמת לבטיחות בת קיימא במדינת ישראל. ומה שיותר חשוב - אזכה לראות בהצלת מאות אנשים ממוות ואלפים מפציעות קשות".
צביקה פולק, מנכ"ל קבוצת כלמוביל
"אף נושא בתחום התחבורה והבטיחות אינו עומד בפני עצמו - תשתית קשורה לתחבורה ציבורית, ותחבורה ציבורית קשורה לבטיחות, וכך הלאה. לכן, צריך להכין תוכנית כוללת, שתטפל במקביל ובעוצמה בכל הנושאים.
"נושא אחד הוא תשתיות. ואין הכוונה רק לכבישים, אלא גם לרכבות ולתחבורה ציבורית. תשתיות יעילות ובטוחות יורידו את מספר התאונות ואת מספר נפגעים, ופיתוח תחבורה ציבורית יוריד את הצפיפות בכבישים ויתרום לכלכלה ולחברה. למשל, למערכת רכבות מודרנית יש חשיבות לאומית: היא חוסכת זמן, מקרבת את הפריפריה, ותורמת לפיזור אוכלוסיה.
צביקה פולק: ראשית דואג לתשתית מתאימה
"נושא שני הוא עידוד התקנת אביזרי בטיחות בכלי רכב, כפי שכבר החלו לעשות משרד התחבורה ורשות המסים. אביזרי בטיחות לא מונעים תאונות באופן מוחלט, אבל הם מפחיתים את הסיכוי למעורבות בתאונה ומפחיתים את הנזקים ואת הפגיעות.
"נושא חשוב נוסף הוא חינוך הנהג הישראלי, ואת זה יש לעשות באמצעות מערכת החינוך וגם באמצעות הסברה ופרסום. צריך להגיע למצב בו מבחינה חברתית, מי שנוהג שיכור, מי שנוהג בכלי רכב לא תקין, מי שנוהג במשאית עמוסה מדי - כל אלה יוכרו כאויבי הציבור. צריך ליצור לחץ חברתי.
"נושא נוסף הוא אכיפה: בישראל מחוקקים המון חוקים, אבל אוכפים אותם בצורה רעה. האכיפה צריכה להיות עניינית, עקבית וקשוחה. מהירות היא לא הבעיה העיקרית או היחידה. מה עם אכיפת תקינות כלי רכב? שיידע כל נהג שאם ייתפס נוהג בכלי רכב לא תקין, המשטרה תתייחס אליו כאל עבריין פלילי.
"והנושא האחרון הוא אולי גם החשוב ביותר: ב-10 השנים האחרונות, התחלפו עשרה שרי תחבורה. איך זה יכול לקרות במשרד כל-כך חשוב, שנוגע לכל תחומי החיים? צריכה להיות הכרה בחשיבות המשרד. אם אני הייתי מתמנה לשר התחבורה, הייתי דואג שזה יהיה לתקופה של ארבע שנים לפחות. הייתי מתנה בכך את כניסתי לתפקיד".
ד"ר משה בקר, מומחה תחבורה ובטיחות
"לפני כל דבר אחר, הייתי מעלה את נושא התחבורה והבטיחות בדרכים לדיון בממשלה, והייתי מציע שלושה דברים: ראשית, קבלת החלטה שתחבורה ובטיחות בדרכים הוא נושא ראשון במעלה, המשרת את הכלכלה והחברה; שנית, בניית תוכנית חירום לחמש שנים, לסגירת פערים בכל הקשור לבטיחות ולתחבורה. לצורך כך, הממשלה תעביר 50% מכל הכנסותיה מבעלי רכב - מסי קנייה, מס על דלק, אגרות ועוד. לבסוף, אדרוש לקיים את החלטת ממשלה מ-93', לפיה יש להטמיע את נושא הבטיחות במערכת החינוך. הנושא יילמד שעה שבועית בכל 12 שנות הלימוד, וייכלל בדרישות לקבלת בגרות.
_wa.jpg)
משה בקר: דואג קודם כל להטמעת החינוך לבטיחות בכל הגילאים (תצלום: ירון ברנר)
"החלטה שנייה תהיה להקים ועדה, שתגיש ממצאיה תוך שלושה חודשים, ותפקידה יהיה לאסוף את כל ההמלצות והמסמכים שהתקבלו על-ידי הכנסת במהלך השנים בנושא הבטיחות. הוועדה תבדוק מה מההמלצות לא בוצע, ועל-בסיס עבודה זו תיוצר תוכנית בסיס לסגירת פערים.
"החלטה שלישית תהיה לבנות תוכנית מיידית להדרכה והסברה בכלי התקשורת. יש להכין תוכניות מעניינות בנושא נורמות התנהגות, התמודדות עם מצבי חירום, נהיגה מונעת ועוד - וצריך לעשות את זה בצורה שתעניין ותחנך את הציבור.
"במסגרת התקציב שיאושר בממשלה, יש לבנות תוכנית לחמש שנים לכל הרשויות המקומיות: הפעלת כל ועדות הבטיחות, שיפור התשתית הבטיחותית, מערכות שליטה ובקרה, הסדרי תנועה חדשים ועוד.
"הנושא האחרון הוא פיתוח התחבורה הציבורית והרכבת. צריך להמשיך - ואפילו לזרז - את תנופת הפיתוח של הרכבת. צריך לחבר את גוש דן לקריית שמונה ולדרום, ולהעלות את רמת השירות ברכבת. צריך גם להעלות את המהירות ברכבת ל-200 קמ"ש, כך שהגליל והנגב יהיו במרחק של שעת נסיעה מהמרכז. בנוסף, צריך להביא לכך שיהיה תיאום מלא בין כל אמצעי התחבורה הציבורית".
לפנייה לכתב/ת 
