שתף קטע נבחר

יצחק שום: "הגשמתי חלומות של הרבה מאמנים"

יצחק שום, המאמן הפופולארי בישראל, לפחות על פי גולשי ynet, מדבר בראיון מיוחד לחג על הכל. צפו בשום מתייחס לקבוצתו בית"ר ("בשנה הבאה נעלה לליגת האלופות"), מדבר על גרנט ("מפרגן"), על הנבחרת ("כל מאמן עושה דברים אחרת"), על כדורגל התקפי ("כיף לראות את הקבוצות שאני מאמן") ואפילו על בית"ר ת"א

יצחק שום הוא המאמן הפופולארי ביותר בישראל, כך לפחות חושבים גולשי ynet שדרגו את המאמן במקום הראשון בסקר שנערך לאחרונה. דומה שאם סקר דומה היה מתקיים לפני חמש שנים שום היה מתקשה להקדים את דרור קשטן (אחרי העונה הנפלאה באירופה עם הפועל תל אביב) ואברם גרנט (אחרי שתי אליפויות במכבי חיפה).

 

ב-2002, אחרי עשר שנים בנבחרת ישראל כעוזרם של שלמה שרף וריצ'ארד נילסן, גברי לוי שהיה אז יו"ר ההתאחדות לא ממש ספר אותו בדרך למינוי מאמן לנבחרת. כעבור שנה, כשמכבי חיפה תחת הדרכתו איבדה את האליפות למכבי תל אביב בהפרש שערים, שום רחוק היה מלהיקרא מאמן פופולארי.

 

אבל ההכרה באיכותו הגיעה אחרי שביוון שמו לה להצלחתו עם מכבי חיפה בזירה האירופית וההעפלה ההסטורית עם קבוצה ישראלית לשלב הבתים בליגת האלופות. דאבל הסטורי עם פנאתינייקוס ביוון (2004) סידר לשום בהמשך חוזים גם בליטקס לובאץ' הבולגרית ואלניה ולאדיקווקז הרוסית, לפני ששב לאמן העונה את בית"ר ירושלים, במה שנראה כאליפות בטוחה בדרך.

 

"לא אתן לעצמי מחמאות, אני רק יכול להגיד שמבחינתי השגתי כמעט את כל המטרות בקריירה", הגיב מאמן בית"ר ירושלים לבחירת הגולשים בראיון מיוחד ל-ynet לכבוד החג. "לפחות ב-20 השנים האחרונות אני עובד במקומות בהם רציתי לעבוד וכשמאמן מגיע למצב בו הוא יכול לבחור את הקבוצה בה הוא יעבוד זה המצב הטוב ביותר. אני תמיד שמח לשמוע דברים טובים, אבל לא מנסה להראות לאף אחד שום דבר. מהיום הראשון שהתחלתי לאמן בו היו לקבוצות בהן עבדתי מטרה גבוהה מאוד. העובדה היא שנשארתי לעבוד הרבה שנים בכל קבוצה והגשמתי חלומות של הרבה מאמנים".


בקרוב אליפות ראשונה בישראל? שום וטל (צילום: ראובן שוורץ)

 

אבל לא תמיד סיימת את דרכך בצורה יפה, בהפועל תל אביב למשל. לא פעם היחסים שלך עם ההנהלות לא היו תקינים.

 

"לא היתה לי אף פעם בעיה עם שום הנהלה. אם להנהלה מסויימת היתה בעיה איתי אני לא יודע למה. המקרה היחיד בו כביכול נזרקתי ולא רצו אותי בקבוצה היה בהפועל תל אביב ועד עכשיו אני לא יודע מה הסיבה. בכל יתר הקבוצות רצו שאמשיך ועצם העובדה שאני לא הסכמתי לחתום על חוזה לעוד שנה גרמה לי אולי ללכת. בפנאתינייקוס לא פיטרו אותי, אלא נוצר מצב שלא הסכמתי שיתערבו לי בעבודה.

 

בכל המקומות עמדתי בציפיות שהקבוצות הציבו בפני. בליטקס המטרה היתה לעלות לגביע אופ"א, הגעתי לשם כשהקבוצה היתה במקום השישי ועזבתי במקום השלישי. הוויכוח היה לגבי העונה שלאחר מכן וגם בולאדיקווקז הם רצו שאחתום לעוד שנה וחצי ולא הסכמתי מסיבות אישיות".


