ככה הבנקים ניצלו היטב את הרפורמה באשראי

בקיץ האחרון נכנסה לתוקף, לאחר דחיות רבות תקנה 325 של בנק ישראל לפיה נאסרה חריגה ממסגרת האשראי בחשבונות עובר ושב. לבנק ישראל היו כוונה טובה - "לחנך" את הציבור לא להיכנס לחרוג ממסגרת האשראי שלהם בבנק ולשלם כתוצאה מכך ריבית גבוהה.

אבל הבנקים, שרשמו רווחים נאים מהריביות על החריגה, לא נשארו פראיירים. פעם לקוח שנכנס ליתרת חובה בחשבון הבנק (מינוס) שילם ריבית שנתית גבוהה מאוד. היום הכותרת של יתרת החובה השתנתה - קוראים לזה "מסגרת אשראי". וכמה אנו משלמים? לא פחות ממה ששילמנו בעבר.

במקביל לכניסת החקיקה לתוקף, רבים מאיתנו העלו את מסגרת האשראי שלהם בבנק, כדי שלא תיווצר חריגה. הבנקים מצידם העלו את גובה הריביות על המינוס. גובה הריבית נקבע במספר מדרגים בתוך מסגרת האשראי מריבית מתואמת בגובה של כ-9% לשנה ועד לריבית בגובה של כ-17% ויותר.

אגב, באותיות הקטנות של הסכם מסגרת האשראי הבנקים שומרים לעצמם לשנות את הזכות לשנות את שיעורי הריבית או כל מרכיב שלהם (הפריים, התוספת או התוספת בגין חריגה).

50 שקל - עמלת עריכת מסמכים

אבל זה לא הכל, הבנקים גבו בממוצע כ-50 שקל עבור "עמלת עריכת מסמכים" מכל לקוח שקבע מסגרת אשראי - וזו היתה חובה במסגרת הרפורמה. חלק מהלקוחות שהתווכחו עם הבנק לא שילמו עמלה זאת.

גם כאן השכילו הבנקים לנצל פירצה בהוראה החדשה וחלקם הקצו מסגרת אשראי רק לתקופה מסוימת, כך שהמתנה שקיבלו מהרגולטור ניתנה שוב ושוב בכל פעם שהודיעו ללקוח שעליו לחדש את מסגרת האשראי או שהמליצו לו לשנות את גובה המסגרת. 

בנוסף, קיימת כמובן עמלת הקצאת אשראי בסכום של 4 שקלים לחודש. 12 שקלים לרבעון.

ספק רב אם נרשמו שינויים בהרגלי הצריכה. פעילות האשראי מהווה נדבך מרכזי בפעילות הבנק: היקף מסגרות האשראי שהעמידו הבנקים עמדו בסוף שנת 2006 על כ-73 מיליארד שקל. 

מבנק דיסקונט נמסר, כי "גובה עמלת עריכת מסמכים ללקוח פרטי הינו בסך 48 שקל. סכום זה הינו אחיד ונגבה עבור הקצאת קו אשראי בכל סכום. עמלה נוספת היא עמלת הקצאת אשראי הנגבית בסך 12 שקל לרבעון. לקוחות במסלול "דיסקונט FIX ", פטורים מעמלה זו.  

מהבנק הבינלאומי נמסר כי "כיום אין מושג של חריגה בשל תקנות בנק ישראל ולכן לא נשלחים מכתבים מסוג זה ולפיכך אין עלות. לגבי עמלת עריכת מסמכים של מסגרת אשראי בהתאם לרמות שונות של מסגרת, לקוחות מעבירי משכורת בבנק הבינלאומי פטורים מעמלת עריכת מסמכים. 

לקוחות שלא מעבירים משכורת פטורים מהעמלה עד לגובה מסגרת של 3,000 שקל. במסגרת גבוהה יותר התעריף משתנה לפי גובה המסגרת כדלהלן":

מבנק אגוד נמסר כי "גובה העמלה לגבי עריכת מסמכים של מסגרת אשראי בהתאם לרמות שונות של מסגרת. מסגרת האשראי שבנק אגוד מעמיד ללקוח היא בדרך כלל לתקופה של שנה. בתום התקופה בנק אגוד בוחן מחדש את צרכי הלקוח ואת יכולתו לעמוד במסגרת שהוקצתה לו וזאת הסיבה שאנו גובים מחדש עמלה בגין החידוש". 

כמה עולה לשלוח מכתב? - הבנקים גובים 50 שקל

נקנח בעמלה אותה גובים הבנקים מלקוחות שחרגו ממסגרת האשראי שנקבעה להם והבנק שלח להם מכתב התראה. אז כמה עולה מכתב, בול, נייר? לפי הבנקים זה מסתכם בעלות של כ-50 שקל.

