שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    מה עוד ניתן לעשות נגד אלימות במשפחה

    לא רק בן זוג רשאי לפנות לביהמ"ש בבקשה למתן צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה כדי להרחיק את הצד האלים מהבית. החוק כולל הגדרה רחבה ביותר: גרוש, הורי בן הזוג, סבים, אחים, ילד של בן הזוג, גיסים, דודים, אחיינים, ידועה בציבור ובני זוג מאותו מין. על הזכות לחיות בשקט ובשלווה

    ברשימה הקודמת כתבתי על החוק למניעת אלימות במשפחה. זהו חוק חשוב, המיושם באופן יומיומי, בעיקר בבתי המשפט למשפחה. לחוק תפקיד מרכזי במאבק המתיש באלימות המשתוללת בחברה הישראלית. ברשימה זו אסקור היבטים נוספים הקשורים לחוק ואביא מידע על אפשרות נוספת להרחיק בעל אלים מהבית שלא באמצעות החוק למניעת אלימות.

     

    לא רק בן זוג רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה למתן צו הגנה לפי החוק למניעת אלימות במשפחה כדי להרחיק את הצד האלים מהבית. החוק כולל הגדרה רחבה ביותר של בן משפחה הזכאי לעתור למתן צו הגנה: בן-זוג גרוש, הורים של בן הזוג, סב או סבתא, אחים, ילד של בן הזוג, גיסים, דודים, אחיינים, ידועה בציבור וגם בני זוג מאותו מין.

     

    בית המשפט רשאי להרחיק את הצד האלים מהבית באמצעות צו הגנה לתקופה של עד שלושה חודשים, ויש לו סמכות להאריכו מפעם לפעם, ובלבד שהתקופה הכוללת לא תעלה על שישה חודשים. אבל במקרים מיוחדים מוסמך השופט להאריך את הצו לתקופה שלא תעלה על שנה מעת ההרחקה.

     

    באחד המקרים האריך בית משפט את צו ההגנה, לאחר שהבעל שהה מחוץ לבית שלושה חודשים, מהנימוק שהבעל לא פנה לקבל טיפול בנטייתו לאלימות, ובדיון על המשכת הצו חזר וטען נחרצות שאין בעיה באישיותו. דווקא טענה נחרצת זו שיכנעה את השופט שהאיש עדיין מסוכן.

     

    אירוע חריג, שבעקבותיו הורחק בעל מהדירה, התרחש כשהוכח שהוא הכניס למכוניתה של אשתו נחש. הבעל הכחיש שידו בדבר, אבל בדיקה במכונת אמת העלתה שאינו דובר אמת. הנחש הוצא מהמכונית, והבעל - מהדירה.

     

    אם האשה אינה בטוחה שהנסיבות עונות על דרישות החוק למניעת אלימות במשפחה כדי להצדיק את הרחקת בעלה, היא יכולה לעתור להוצאתו מהדירה גם מכוח החוק למניעת הטרדה מאיימת. ניתן לכלול את שתי העילות האלה באותה פנייה לבית המשפט (על נושא זה - ברשימתי הבעל לשעבר עוקב ומטריד? יש חוק נגד זה).

     

    צו להבטחת מדור שקט בתביעת מזונות

    דרך אחרת להרחקת בעל אלים מהדירה - גם כשהאלימות אינה פיזית אלא נפשית - היא באמצעות בקשה לצו מניעה נגד הבעל האוסר עליו להימצא בבית. הבקשה מוגשת בדרך כלל במסגרת תביעת מזונות שמגישה האשה, והיא נקראת "תביעה להבטחת מדור שקט ושלו".

     

    הסבר: זכותם של האשה ושל הילדים למזונות מהבעל כוללת גם את חובתו לספק להם מדור (דירה למגורים). אבל זכות המדור אינה רק פיזית אלא גם זכות שבני המשפחה יוכלו לגור בבית ברגיעה, בלי שהאב יפריע לאורח חייהם. בית המשפט למשפחה נוהג לא פעם להיעתר לתביעה כזאת.

