פוטבול מנג'ר: מי המאמן הישראלי הבכיר מכולם?
לקראת החג ולרגל מינויו של אברהם גרנט כמאמן צ'לסי, החלטנו לבדוק מי מבין המאמנים הישראלים הפעילים הוא הטוב ביותר. התארים של קשטן, ניהול המשחק של שום או יחסי האנוש של גרנט.? נפגש בטוקבקים
שלא כמו בתקופת 'הכרישים' של פעם, המאמנים של היום צריכים להתמודד עם מציאות שונה לגמרי. הרבה יותר תקשורתית, הרבה יותר צהובה, עם כוכבים סלבריטאים ושחקנים מפונקים. עם שיטות כדורגל מתקדמות ועם קהל מתוחכם, שלא מסתפק בקללות, אלא יוצא להפגנות ושולח עצומות. כל זאת עוד לפני שדיברנו על עידן בו בעלי הממון, הם אלו שמחליטים על הכל.
גרנט עם המנהלים הגדולים. יחסי אנוש נהדרים (צילום: איי פי)
יצחק שום, אברהם גרנט ודרור קשטן, הגיעו להישגים מרשימים בזירה המקומית והאירופית. כולם עבדו בצורה כזו או אחרת בנבחרת ישראל, כולם נהנים ממעמד רם ועדיין בולטים מעל אלו שכונו במשך שנים "מאמני הדור הבא" כדוגמת ניר קלינגר, ניר לוין, רוני לוי, גיא לוי ואחרים, שבעיקר רק מנסים לשמור על הג'וב שלהם. אז מי מבין השלושה הוא הטוב ביותר? בואו נבדוק.
1. תארים
קצת קשה למדוד כמות תארים ולפרק אותה למידת הצלחה. ובכל זאת, קשה לחשוב על מדד מדוייק יותר כדי לקבוע מי מבין השלושה הוא הטוב ביותר וכאן יש מנצח ברור. יצחק שום מעולם לא זכה באליפות (למרות שמקום 3 עם בית"ר ת"א זה מתקרב), באף אחת מקבוצותיו הישראליות. אבל דאבל מרשים בליגה היוונית הקשה יש ויש - עם פנאתינייקוס ב-2004, ועוד בתקופת השליטה של אולימפיאקוס.
קשטן עם ארבעת המינים. המאמן המעוטר מכולם (צילום: יח"צ)
אברהם גרנט זכה בארבע אליפויות - 2 עם מכבי תל אביב ו-2 עם מכבי חיפה. בנוסף, כמעט תמיד הוא סיים בין ארבע הראשונות, גם כשאימן בתחילת דרכו את הפועל פתח תקווה. לגרנט יש גם גביעים וגביעי טוטו, אבל יש רק מאמן אחד שיש לו יותר - דרור קשטן.
לכו תתחרו עם 'המאמן המעוטר ביותר בכדורגל הישראלי'. אליפות עם הפועל כפר סבא - כששום עוד היה שחקן. 3 אליפויות עם בית"ר ירושלים ב-3 קדנציות שונות, דאבל עם מכבי והפועל תל אביב, עימה גם זכה 3 פעמים בגביע. הישג מדהים נוסף, הוא גביע שלקח עם הפועל לוד ב-1984 תנו כבוד.
המנצח: דרור קשטן
2. סגנון משחק
בכדורגל של היום, שבמרבית המקרים מתורגם לרייטינג, יש משקל רב לסגנון המשחק שמנהיג המאמן. במצבים מסויימים, סגנון משחק התקפי חשוב אף יותר מתארים, ונדמה כי חלק גדול מהמאמנים מתקשה להפנים את זה גם כיום.
אברהם גרנט הצליח להוציא קבוצה מוחצת של ממש רק פעם אחת בקריירה שלו - עם מכבי ת"א של עונת 1991/2. אבל גם לקשטן יש במה להתגאות. בית"ר ירושלים עם אלי אוחנה וההונגרים, מכבי תל אביב בעונת הדאבל המרשימה של 96' ואפילו הפועל ת"א לפרקים, כולן הפגינו כדורגל מרשים ומתקדם. הבעיה היא שמאז חלפו הרבה שנים ונדמה שגם גרנט וגם קשטן, הלכו דווקא אחורה.
