השכלול הדיגיטלי שישמח את הגבר שלך
ולנטיינ'ס או סתם אהבה, הנה רעיון למתנה מושלמת לבחור שראוי להשקעה. וגם: הכירי את הצבע החדש בארון שלך ואת השיר החדש בפלייליסט שלך. אביעד רבינוביץ' מעדכן בכל מה שעכשיו
ה-מתנה שכל גבר ישמח לקבל לוולנטיינ'ס
חג האהבה (של הגויים) הוא עוד הזדמנות מצוינת להדגיש את סבלן של הרווקות באשר הן, ולגרום לכל בן זוג ששכח את התאריך להצטער על זה לפחות עד ט"ו באב. מה שבטוח, הרבה יותר קל לקנות מתנה לאישה שאתה אוהב מאשר למצוא את החפץ שיעשה את הגבר שלך מאושר, וגם יגרום לו להבין - באותו גיהוץ של כרטיס האשראי - עד כמה כנים הרגשות שלך כלפיו.
המתנה הזו משלבת כמה יתרונות מאוד חשובים: בראש ובראשונה, מדובר בגאדג'ט טכנולוגי – כל אביזר שיש בו רכיבים אלקטרוניים, יציאת USB וחוברת הוראות, כבר יספק לגבר שלך כמה שעות של אתגר מחשבתי ויעלה חיוך על שפתיו. בעצם, העובדה שלא מדובר בעוד ספר על זוגיות כבר תעשה לו את היום. דבר שני, ולא פחות קריטי, אפשר ללכת עם המתנה הזו לכל מקום. לבסוף, הפקטור הכי
חשוב במתנה המושלמת לגבר שלך – צריך להיות ברור מהשנייה הראשונה שאת זו שקנית לו אותה, ושאין סיכוי בעולם שהוא היה קונה כזה דבר לעצמו, אחרת מה הטעם?
תמורת 49 דולר בלבד תוכלי לרכוש לחצי השני שלך את הארנק הזה. מלבד המון כיסים ותאים, כאלה שינפחו לו את הכיס האחורי ואת האגו, יש בארנק גם אלבום תמונות דיגיטלי, שניתן לטעון לתוכו עד 55 תמונות (אחת של כל ילד, וכל השאר שלך כמובן), ולדפדף בהן מול עיניהן המשתאות של כל הרווקות במשרד שלו, שפשוט לא מאמינות שהוא נשוי.
שימו לב: אם עברו שבועיים, ובחיר ליבכן עדיין מסתובב כמו טווס ומראה את הארנק לכל החברים שלו - יש סיכוי סביר שהוא החליף את התמונות באלבום לכאלה של בחורות בביקיני. במקרה כזה, מומלץ להשקיע עוד חצי שקל, ולסתום לו את יציאת ה-USB במסטיק.
ה-צבע החדש: גרדיאנט
רשת האינטרנט מלאה בבלוגים מושקעים בנושא אופנה. אחד הבולטים מביניהם הוא The Coveted. לאחרונה הסתנן מונח חדש לשיחות האופנה בבלוגים השונים, שהקפיד לפאר ולהלל זן חדש ומשוכלל של גרבונים (מי שחייב להתחכם יכול לקרוא לזה "גרבוני רשת"). המילה שחוזרת על עצמה היא "Gradient" כאשר הכוונה היא לצבע מדורג – סגול כהה בקצות האצבעות, שהולך ומתבהר ככל שעולים למעלה, לכיוון הירכיים. מעצב
האופנה כריסטיאן לקרואה הפתיע בתצוגת האביב שלו עם גרבונים בצבע "מדורג", וגם H&M, למשל, הוציאו סוודר כזה.
ג'נין, אחת הבלוגריות באתר המצוין, החליטה שהיא חייבת להשיג לעצמה גרביונים כאלה, ויפה רכבת אחת קודם. בדיקה מהירה בחנויות המעצבים המעטות שהחזיקו בפריט הנכסף, גילתה שעל מנת להיות הבעלים החוקיים של זוג גרבונים דהויים למחצה, תיאלץ ג'נין להיפרד מ-93 דולר. ג'נין לא התבלבלה כלל, מיהרה לרכוש זוג גרבונים רגילים לחלוטין בצבע גוף ושפופרת של צבע מיוחד לבגדים, ולהלן הוראות ההכנה לגרבונים מדורגים בתוצרת עצמית:
1. לוקחים דלי, שמים בתוך האמבטיה (ליתר ביטחון) ומכינים את תערובת הצבע.
2. מרטיבים מעט את הגרביון ואז סוחטים בעדינות. לצבע יהיה יותר קל לגלוש למטה כשהגרבון לח.
3. טובלים את הגרביונים בתוך אמבט הצבע, אבל רק עד החצי, או עד לשלב שבו תרצו שהגרביון יהיה צבעוני.
4. תולים את הגרביונים לייבוש במקלחת למשך שעה עד שעתיים. בשלב הזה כוח המשיכה יעשה את העבודה בשבילנו ויוריד את הצבע למטה, מה שייצור את אפקט הצבע המדורג.
5. שוטפים את שאריות הצבע ותולים לייבוש.
ה-שלאגר הבא: דבש
זה קורה אחת למספר שנים. שיר חדש שמתנגן ברדיו נקלט ונדבק כל כך מהר, עד שברור שהוא יכנס לפנתיאון הלהיטים הנצחי שלנו. "דבש" של ארי גורלי לוקח את האמירה הפופולרית "הכל דבש" ומוציא ממנה את העוקץ, כל הדרך אל הפלייליסט.
תראו מה זה: ארי גורלי התחיל לנגן כבר בגיל 8. הוא גדל ביודפת שבגליל וניגן בפסנתר, ולכן סביר שלא שמעתם עליו. לאחר מכן הוא למד הלחנה מטובי המורים והמלחינים של האקדמיה למוסיקה בתל אביב, ובגיל 26 סיים את לימודיו בבית הספר "רימון" וגם הפך למרצה בכיר שם. ועדיין לא שמעתם עליו. אז ארי גורלי החליט לקחת את משה לוי כיועץ ואת יאיא מ"הדג נחש" כמפיק מוסיקלי, ולעבוד איתם במשך כמה שנים עד שיצא אלבום הבכורה שלו "נשיקות קטנות", אי
שם ב-2004. מהאלבום הזה יצאו כמה סינגלים שהושמעו פה ושם, ואפילו נכתבו כמה ביקורות מפרגנות, אבל אתם עדיין לא שמעתם על ארי גורלי.
עד שהגיע "דבש". הדואט החדש והמרגש של ארי גורלי ורעות יהודאי, שיצא כסינגל מתוך אלבום שני שגורלי מבשל בימים אלה, נכנס בסערה לפלייליסט של גלגל"צ ולכל רשימת השמעה אחרת. השיר המתקתק מסתמן כלהיט הממיס של החורף, אבל עם איכויות שעשויות להישאר איתנו עוד חורפים רבים. סליחה על הקיטלוג המהיר, אבל השיר מזכיר מעט את הנוסחה המצליחה של "זה כל הקסם", הדואט הבלתי נשכח של אורלי פרל ונמרוד לב, אבל מביא איתו גם ערך מוסף עכשווי.
אני לא מכיר את ארי גורלי, אבל אני בהחלט יודע מי זה. ומאז שהשיר נכנס לי לנשמה ומסרב לצאת משם, בכל פעם ששואלים אותי מה שלומי, אני מתפתה לרגע לענות "הכל דבש", ומיד עוצר לשניה, רק כדי לוודא שאני לא משקר לעצמי. שוב.