     

    בפסק-דין אחד של ביהמ"ש העליון כתב השופט מנחם אלון על הרחקת בעל מדירתו למרות שלא נקט אלימות גופנית: "יש שאלימות 'רוחנית' קשה היא מאלימות פיזית, הכל לפי נסיבות הענין ולפי מהותה של 'הירידה' לחיי הזולת".

     

    בפסק-דין אחר של השופט אלון הוא הסביר שהצורך במתן צו המרחיק בעל מהדירה במסגרת תביעת מזונות נועד "לעמוד בפרץ בפני בעלים ברוטליים המטילים את חיתתם ונחת זרועם על בנות זוגם, ואלה בצר להן הבליגו וסבלו בביתן או עזבו את דירתן ונדדו ממקום למקום". 

     

    יתרונו של צו הרחקה במסגרת תביעת מזונות הוא, שהשופט מוסמך להרחיק את הבעל לתקופה ממושכת, ואינו מוגבל לפרקי הזמן הקצרים יחסית שהזכרנו אותם קודם לפי החוק למניעת אלימות במשפחה.

     

    במקרים לא מעטים קבעו שופטים, שלא כל מריבה בין בני זוג מצדיקה נקיטת צעד קיצוני של הרחקת אדם מביתו. "לא כל תגרה המצויה בחיי בני זוג, במיוחד כאשר השלום אינו שוכן במעונם, יש בה כדי הצדיק גירושו של אחד מהם מדירת מגוריו, ואף לא כאשר תגרות אלה חוזרות על עצמן", נכתב בפסק-דין אחד.

     

    במקרה אחד ניתן צו הגנה שהוציא את הבעל מהבית, אבל בדיון שנערך לאחר ימים אחדים בוטל הצו, על אף שהוכח כי הבעל הפעיל כוח נגד אשתו. הנסיבות היו אלה: האשה ניסתה למנוע מבעלה לצאת מהבית, והבעל דחף אותה כדי שלא תחסום את דרכו. השופט לא השתכנע שנשקפת סכנה מתמשכת לאשה בשל התקרית הבודדת הזאת.

     

    מתיחות בין בני זוג אינה עילה להרחקת הבעל

    כך היה גם במקרה נוסף, בו ניתן צו הרחקה נגד בעל ללא נוכחותו, ובדיון שנערך כעבור ימים אחדים ביטל ביהמ"ש את הצו. "אמנם קיימת מתיחות קיצונית בין שני בני הזוג, ועל זה אין ויכוח", כתב שופט ביהמ"ש למשפחה בירושלים, בן-ציון גרינברגר, "ברם מתיחות הקיימת בין בני הזוג במסגרת ההליך של פירוק התא המשפחתי אינה כשלעצמה הצדקה למתן צווי הגנה. כדי להצדיק הרחקה, חייבת המבקשת להוכיח ששלומה הפיזי והנפשי נפגעים לא רק מהמתיחות שנוצרה בעקבות במשבר, אלא בעקבות התנהגות של אחד מבני הזוג". השופט הוסיף כי על אף שהאשה הצהירה שהיא חיה בפחד רב בשל איומי הרצח של בעלה, הוא לא שוכנע שהבעל איים על אשתו באופן שניתן להבין ממנו שבכוונתו לרצוח אותה.

     

    החוק למניעת אלימות מאפשר לשופט להזמין תסקיר סעד שידווח לביהמ"ש על רמת המתיחות במשפחה. לעתים מוציאים שופטים צווי הרחקה, או מאריכים צו שכבר הוצא, בעקבות ממצאי התסקיר הזה.

     

    כשהבעל מפר את צו ההגנה, ניתן להגיש נגדו תלונה למשטרה. בין אם נכנס לדירה ובין אם התקרב אליה למרות שהצו אסר על הימצאותו במרחק מסוים מהדירה, שוטר רשאי לעצור אותו מיידית וללא צורך בפנייה לביהמ"ש. במקרה של הפרת הצו אפשר להגיש גם בקשה לביהמ"ש שיתייחס לבקשה בדחיפות. לרוב תגרום ההפרה לכך שהשופט יאריך את הצו ויטיל על הבעל הוצאות משפט.

     

    סנקציות כספיות על הגשת תביעות סרק

    המחוקק הביא בחשבון כי בני זוג - במיוחד האשה - יעשו לעתים שימוש לרעה בחוק, יעתרו ללא הצדקה להוצאת צווי הגנה כטקטיקה להפעלת לחץ על הצד השני כדי להשיג יתרון משפטי כזה או אחר. לפיכך נקבע בחוק שאם יגיע ביהמ"ש למסקנה שהבקשה למתן צו הגנה היתה קנטרנית, הוא רשאי להטיל על מי שביקש אותה הוצאות לטובת המדינה וכן לחייב את מגיש הבקשה - לרוב מדובר באשה - בהוצאות משפטיות לטובת הבעל. יתר על כן: השופט מוסמך, בנוסף, לחייב את האשה לשלם פיצוי כספי לבעל על הנזק שנגרם לשמו שהוכתם באשמת אלימות.

     

    באחד המקרים נבדק הבעל במכונת אמת כדי להוכיח את טענתו שלא היה אלים כלפי אשתו. בדיון הציע לאשה שופט ביהמ"ש למשפחה בכפר סבא, יעקב כהן, להיבדק גם היא. האשה לא הסכימה, בעוד בדיקת הבעל הוכיחה כי גירסתו אמת. "לא בכל מקרה שבו דוחה בית-משפט בקשה לצו הגנה פירוש הדבר שהבקשה היתה קנטרנית", כתב השופט. "עם זאת, על בית-המשפט להעביר מסר תקיף כנגד אלה העושים שימוש לרעה בצווי הגנה. במקרה הזה נעשה שימוש מכוון לרעה בהוראות החוק, תוך שהמבקשת בודה מלבה סיפור, שכל מטרתו פגיעה במשיב".

     

    השופט כהן חייב את האשה בהוצאות וחזר והדגיש שתלונות שווא על אלימות פוגעות לא רק בצד השני, אלא גם "בקורבנות אמת הזקוקים לקבלת סעד משפטי מיידי, ועלולים להיתקל ביחס ספקני כלפי בקשותיהם".

     

    הרחקת הבעל על ידי המשטרה

    בשנים האחרונות נוקטת המשטרה יד קשה נגד בעלים בעקבות תלונות של נשים. במקרים רבים, כשהאשה מזמינה את המשטרה בעקבות מריבה, גם אם לא היתה אלימה - ימצא הבעל את עצמו מחוץ לדירה. ברוב המקרים מציבה המשטרה בפני הבעל ברירה קשה: או שתיעצר - או שתחתום מרצונך על הסכמה לעזוב את הבית לימים אחדים. בדרך כלל מעדיפים בעלים לקבל את ההצעה השנייה. בימים שהבעל נמצא מחוץ לבית מנצלת האשה לא פעם את המצב כדי להגיש לביהמ"ש בקשה לצו הגנה. במקרים רבים מתרשם השופט מהעובדה שהבעל מצוי כבר מחוץ לבית בשל ההתערבות המשטרתית - ומוציא גם צו הרחקה אזרחי.

     

    נטיית בתי המשפט בשנים האחרונות היא להחמיר בנקיטת הליכי הרחקה נגד בעלים ולהרחיב את המושג אלימות. כך, לדוגמה, כתב שופט ביהמ"ש למשפחה ברמת-גן אריאל בן-ארי במקרה אחד: האשה טענה שהבעל העלים את הרכב שלה. היא יצאה בבוקר לעבודתה - והמכונית נעלמה. השופט בן-ארי כתב, שאם אמנם היה מחטף של הרכב, "אני רואה בכך אלימות לא קטנה מאלימות מילולית או נפשית".

     

    האתר של עו"ד בני דון-יחייא

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    'לעמוד בפרץ בפני בעלים ברוטליים המטילים את חיתתם ונחת זרועם'
    צילום: liquidlibrary
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים