מחקר ישראלי: סלולרי מסרטן; מומחים: בלי פניקה

שנים שהמכשיר הסלולרי הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו. שנים גם מזהירים אותנו שזה עלול לעלות לנו בבריאותנו. אלא שעל כל מחקר כזה, שהתפרסם בעבר ושפירט את הסיכונים, צץ מחקר אחר שהרגיע. עד עכשיו.

הממצאים החדשים מפורסמים בגיליון החדש של כתב העת האמריקני לאפידמיולוגיה והם מומנו על ידי האיחוד האירופי והאגודה למלחמה בסרטן. את המחקר הישראלי הובילה ד"ר סיגל סדצקי, מנהלת היחידה לאפידמיולוגיית סרטן וקרינה במכון גרטנר בתל השומר בשיתוף המחלקות לאף-אוזן-גרון ברחבי הארץ.

במחקר נבדקו 460 אנשים שלקו בגידולים בבלוטה הפרוטית מול קבוצת ביקורת שמנתה 1,266 אנשים בריאים.

הסיכון בשימוש בנייד באותו צד של האוזן

מהמחקר עולה שלאחר חמש שנות שימוש בטלפון סלולרי באותו צד של הראש, נמצא גידול של 34% בסיכוי ללקות בגידולים שפירים או סרטניים של בלוטת הרוק. עוד נמסר כי ככל שעלה משך השימוש, כך עלה גם הסיכון ללקות בגידולים.

החוקרים מצאו גם קשר בין שימוש בטלפון באזורים כפריים המאופיינים במיעוט אנטנות סלולריות לבין אזורים עירוניים בהם קיימת כמות גדולה יותר של אנטנות סלולריות. מהמחקר עולה כי קיימת שכיחות גבוהה יותר של גידולי בלוטת הרוק דווקא באזורים כפריים. באותם אזורים - מקרב האנשים ששוחחו בסלולרי באותו צד של הראש הייתה עלייה של 58% בסיכון ללקות בגידולים ככל שמספר השיחות היה גבוה יותר ועלייה של 49% בסיכון ללקות בגידולים ככל שמשך השיחה היה גבוה יותר.

למחקר מספר מגבלות מתודולוגיות לרבות העובדה שאינו מכיל מספיק נבדקים שהשתמשו בטלפון הסלולארי מעל 10 שנים. ממצאי המחקר מצטרפים למספר פרסומים קודמים שהראו חשד לעלייה בסיכון עבור משתמשים ותיקים וקשר בין צד השימוש לצד התפתחות הגידול. בהתחשב בממצאי המחקר, החוקרים סבורים כי יש להמשיך ולנקוט בעקרון הזהירות המונעת ולהרחיב את הדיון לגבי סוגיות ההשפעות הבריאותיות של השימוש בטלפונים סלולאריים.

החוקרת הישראלית: לקחת את הדברים בפרופורציות

"גם במחקר שלנו לא מיוצגים מספיק אנשים שמשתמשים בסלולרי מעל 10 שנים", אומרת ד"ר סיגל סדצקי, ראש צוות החוקרים, "ולכן עוד לא נאמרה המילה האחרונה. ככל הנראה לטכנולוגיה יש סיכונים בריאותיים אך צריך לקחת את הדברים בפרופורציות, גם לנהיגה יש מחיר בריאותי – תאונות דרכים - ועדיין לא הפסקנו לנסוע ברכבים, אך אנו נוקטים במשנה זהירות כמו חגורות בטיחות והגבלות בנהיגה, כך שגם בכל הקשור לסלולרי אפשר להמשיך לדבר עם דיבורית, להגביל את השימוש בקרב ילדים ובכלל לעשות חושבים, אבל בלי התלהמות. כמובן שהדיבור הסלולרי בישראל איבד כל פרופורציה, אנחנו מדברים בסלולרי בכל מקום ובלי הפסקה וצריך לתת את הדעת גם על כך בלי קשר לערך הבריאותי.

התגובות: בלי פניקה, אבל בהחלט מדאיג

• פרופ' אליעזר רובינזון, יו"ר האגודה למלחמה בסרטן, לא מופתע מהתוצאות: "היו רמזים בעבר לכך שהסלולרי עלול לסרטן אך לא נמצאה עדות מוחלטת לכך. בכל מקרה הוצאנו לפני כשנתיים המלצות לזהירות מונעת. בין השאר - לדבר עם דיבורית, לא להצמיד את הסלולרי לגוף, להוציא אנטנה מחוץ לרכב ולהפחית את השימוש של ילדים. צריך לבחון את ממצאי המחקר הנוכחי, אין עדיין מספיק מקרים למובהקות, אין צורך להיכנס לפאניקה אך גם לא לנקוט בקלות ראש, נצטרך בזהירות לבדוק את הנתונים".
  

• פרופ' אייל פניג, מנהל היחידה לרדיותרפיה במרכז הסרטן של ביה"ח בילינסון, מעדיף שלא להתרגש מתוצאות המחקר: "משך השנים נעשו מחקרים רבים לגבי הקשר בין קרינה אלקטרומגנטית של טלפונים סלולריים לבין הופעה של סרטן אולם לא הוכח קשר סיבתי מובהק כמו הקשר שהוכח בין קרינה מייננת לבין גידולים מוח. כיום, לפי המידע שברשותנו אין קשר ישיר בין סלולרי לשכיחות מוגברת לסרטן. הרושם הוא שמדובר במקריות, במיוחד בגידולי בלוטות רוק שהם בשכיחות מאוד נמוכה בישראל. אני לא אפסיק להשתמש בסלולרי ובכל מקרה יש לבחון את התוצאות. ודאי שלא קובעים שינויים מרחיקי לכת באורח החיים על סמך מחקר אחד".
  

• גם ד"ר מיכה בר חנא, ראש רישום הסרטן במשרד הבריאות, מרגיע: "שכיחות סרטן בלוטת הרוק נמוכה מאוד בישראל, המדובר במקסימום של עשרות מקרים בשנה, מרבית הגידולים של בלוטת הרוק בישראל הם שפירים, אינני סבור שיש סיבה לדאגה, במחקרים עד היום שקשרו בין שימוש של טלפון סלולרי לבין גידולים, הקשר היחיד שנמצא היה לגידולים בעצב השמע שהם שפירים בלבד".
  

• ד"ר אביתר אפרים, ראש המחלקה לאף-אוזן- גרון בביה"ח אסף הרופא היה מפסיק להשתמש בסלולרי, אבל לאו דווקא מסיבות בריאותיות: "עד היום לא מוכר קשר מוכח בין גידולים סרטניים לבין שימוש בטלפון סלולרי. כמובן שנצטרך לבחון את התוצאות של המחקר הנוכחי. אני הייתי מפסיק להשתמש בסלולרי אבל מסיבות אחרות, השימוש הפך למוגזם ומטריד והיחס לטלפונים ניידים הוא כזה שכביכול בלעדיו החיים בלתי אפשריים".
  

• ח"כ ד"ר אריה אלדד (איחוד לאומי), חבר ועדת הבריאות של הכנסת בוחר להרגיע ומודיע שהוא אישית לא יוותר כל-כך מהר על הסלולרי: "כשם שאנשים ממהרים להיות אופטימיים כי כל שבוע מגלים תרופה לסרטן, כך אסור להיות פסימיים ולחשוב שגילו חומר או גורם מסרטן. את המאמרים הרפואיים צריך לקרוא מאוד מאוד בקפדנות, בקריאה מקצועית ולא פופוליסטית, תוך התחשבות בעיתון שבו המאמר התפרסם, והביקורות שעבר. תוצאות של מחקר אחד לא גורמים לשינוי מוחלט באורח החיים, אך מן הסתם הוא יגרור מחקרים נוספים. רק הצטברות הידע מאלה יביאו, אם בכלל, לשינוי. בינתיים אני לא אפסיק להשתמש בסלולרי".
  

• ח"כ אופיר פינס (העבודה), יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה: "החברות הסלולאריות צריכות להתנצל בפני הציבור נוכח מסע ההכחשה שהן היו מעורבות בו למעלה מעשור בנושא הסכנה הבריאותית הנובעת מהקרינה הנפלטת ממכשירים. ועדת הפנים והגנת הסביבה תתכנס לדיון דחוף בנושא ותחל בהליכים מזורזים לחקיקה על מנת להגן על בריאות הציבור בדיוק כמו שעשתה הועדה בנושא האנטנות הסלולאריות". באוקטובר אישרה הוועדה את התקנות לחוק הקרינה הבלתי מייננת. התקנות קובעות שלא תותקנה אנטנות סלולאריות נוספות בבתים ועל מרפסות. כמו כן יידרשו החברות הסלולאריות להזהיר את הציבור באמצעות שילוט שיותקן ליד כל אנטנה.