ליברמן מזיע
למה עסוק יו"ר ישראל ביתנו ביצירת רעש תקשורתי סביב ועידת אנאפוליס? על מה חולמים חברי הכנסת של הליכוד? מי מנסה לסכסך בין אולמרט לבין לבני ואיך כל זה קשור לבחירות לרשויות המקומיות?
כשפרצה ועידת אנאפוליס לתוך הרב-שיח הישראלי, ליברמן שמר על פרופיל נמוך. הוא חיכה לראות לאן הרוחות נושבות. תחילה הוא דיבר על מחנות הפליטים מסביב לירושלים. הדברים שלו, שנאמרו בישיבת הממשלה, נתפשו כמפתיעים. "ליברמן מושך שמאלה", מיהרו אנשיו של אהוד אולמרט לתדרך את הכתבים, "הוא בעד העברת שטחים באזור ירושלים לפלסטינים. זה דרמטי".
ההתבטאות ההיא עלתה לליברמן בהרבה הסברים. הוא נאלץ להתפתל ולספר שזה לא חדש, שהוא תומך בנסיגה ממחנות פליטים ובחילופי שטחים כבר הרבה זמן. אלא שההסברים היו בגדר מעט מדי, מאוחר מדי. הנזק כבר נעשה, וליברמן הבין כי הוא חייב לחתוך ימינה. לכן, דווקא בימים שבהם נראה כי כולם מבינים את מה שברור מאליו, ליברמן ממשיך בשלו. הוא ממשיך לאיים ולפזר דרישות שלא תמיד קשורות למציאות, ומנסה לגרור אחריו גם את ש"ס לחזית ימנית מאוחדת בממשלה. אלא שיו"ר ש"ס, השר אלי ישי, הפנה עורף לליברמן, והבהיר לו כי אין לו שום כוונה להקים חזית נגד אנפוליס.
בימין, ובעיקר בליכוד, משוכנעים שליברמן בלחץ. בכירים בליכוד מעריכים כי הקמפיין שמנהלת התנועה בשבועות האחרונים סביב ירושלים, וכניסתו של ארקדי גאידמק למשחק הפוליטי - הם שגורמים לליברמן להזיע. "הוא יודע שהוא נמצא במלכוד", אומרים בכירים בליכוד. "הוא נכנס לממשלה וטיפס על עץ גבוה מדי. כרגע, אין לו סיבה לצאת מהממשלה, וגם אין לו רצון. לכן הוא מדבר, מושך ימינה ומנסה להראות לבוחרים שלו שהוא לא השתנה".
בסביבתו של ליברמן דוחים את הטענות של אנשי הליכוד. "הדרישה להכיר במדינת ישראל כמדינה יהודית (הדרישה הטרייה של ליברמן - א.ש) היא כל כך בסיסית ואלמנטרית, שאתה לא מבין איך לא חשבו על זה קודם", אומרים מקורביו של יו"ר ישראל ביתנו. "אנחנו רבים בתוכנו, והפלסטינים יושבים וצוחקים. הדיבורים על זכות השיבה מוכיחים שהם רוצים לא רק מדינה לעצמם. הם רוצים מדינה וחצי. ליברמן רוצה מדינה עם אופי יהודי. מישהו יכול להתנגד לזה?".
ייתכן שאף אחד לא יכול להתנגד לדרישה הזו, אלא שחוץ מלתקוע מקלות בגלגלי המשא ומתן הרגיש עם הפלסטינים, אין לדרישה הזו הרבה משמעות. ראשית, משום שההכרה של הפלסטינים באופיה של מדינת ישראל שווה כקליפת השום. שנית, משום שגם אולמרט וגם ציפי לבני, עוד לפני שליברמן נזכר, הבהירו כי נושא ההכרה בישראל הוא תנאי בסיסי במשא ומתן. לליברמן זה לא מפריע, והוא ממשיך במאבקו ההירואי על ציבור בוחריו.
חלום הרוטציה
ככל שעובר הזמן וחוסר הוודאות לגבי מועד הבחירות הבאות נמשך, חוששים גורמים בכירים בליכוד כי אהוד אולמרט יצליח למשוך עוד זמן על הכסא. המשמעות: הקפאת מצב, וליכוד באופוזיציה למי יודע כמה זמן.