יצחק שום. מזוהה עם סגנון התקפי (צילום: חיים צח)
יצחק שום לעומתם ולעומת מאמני הדור הצעיר, שם לעצמו למטרה בכל קבוצה שאימן - כדורגל התקפי בכל מצב. בהפועל הוא שילם על כך בתפקיד, אבל כקשר התקפי לשעבר, ברור מאין מגיעה הפילוסופיה הזו.
המנצח: שום, בעיקר בזכות הזכרונות הטריים מהשניים האחרים.
3. שילוב צעירים
מצד אחד, אברהם גרנט גילה את השוער רפי כהן ואפילו את אלון חזן. הוא הפך לכוכבים את אבי נמני, איציק זוהר, אמיר שלח והברומרים, אך דיכא את יניב קטן. קשטן טיפח את אלי אוחנה ובמידה מסויימת גם את אורי מלמיליאן. את שמעון גרשון הוא הקפיץ לבוגרים בהפועל תל אביב, ואחר כך בנה שם קבוצה שזכתה לכינוי המחייב - 'תינוקות קשטן'. שום עדיין לא הוכיח ששילוב צעירים עומד בראש מעייניו.
המנצח בסיכום: תיקו בין קשטן לגרנט.
4. הצלחה בנבחרת
שום לא עבד בנבחרת ישראל כמאמן ראשי, אך היה מספר 2 במשך שמונה שנים תחת שלמה שרף וריצ'ארד נילסן. במקביל הוא שימש במשך רוב התקופה, גם כמאמן הנבחרת הצעירה, עימה הגיע להישגים נאים, אך לא היסטוריים. קשטן פוטר מאותה משרה אחרי פרשת קובלנץ בשנות ה-80 ובקמפיין הנבחרת הבוגרת האחרון, לא ממש הרשים.
נבחרת ישראל. משפיעה על תדמית המאמן (צילום: איי פי)
המנצח: גרנט נכשל בקדנציה הראשונה שלו, אך היה רחוק שער אחד מהמונדיאל באחד מהבתים הקשים ביותר בה שיחקה הנבחרת אי פעם. הפעם הוא לוקח
5. ניהול משחק
קשטן הוכיח לא פעם שהוא יודע לשלוף את השפן הנכון בזמן הנכון, אך יצחק שום כך נדמה, הפך את החילוף לשיטה ושיכלל את ניהול המשחק שלו לדרגת אומנות. גרנט? אצלו הכל קבוע מראש, שלא לדבר על מצב שגובל בקיפאון במשחקים גדולים. יש שאומרים שהוא מנצח משחקים בזכות מהלך מזליקי אחד שלא בהכרח קשור למתרחש על כר הדשא - אותם אנשים קוראים לזה, 'תחת'.
המנצח: יצחק שום בנקודות, שוב בעיקר הזכרון הקצר שלנו.
6. תקשורת
כאן יש להבדיל בין שני סוגים של מאמנים. אמני תקשורת שיודעים לנגן עליה כמו על חליל (גרנט), וכאלה שהמצלמה פשוט אוהבת (שום). דרור 'הבט' קשטן אמנם שולט בסצינה וקורא בכל בוקר כל כותרת עיתון, אך ממעט להתראיין (וכשזה קורה, אתה מצטער). אה, ולעתים, אחרי ראיון עימו, נדמה שהוא רואה לפעמים משחק אחר.
את שום תמיד כיף לראות ולשמוע - כשתדבר איתו, אתה יודע שתקבל כותרת. למרות חיתוך דיבור קצת מוזר, שומי ינתח את המשחק בצורה שכל אחד מבין, לא ידבר 'אוף דה רקורד' ותמיד יגיד את מה שהוא חושב - גם אם זה יכול לעלות לו בג'וב. גרנט למשל, הוא ההיפוך הגמור שלו.
אנשי תקשורת. להיעזר, לקבל ביקורת ולהשפיע (צילום: חיים צח)
7. יחס לכוכבים
קשטן מטפל בשחקניו בדרכו שלו ולא מוותר לאף אחד, כולל לאלו שנחשבים כוכבים. פעם אחת בקריירה הוא פוטר מקבוצה, וזה קרה בהפועל חיפה, אחרי ריב מתוקשר עם ראובן עטר. גרנט דווקא מפנק אותם, תשאלו את אבי נמני, יוסי בניון ואחרים. שום באמת בסדר עם כולם.
המנצח: קצת קשה להתווכח עם אייל ברקוביץ', אבל בכל זאת גרנט.
8. יחסים עם הבוס
לכל אלה צריך להוסיף גם את היחסים עם בעלי הקבוצה או מי ששולט בה, נדבך חשוב בכדורגל של היום, בו בעל המאה הוא בהכרח גם בעל הדיעה. בעוד שום הסתכסך עם קברניטי פנאתינייקוס והפועל, קשטן התעמת עם רובי שפירא על רקע טל בנין וגם פוטר מקבוצה בפעם היחידה בקריירה. גרנט מכונה 'טפלון' ולא בכדי.
המנצח: הכי ברור שיש, תשאלו את אברמוביץ'.
אוקוצ'ה מול בניון. הזכרון הסלקטיבי של גרנט (צילום: איי פי)
8. הצלחה באירופה
אחד ניצח את מילאן, השני את מנצ'סטר יונייטד. יצחק שום, שהגיע ראשון לליגת האלופות והיה הישראלי הראשון שגם אימן בחו"ל, עשה דברים יפים מחוץ לארץ הקודש. קשטן התהדר באותו מסע בלתי נשכח עם הפועל תל אביב, עד לרבע גמר גביע אופ"א. גרנט עוד לא עשה כלום ביבשת הישנה, אבל אל תספרו לאנגלים.
המנצח: תיקו בין שום לקשטן
9. בניית שושלת
גרנט מקבל קרדיט על בנייתה של מכבי תל אביב המצליחה של תחילת-אמצע שנות ה-90. קבוצה בלתי מנוצחת, שרצה בצמרת במשך 6-7 עונות. קשטן אחראי על שתי שושלות בעיקר - זו שבנה בתחילת שנות התשעים ב'טדי' וזו שהציב עם תחילת המילניום בבלומפילד. שום בעיקר הגיע לקבוצות מוכנות.
המנצח: למרות שפעם אמר עליו אלי אוחנה כי הוא "מהבודדים שיודעים להגיע לקבוצה חדשה ומצליחה, ולקחת איתה אליפות שניה ברציפות" (עשה את זה עם מכבי ת"א ובית"ר), קשטן גם בנאי לא קטן בפני עצמו.
ולסיכום
שומי אמנם רשם היסטוריה ישראלית כשהפך למאמן הראשון שעלה לליגת האלופות, כמו גם למאמן הראשון שיצא לחו"ל, אבל כמות התארים הזעירה בה זכה, משאירה אותו מאחור. עכשיו הוא הבוס בבית"ר, כך שסביר להניח שהעמודה הזו הולכת להשתנות בקרוב.
שום מוצג כמאמן בית"ר. בעל רזומה מרשים (צילום: אוהדי קינר)
בזכות הסגנון ההתקפי והכנות האישית, נדמה כי שום הוא גם הדמות המועדפת על ידי האוהדים לאימון קבוצתם האהובה, אבל גם הוא יודע ששני הכרישים מפתח תקווה וכפר סבא, עדיין עולים עליו. גרנט וקשטן כל כך שונים באופיים, אך לצד זאת גם כל כך דומים.
שניהם יודעים גם להכין קבוצה לקראת משחקים, מכל הבחינות - טקטית, פסיכולוגית וכל מה שמסביב. שניהם בילו בהשתלמויות בלי סוף ושניהם הגיעו למסקנה ברורה (ומצערת) עם השנים, לפיה מי שלא סופג, לא יפסיד. בספירה הכללית שלנו, גרנט לוקח בנקודות בודדות - בכל זאת, מבין כולם הוא היחיד שמאמן את אחד המועדונים העשירים בעולם.
אבל מי ששם לב לאותיות הקטנות, בוודאי כבר מזמן הגיע למסקנה שהפלוסים בצד של גרנט מתקשרים יותר לעניינים שמעבר למקצוע ואלו שבצד של קשטן, מתעסקים יותר בכדורגל עצמו. אבל ככה זה בכדורגל של היום - המאמן המודרני צריך שילוב נכון בין כל הפרמטרים. תסתכלו על אלכס פרגוסון, פאביו קאפלו, ז'וזה מוריניו וכל האחרים ותבינו שהחבילה הכוללת היא זו שקובעת.