"עד עכשיו אני לא יודע למה לא המשכתי בהפועל". שום (צילום: אלי אלגרט)

 

כמו שהפועל ת"א נראים היום, אתה חושב שהם מצטערים?

 

"אני לא מתעסק בעבר. אני מאושר בבית"ר ירושלים ונהנה מכל רגע. לא היה איזה קונפליקט או דרישה בהפועל תל אביב עליה רבנו. מעבר לכתבה שכתב עורך הדין שלי בעיתון, או ספינים שהם כל הזמן הפיצו לעיתונות אני עד עכשיו לא יודע למה לא המשכתי. בבית"ר יש לי מערכת יחסים טובה מאוד עם אלי ארזי ועם כל האנשים סביב הקבוצה".

 

אחת הסיבות לכך ששום נבחר קשורה כנראה בסגנון המשחק בו הוא דוגל. הקבוצות אותן אימן תמיד שיחקו פתוח, כבשו הרבה שערים, אבל גם ספגו הרבה. זאת, לעומת הכדורגל הסגור והמבוקר יותר של גרנט וקשטן. שום הגיב: "בדרך כלל כאשר אני מאמן קבוצה היא מעניינת מאוד, כובשת הרבה וגם סופגת. כיף לראות את הקבוצות שאני מאמן, אלו הן קבוצות שמחות. כשאימנתי את הפועל כפר סבא הבקענו הרבה שערים וגם בהפועל תל אביב, שהיתה מזוהה עם תוצאות של 0:1, גם שם הבקענו הכי הרבה שערים. אני אוהב את מה שהאוהדים אוהבים ואת מה שהשחקנים אוהבים".


"כיף לראות את הקבוצות שאני מאמן". יצחקי ותמוז (צילום: אלי אלגרט)

 

אבל עדיין אין לך אליפות בישראל.

 

"בגלל שעשר שנים הייתי בנבחרת ישראל ועוד שלוש שנים בחו"ל. לא אימנתי הרבה זמן קבוצה ישראלית והקבוצה היחידה איתה איבדנו את האליפות בהפרש שערים היתה מכבי חיפה. אני מוכן להגיע למקום שלישי עם קבוצה כמו בית"ר תל אביב ולהציג כדורגל כמו שהצגנו אז על פני אליפות עם קבוצה גדולה. הגעתי לבית"ר תל אביב בזמנו אחרי שהיא החליפה חמישה מאמנים, בעיתון כתבו אז שאני אהיה המאמן הראשון שיפטרו אותו ונשארתי שם חמש שנים.

 

דאגתי אז להעביר את המשחקים שלנו לאצטדיון רמת גן והיינו משחקים במשחק המוקדם בהצגות הכפולות. בשנה השניה רוב הצופים היו באים קודם למשחקים שלנו ועוזבים לפני המשחק השני, כי היה כיף לראות אותנו. מעבר לזה, הדאבל עם פנאתינייקוס כיסה לי על הרבה דברים שהפסדתי בארץ".

 

לא נתקעת יותר מדי זמן כעוזר מאמן בנבחרת?

 

"צריך לקחת בחשבון ש-17 שנה שיחקתי בנבחרת ישראל והיו לי שני תפקידים. גם עוזר של שלמה שרף וריצ'ארד נילסן וגם מאמן הנבחרת האולימפית. כיף גדול להיות בנבחרת הצעירה ויש הרבה מה לתרום למעבר של הצעירים לנבחרת הבוגרת".


לא מצטער על השנים בנבחרת. שומי ונילסן (צילום: יח"צ)

 

אבל אתה רואה שכאשר גיא לוי קיבל הצעה מקבוצה כמו מכבי תל אביב הוא ניסה לקחת אותה.