אבל לכמה בכירים בתנועה יש פנטזיות שהם מאוד היו רוצים שיתגשמו. כך למשל, אחד הח"כים הבולטים של הליכוד, שנחשב למקורב לנתניהו, מציע מסלול הדברות חשאי עם אהוד ברק ועם ראשי מפלגת העבודה, בניסיון לשכנע אותם לצאת מן הממשלה בחודשים הקרובים, ובתמורה לחתום על הסכם שיתוף פעולה לאחר הבחירות. הרעיון נשמע אולי הזוי, אבל אותו חבר כנסת מדבר על האפשרות להקים ממשלת אחדות לאומית מיד לאחר הבחירות, ואף לקיים רוטציה בין ברק ונתניהו.
"העניין הזה יכול לעזור לשני הצדדים", אומר אותו חבר כנסת. "ברק יוכל ללכת לבחירות רגוע, וכך גם נתניהו. חוץ מזה, בחירות במציאות הנוכחית יחסלו את קדימה. חיסולה של קדימה צריך להיות גם אינטרס של מפלגת העבודה ושל ברק".
כאמור, הרעיון הזה מתגלגל לפי שעה רק בשיחות מסדרון מזדמנות, אבל הוא לא חדש. הוא מקונן בראשם של כמה מבכירי הליכוד כבר לא מעט זמן, ואין לפסול את האפשרות כי בחודשים הקרובים יתפרסמו אי אלו ידיעות על שיחות חשאיות בין בכירים בליכוד ובכירים בעבודה סביב הנושא הזה. "צריך לשכנע את ברק לצאת מהממשלה", אומר בכיר בליכוד, "הרעיון הזה יכול אולי לשכנע אותו".
חלום האיחוד
את הסיפור הזה צריך להתחיל מהסוף: התגובות בקרב שרי מפלגת העבודה וכן בלשכתה של שרת החוץ לבני היו חד משמעיות: קשקוש מוחלט. לא היו דברים מעולם. המציאות הפוכה. רק במקום אחד במפלגת העבודה, ההכחשות לא נשמעו: בסביבתו של אהוד ברק.הסיפור שהיה כך היה. בתחילת השבוע נפוצו במערכת הפוליטית שמועות על מגעים מתקדמים בין לבני ובין ברק לקראת שיתוף פעולה עתידי. על פי אותן שמועות, ברק ואנשיו מקיימים מגעים חשאיים לא רק עם לבני, אלא גם עם בכירים נוספים בקדימה, בהם השר אבי דיכטר. כשפנינו לבדוק את הסיפור בסביבתה של שרת החוץ, התגובה היתה חד משמעית: "זה ניסיון לסכסכך בין לבני לבין אולמרט. לבני תתחיל בקרוב לחזק את מעמדה בתוך קדימה, תפעל כדי להגדיל את המפקד שלה, ותגדיל את המטה הפוליטי שלה. היא לא מצטרפת לברק. המציאות הפוכה".
גם שרי מפלגת העבודה נשמעו מופתעים. אלה שטויות, אמרו שני שרים המקורבים לברק. מזכ"ל העבודה, ח"כ איתן כבל, העריך שלו היה מתקיים משא ומתן כלשהו עם לבני, הוא היה מתקיים בידיעתו. בשלב הזה, נראה היה כי הסיפור לא קיים, או שלכל הפחות לא בשל עדיין. אלא שהתגובה של אחד מבכירי העבודה, המקורב לאהוד ברק, מעט הפתיעה. "אנחנו עושים מאמצים גדולים כדי שזה ייצא לפועל", אמר אותו גורם.
חזית אחרת שבה מדברים על שיתוף פעולה אפשרי בין העבודה לבין קדימה היא החזית המוניציפלית. הבחירות לרשויות המקומיות יתקיימו רק בעוד שנה, אבל ביותר ויותר מקומות מדברים על שיתופי פעולה בין שתי המפלגות, ותמיכה הדדית במועמדים מוסכמים. בעבודה וגם בקדימה מאשרים כי אכן מתקיימים מגעים בנושא. כעת נותר לראות האם שיתוף הפעולה הזה הוא הסנונית שתבשר על מהלכים פוליטיים גדולים יותר לקראת הבחירות הבאות לכנסת.
לפנייה לכתב/ת 