תחרות בסקטור הבנקאות? הבנקים לאומי, דיסקונט ואגוד גובים בדיוק את אותו הסכום - 53 שקלים. בבנק הפועלים הודעת התראה על פיגור בתשלום ויתרות חריגות עולה 49 שקל למכתב, מקסימום 147 שקל לסדרת מכתבים.

בבנק מזרחי-טפחות המכתב השני ללקוח (הראשון נשלח אוטומטית באופן ממוכן ולא עולה כסף) בגין חריגה ופיגור בתשלום עולה 53 שקל.

"משקי הבית משלמים ריביות גבוהות יותר לאחר הרפורמה"

חברת שגיא חישובי ריבית, המתמחה בבדיקת חשבונות בנקים וייעוץ כלכלי: "משקי הבית משלמים ריביות גבוהות יותר לאחר הרפורמה באשראי. גם לקוחות שלא היו באוברדרפט משלמים כיום ריביות גבוהות יותר".

אמנון שורץ, מנכ"ל שגיא, אומר כי הבנקים ביטלו כביכול את הריבית החריגה על האוברדרפט, אבל העלו את הריביות שהם גובים על מסגרות האשראי המאושרות. לדברי שורץ, הבנקים העלו את מרווחי "התוספת" לפריים, כך שריבית החובה כיום גבוהה משמעותית מריבית החובה שהייתה נהוגה לפני הרפורמה.

חברת שגיא בדקה חשבונות של לקוחות (משקי בית) בכל אחד מחמשת הבנקים, פועלים, לאומי, דיסקונט, הבינלאומי ומזרחי. החברה בדקה כמה ריבית שילם לקוח שקיבל בעבר מהבנק מסגרת של 25 אלף שקל והוא נמצא בחריגה של 5,000 שקל, לעומת מה שהוא ישלם כיום על אותו סכום, לאחר הרפורמה.

שגיא חישובי ריבית: משלמים כ-30% יותר

מהבדיקה עולה, לדוגמא, כי לקוח ששילם בעבר בבנק הבינלאומי ריבית של 4,795 שקל, ישלם כיום ריבית של 6,150 שקל, הפרש של 1,355, המהווה עלייה של 28.26%. לקוח ששילם בעבר בפועלים ריבית של 2,995 שקל  ישלם כיום 3,386 שקל, הפרש של 391 שקל. בדיסקונט הוא שילם בעבר 3,250 שקל  וכיום הוא ישלם 3,655 שקל, הפרש של 405 שקל .

יתרה מכך, מהבדיקה עולה כי גם הלקוחות שלא היו באוברדרפט הפסידו מהרפורמה והם משלמים יותר. לדוגמא, לקוח בלאומי ששילם בעבר על מסגרת אשראי של 30 אלף שקל, ריבית של 2,640 שקל, ישלם כיום ריבית של 3,810 שקל, הפרש של 1,170 שקל. בבנק מזרחי הוא שילם בעבר ריבית של 2,700 ואילו כיום הוא ישלם 3,340, הפרש של 640 שקל.

להלן הטבלאות המפורטות. הטבלאות חושבו על ידי גיא אורן, מנהל חברת שגיא חישובי ריבית. הנתונים חושבו לפי ריבית פריים - 5.5%.

רשימה זהה של כ-70 עמלות

העמלות הקשורות לרפורמה במסגרת אשראי יכנסו ככל הנראה לרשימת העמלות במסגרת התעריפון החדש עליו הכריזו השבוע בבנק ישראל.

על פי הטיוטא שגובשה: התעריפון החדש כולל 68 עמלות לעומת 198 עד כה, כאשר חלק מהעמלות בוטלו וחלק אוחדו. כמו כן יבוטלו מסלולי העמלות. - השינויים יכסו לתוקף רק ביוני 2008.  

בין העמלות העיקריות שבוטלו ניתן לציין את עמלת עריכת מסמכים בגין מסגרות אשראי, עמלת הקצאת אשראי בגין מסגרות אשראי מנוצלות, עמלת תשלום ריבית ודיבידנד, עמלת קניית קרנות נאמנות, עמלת הגבלת אחריות, עמלת רישום פעולה בחשבון עסקי (לעסק קטן ובחשבון מט"ח) ועוד. 

היתרונות העיקרים אותם מבקש להשיג בנק ישראל הם שקיפות - הלקוח ידע על מה הוא משלם והגברת התחרות - לקוחות יכולים להשוות מחירים בין מוצרים דומים.

אמנון שוורץ אומר, כי אין ספק שבעתיד ימצאו הבנקים דרכים חדשות לפצות את עצמם גם על אובדן העמלות, כפי שעשו בנושא ביטול החריגה.