 

"אצלי זה היה רק אחד התפקידים. כשהייתי מסיים משחק עם האולימפית הייתי נכנס אחרי שעתיים לדיון עם שלמה שרף לגבי המשחק של הנבחרת הבוגרת שנערך למחרת. לא הייתי עוד עוזר מאמן והיה לי חלק גדול בהרבה החלטות שנקבעו. שני התפקידים האלה קידמו אותי מפה ועד להודעה חדשה, אבל ברגע שלא קיבלתי את תפקיד מאמן הנבחרת הבוגרת כמו שכביכול הבטיחו לי ראשי ההתאחדות, אז כנראה אלוהים שלח את ההצעה ממכבי חיפה כי היתה לי שם הצלחה פנטסטית עם עליה הסטורית לליגת האלופות. לפני כן, כאשר קיבלתי הצעות ממכבי תל אביב ומכבי חיפה ניגנו לי בהתאחדות שרוצים שאשאר לקראת קבוצת תפקיד מאמן הנבחרת הבוגרת".

 

על התקופה במכבי חיפה הוסיף שום: "כבשנו 12 שערים בשישה משחקים בליגת האלופות ועוד חמישה שערים בשני משחקי המוקדמות נגד שטורם גראץ. סך הכל 17 שערים וכדורגל ואווירה שאני לא זוכר שהיתה אי פעם בקבוצת כדורגל בישראל. משם הגעתי להר הגעש בפנאתיינקוס, אחד המועדונים הכי גדולים באירופה. לא צריך יותר מזה".


הפרשי שערים. רוסו, באדיר ובנאדו בימים היפים (צילום: גלעד קוולרצ'יק)

 

עדיין הנבחרת נשארה השאיפה שלך?

 

"שאיפה אולי כן, אבל זה לא יושב לי על הלב. כשאימנתי את מכבי חיפה זו היתה נבחרת ישראל מחוזקת בזרים מצויינים כמו רוסו, פראליה, ז'וטאוטס ויעקובו. גם היום תשעה משחקני בית"ר ירושלים בנבחרת ישראל ועוד שלושה בנבחרת האולימפית. תוסיף לזה עוד חמישה זרים מצויינים ותקבל 17 שחקני נבחרת".

 

עדיין יש לכל מאמן ישראל שאיפה לעלות עם הנבחרת למונדיאל או יורו.

 

"זה נכון, האמונה שלי היא שהגיע הזמן שנבחרת ישראל תעלה לאחד הארועים הגדולים בכדורגל העולמי. זו השאיפה שלי ואם לא מגיעים לזה עם מאמן אחר אז בטח שאני רוצה להגיע אם אהיה פעם מאמן הנבחרת. אבל אני לא בונה על זה יותר מדי. טוב לי בבית"ר ואני מקווה שזה יימשך, מה עוד שעדיין לא הסתיימה האופציה שלי לאמן בחו"ל".

 

יש לנבחרת עדיין סיכויים לעלות ליורו אחרי ההפסד באנגליה?

 

"לא בטוח שנשארו סיכויים, אבל תמיד יש עוד טורניר מוקדמות מונדיאל ותמיד יש עוד אתגרים. בפעם האחרונה שנבחרת ישראל עמדה באתגר אני עדיין שיחקתי, באולימפיאדה ב-1976 ולפני זה שיחקתי באולימפיאדת מכסיקו 68' ובמונדיאל במכסיקו 70', כך שהייתי במקום שהשחקנים שלנו עוד לא היו בו".


"כל מאמן עושה דברים אחרת". שום על קשטן (צילום: איי פי)

 

היית עושה דברים אחרת מקשטן?

 

"כל מאמן חושב לעשות דברים אחרת וכל מאמן חושב שהוא יצליח יותר מהמאמן הקודם. זה טבעי, אבל לכל אחד יש את הדרך שלו ואם אתה מצליח אז זו הדרך הנכונה. לכן קשטן לא ישנה את דרכו ואני לא אשנה את דרכי".

 

פירגנת לאברם גרנט כאשר הוא חתם בצ'לסי, אבל אחרי ההצלחה בפנאתינייקוס לא ראית את עצמך כמאמן הישראלי הראשון שיאמן קבוצה אנגלית בסדר גודל כזה?

 

"בירכתי את אברם ואני מאוד מקווה שהוא יצליח, כי זה חשוב עבור המאמנים הישראלים. ברגע שמאמן ישראלי מצליח בחו"ל זה פותח דלתות עבור מאמנים אחרים. אולי לא באופן מיידי, אבל אנחנו נכנסים לתודעה. אז יכול להיות שלא כל כך מוקדם מאמן ישראלי יגיע לאמן באנגליה, אבל בטוח שאם אברם יצליח שם, אז במקומות אחרים כמו בלגיה והולנד יפתחו דלתות למאמנים ישראלים. כמו שקרה בכדורסל".

 

אז אולי ההצלחה שלך ביוון פתחה גם לו את הדלת?

 

"בטוח שאני פתחתי את הדלת בקפריסין לאלי גוטמן, כי הוא יודע בדיוק מה היו ההמלצות שלי לגביו. הם מאוד התחשבו בדעתי ואני שמח שגם ניר קלינגר עושה שם עבודה טובה. אולי קפריסין זו לא מעצמת כדורגל, אבל דרך הליגה שלהם אפשר להגיע ליוון. אני הגעתי גם לכדורגל הבולגרי והרוסי והיו לי עוד הצעות שמסיבות כאלה או אחרות לא יצאו אל הפועל".


שום דווקא תופס ממנו. אברם גרנט (צילום: איי אף פי)

 

עכשיו כשחזרת לאמן בארץ, אתה מרגיש את ההבדל ביחס למקצוע בין השחקנים באירופה לשחקנים ישראלים?

 

"אין ספק שיש הבדל עצום ביחס של השחקן למאמן ושל התקשורת למאמן. מה שקורה בחו"ל לא דומה בכלל לארץ. פה כל היום השחקנים רוצים הסברים והעיתונאים רוצים הסברים. ביוון היתה לי רק שיחה אישית אחת עם שחקן וזאת למרות שהיו לי שם 28 שחקנים שכל אחד מהם היה שחקן בנבחרת של המדינה שלו.

 

למרות זאת עשרה מתוכם לא התלבשו בכל שבת וחוץ מלהגיד לי בהצלחה כל היתר היו באים לאימונים ומשתדלים להוכיח לי שעשיתי טעות. הם לא היו מבקשים הסברים והעיתונאים אף פעם לא היו שואלים למה השחקן הזה לא משחק ולמה ההוא לא בסגל. מעבר לזה, חוץ ממסיבות עיתונאים אף פעם לא היה מפגש פרטי בין העיתונות למאמן".


העיתונאים ביוון מנומסים יותר. שומי באתונה (צילום: ספורט טיימס)

 

שחקנים לא היו מצלצלים אליך חופשי ביוון?

 

"לא רק שלא, הרבה מעבר לזה. אם הייתי נכנס לבית קפה שהיו יושבים בו שחקנים, ולא משנה אם הם לא היו מהקבוצה שלי, הם היו קמים ויוצאים מבית הקפה".

 

אבל ברור לך שזה לא יקרה כאן.

 

"אני לא מחפש שזה יקרה, אבל יש דברים מסויימים שאני מנסה להסביר גם לתקשורת וגם לשחקנים שאפשר לתת כבוד הדדי. רק אחרי שנלמד אז חלק מהדברים ייפתרו. אבל אם עיתונאי מצלצל אלי ב-12 בלילה בשביל לשאול מה חדש אז יהיה קשה. אני מנסה לשנות ולהביא דפוסים שונים של עבודה במקומות שאני יכול, לפחות במקום בו אני עובד. יש כאלה שיגידו שזה טוב ויש כאלה שיגידו שזה רע".

 

יש אוהדים של בית"ר שטוענים שעם התקציב הקיים אי ההגעה לליגת האלופות כבר מהווה חוזר הצלחה ושהאליפות היא דבר מובן מאליו.

 

"לי לא אמרו את זה. זו אכזבה, אבל לבית"ר יש בעיה שהיא לא מדורגת בכדורגל האירופי ותמיד תוגרל נגד יריבות חזקות. מעבר לזה, ההכנה לאירופה חייבת להתחיל בחודשים ינואר-פברואר. אנחנו קיבלנו את הקבוצה רק במאי. היו דברים שאם נמשיך בעונה הבאה יהיו שונים לגמרי וחלק מהדברים לא הספקנו לעשות, כמו להביא שחקנים מסויימים ומחנות אימון בצורה שונה, או להגיע לטורנירים לפני המשחקים ולא לבוא למשחק נגד קופנהאגן מבלי לשחק במשחק ידידות רשמי אחד".


מעריכים אותו. שום וחברים (צילום: יועד כהן)

 

בית"ר תעלה לליגת האלופות בשנתיים הקרובות?

 

"לפי דעתי בשנה הבאה יש לנו צ'אנס ולא משנה נגד מי נוגרל. אנחנו מאמינים שניקח אליפות ואם ההכנה תהיה כמו שצריך, גם אם זה יהיה עם מאמן אחר, יהיה סיכוי רב שניראה הרבה יותר טוב ממה שנראינו והיו לנו שני משחקים מצויינים נגד קופנהאגן. היו חסרים לנו כמה דברים ואני בטוח שאם היום היינו משחקים נגדם היינו עוברים".

 

על הציפיות לזכיה קלה באליפות אמר שום: "אחד הדברים הכי קשים הם שהכתירו אותנו לאלופים עוד לפני שהעונה התחילה. הייתי שחקן ואני יודע מה זה לשחק נגד אלופה. זה יום חג לקבוצה היריבה. הם מתכוננים לזה ואין להם מה להפסיד. הם נותנים הרבה יותר מאשר בכל משחק אחר.


"היום היינו עוברים אותם". בית"ר מול קופנהאגן (צילום: רויטרס)

 

אני שמח על התוצאות שהבאנו עד היום ולמרות שהיינו יכולים להיות עם עוד שתי נקודות, לקחתי בחשבון שנגד הפועל תל אביב נסיים בתיקו. אם שחקן מקבל פחות כסף משחקן של בית"ר ירושלים זה לא אומר שהוא לא שחקן טוב וגם אני בהפועל כפר סבא הרווחתי שליש מהשחקנים ששיחקו איתי בנבחרת ישראל".

 

מה צריך עדיין לשפר בבית"ר?

 

"תמיד יש מה לשפר ואנחנו עדיין רחוקים ממה שאני רוצה שבית"ר ירושלים תהיה. בית"ר צריכה לשחק הרבה יותר טוב ולא צריכה לספוג חמישה שערים בארבעה משחקים. אני מקווה שנדע לשפר את הקטע ההגנתי ומבחינתי כל הקבוצה קשורה בזה, לא ההגנה ולא השוער, ההגנה מתחילה מהחלוץ וההתקפה מתחילה ממגן".

 

לא עדיף לנסות לנצל יותר את היכולות ההתקפיות של דרק בואטנג?

 

"כמעט לכל השחקנים אצלנו יש חופש פעולה ובואטנג משחק במקום שאני חושב שהוא הכי משמעותי בו והכי פחות אפשר לשמור עליו. ככל שאתה מתקרב יותר לשער היריב כך השמירה עליך יותר הדוקה".


פחות שומרים עליו מאחורה. בואטנג (צילום: אלי אלגרט)

 

ושחקן עם יכולות כמו יואב זיו לא מתבזבז בתפקיד כמו מגן שמאלי?

 

"יש יותר טוב מזה שהוא מסוגל לתרום גם מהבחינה ההתקפית וגם ההגנתית? יש לנו שחקנים מצויינים בחלק ההתקפי, כמעט שני שחקנים על כל עמדה ואחד הדברים הטובים שיש בבית"ר הוא שיש שני מגינים מהירים שמשלבים את משחק ההגנה וההתקפה".

 

עדיין, אתם לא יציבים. מתחילים משחקים בפיגור או מורידים רגל מהגז אחרי פתיחה טובה כמו נגד סכנין.

 

"אנחנו משחקים מול יריבות שגם הן מכתיבות לפעמים דקות משחק טובות עם הרבה התלהבות. אני מעדיף תמיד להבקיע ראשון ושהקבוצה היריבה תרוץ אחרנו, אבל אם קרה במשחקים האחרונים שחזרנו מפיגור וניצחנו אז זה גם מראה על המון בגרות בקבוצה ושהיא מסוגלת להתרומם בחזרה. יש בזה גם יתרון. תמיד אמרתי לשחקנים לכבד כל יריבה ואז הם ינצחו אותה".

 

העובדה ששחקנים יכולים להרוויח אצל גאידמק מה שמציעים להם בחו"ל ומעדיפים את זה לא פוגע בכדורגלן הישראלי שלא מתרגל בשל כך לסטנדארטים הנהוגים באירופה?

 

"אני מעריך שכל שחקן שקיבל הצעה לצאת לחו"ל היה יוצא. מי שנשאר בארץ אלו הם שחקנים שלא קיבלו הצעה מספיק אטרקטיבית. אני בטוח שכאשר שחקנים ישראלים יקבלו הצעה אטרקטיבית מחו"ל 90 אחוז מהם יילכו. מעבר לזה, גם ברוסיה קרה מהפך כזה. פעם הרוסים היו יוצאים לשחק בחו"ל וכיום שחקנים מכל העולם באים לשחק ברוסיה. הרמה ברוסיה לא עלה בבת אחת.


עם הכסף שלו, קשה שלא לקחת אליפות. ארקדי (צילום: אוהד קינר)

 

אימנתי שם לפני שנתיים והקבוצה שהשקיעה אז הכי הרבה כסף, דינמו מוסקבה, השתרכה בירכתי הטבלה ולא הצליחה למרות שהשקיעה 70 מיליון יורו באותה שנה. זה מראה שלא הכסף משחק על המגרש. ההבדל בין מכבי חיפה לבית"ר ירושלים הוא מיליון דולר וזה לא מיליון הדולר שמשנה את כל מפת הכדורגל".

 

עם משכורות כאלה מגאידמק לא מספיק לך להישאר בארץ או שאתה עדיין חושב לחזור לאמן בחו"ל?

 

"כרגע אני נהנה מכל רגע וזה מרכיב מאוד חשוב. לפני כמה שנים הכדורגל היה אצלי רק מקור פרנסה, כיום הוא עדיין מקור פרנסה אבל גם מקור הנאה. כל זמן שבית"ר ירצו אותי אני לא מחפש. כשגיורא שפיגל פנה אלי כבר היו לי כרטיסי טיסה ביד והייתי מוכן לחתום באוקראינה".

 

החולשה של מכבי חיפה ומכבי תל אביב לא מסירה מכם את כל האתגרים?

 

"אני מתווכח הרבה עם שלמה שרף על כדורגל ואמרתי לו שנוצר מצב שעם כל כך הרבה פרשנים וכלי תקשורת בכל שבוע עושים פה סיכום עונה במקום סיכום מחזור. אם אנחנו מנצחים אז כותבים שזכינו באליפות ואם לא אז אומרים שהליגה נפתחה מחדש. אם קבוצה הפסידה כותבים שהם מחוץ לתמונה, אבל בסך הכל עברו ארבעה מחזורים וכל קבוצה נכנסת למשברים תוך כדי העונה. זה כל כך מוקדם.


"שלמה מאמין במה שהוא חושב על גרנט". שרף (צילום: יונתן האורסטוק)

 

נכון שיש מגמות, אבל המגמות האלה יכולות להציל קבוצה. אם המשבר של קבוצה מסויימת מגיע בתחילת העונה היא יכולה לרוץ אחר כך כמו שמכבי תל אביב עשתה בעונה שעברה. מכבי תל אביב היו במחזור השישי עם ארבע נקודות ואחרי זה 15 משחקים לא הפסידו. אני מאמין שמכבי פתח תקווה יכולה להיות קבוצה שתרוץ חזק בצמרת ואני גם מאמין שמכבי חיפה תמשיך להיות קבוצה משמעותית בכדורגל הישראלי. גם הפועל תל אביב ומכבי תל אביב".

 

גם על גרנט אתה מתווכח עם שלמה שרף?

 

"לא, על גרנט הפסקנו להתווכח, על כדורגל כן".

 

למה, התייאשת כבר?

 

"לא, יש דברים עליהם אנחנו מתדיינים. שלמה הוא איש כדורגל ויש הרבה מה ללמוד ממנו".

 

אבל הוא חבר שלך והוא תוקף את גרנט שאתה מפרגן לו. איך אתה מרגיש במשולש הזה?

 

"שלמה מאמין במה שהוא חושב על גרנט וזהו. אני לא מתעסק בזה. לי אין בעיה, אני חושב שיש הרבה מאמנים טובים בכדורגל הישראלי וגרנט הוא אחד מהם. אם הוא הגיע למה שהוא הגיע אז כל הכבוד לו. כיף לי להתמודד מול מאמנים טובים ויש לי אתגר והנאה רבה יותר להתמודד מול מאמן שיכול לעשות לי בעיות תוך כדי משחק".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים