שתף קטע נבחר

חבל הצלה לאולמרט - וסולם לברק

כשהוועדה קובעת שהחלטות הדרג המדיני היו סבירות, והבעיה הייתה עם הביצוע בשטח - אין רעידת אדמה פוליטית באופק

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, ניצל. אין מילים אחרות שיכולות לתאר את המציאות הפוליטית-ציבורית שנוצרה אחרי פרסום הדו"ח של ועדת וינוגרד. הביקורת החריפה שחטף הצבא מהוועדה, המילים הקשות שהוטחו בהליכי קבלת ההחלטות שנקבעו במשך שנים אחורה, והגיבוי הכמעט מוחלט שניתן להחלטה לצאת למבצע האחרון - כל אלה הופכים את הדו"ח מכתב אישום חמור, לחבל הצלה ציבורי עבור אהוד אולמרט.

 

גם עמיר פרץ, שר הביטחון לשעבר, יכול להיות מרוצה. חודשים על גבי חודשים

 ספג פרץ קיתונות של ביקורת על ההחלטה לצאת למבצע הקרקעי האחרון. היום נתן השופט אליהו וינוגרד הכשר לאותה פעולה, והסיר מעליה את הכתם שדבק בה. פוליטית וציבורית, פרץ יכול לנשום לרווחה. עננת השיקול הלא-ענייני הוסרה.

 

עם זאת, לא ניתן להתעלם מהמילים הקשות שספג הדרג המדיני על התנהלותו במהלך המלחמה. פעם אחר פעם ציין השופט וינוגרד את הכשלים בדרך קבלת ההחלטות, ואת הממשק הבעייתי שבין הדרג המדיני ובין הדרג הצבאי. אלא שהממשק הזה אינו תולדה של חודשיים בשלטון, אלא תוצר של שנות הזנחה רבות, שנמשכו גם במהלך כהונתו של אריק שרון כראש ממשלה ושל שאול מופז כרמטכ"ל וכשר ביטחון.

 

על אף התגובות ששלפו הפוליטיקאים באופן טבעי כמעט לאחר פרסום הדו"ח, רעידת אדמה לא נראית באופק. קדימה התייצבה כמעט במלואה מאחורי ראש הממשלה, וציפי לבני לא מבשלת פוטש לנוכח המציאות שנוצרה אחרי השעה שש אחר הצהריים. שרת החוץ, שנתפשת כיורשת פוטנציאלית, תקרא את הדו"ח, תצקצק בלשונה - ותעבור דף. בכירי קדימה מתייצבים מאחורי המנהיג.  

 

היחיד שעוד שומר על הקלפים קרוב לחזה הוא שר הביטחון, אהוד ברק. אלא שגם ברק צריך לדעת, כי כשהשופט וינוגרד אומר שהחלטות הדרג המדיני היו סבירות במהלך המלחמה כולה, והבעיה הייתה עם הביצוע שלהן בשטח, קרי על-ידי הצבא - עם זה לא הולכים למשבר פוליטי. ברק אמור לדעת כי כעת, יותר מתמיד, מוטלת עליו האחריות להכין את הצבא לעימות הבא, ולא לגרור את המדינה לכאוס פוליטי כזה או אחר.

 

לא העת לבלאגן פוליטי

אם יש לאהוד ברק חלומות ורודים, הרי שספק אם היה אחד שבו הוא חזה סולם כה ארוך וכה נוח כפי שהעניקה לו ועדת וינוגרד, כדי לרדת מן העץ עליו טיפס במהלך הפריימריז לראשות מפלגת העבודה. בחודשים האחרונים לא היה לברק ולו יום אחד שבו באמת רצה לצאת מהממשלה. דו"ח הוועדה מעניק לו את הסולם לרדת מהעץ, להתמקד בעשייה הביטחונית ולהתכונן לבחירות הכלליות שיתקיימו בעתיד.

 

אין לשר הביטחון כל סיבה ממשית לפרוש מן הממשלה וליצור דרמה פוליטית

בשלב הזה. הוא ידע כשנכנס לממשלה למה הוא נכנס, והכיר היטב את המסקנות של ועדת וינוגרד מהדו"ח החלקי. לשם השוואה, הדו"ח הסופי מתון הרבה יותר, וכמעט ואין מקום שבו חוטף הדרג המדיני ביקורת לבדו, ללא איזכור הדרג הצבאי. למעשה, מה שהתברר בדו"ח הסופי, זה שהצבא לא הצליח להביא ליישום מוצלח רבות מן ההחלטות שהתקבלו בדרג המדיני. "הצבא לא עמד במשימה", נכתב בדו"ח, וספק אם שר ביטחון רציני צריך יותר מכך כדי להבין שזו העת לתיקונים, ולא לבלאגן פוליטי.

 

בימים הקרובים צפוי ברק לברור בקפידה את המילים שבהן ישתמש לקראת הודעתו הפומבית, אולם ברור כי זמן החשיבה של ברק התקצר משמעותית. יו"ר העבודה לא יוכל להסתתר מאחורי האצבע, ולא יוכל לשחק משחקים פוליטיים. הוא לא יוכל לדרוש את החלפת אולמרט מקדימה, שכן מהלך כזה לא ייצא אל הפועל, והוא גם לא יוכל לרקוד על הדרישה לקבוע תאריך מוסכם לבחירות. בחירות שלא יתקיימו תוך כמה חודשים - יהיו פארסה, בדיחה פוליטית, שברק יספוג עליה ביקורת חריפה. 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
חבל הצלה מהשופט
צילום: אבי אוחיון, לע"מ
לא מבשלת פוטש
צילום: איי פי
מומלצים