שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    צילום: יורם שפירר

    "הפרפרים גורמים לי לחייך"

    הצצה שבועית לעולם של צלמי טבע ישראלים והיום: ניצן כהן-כפיר, צלם טבע מבנימינה, שמצלם מקרוב חרקים, פרפרים ופרוקי רגליים. "כשנתקלתי לראשונה בפרפר מקרוב, פתאום הבנתי שהתעלמתי מיצורים מרהיבים", הוא מגלה. "שווה לפספס תמונה יפה ככל שתהיה, מאשר למנוע מהטבע לעשות את שלו"

    רגע לפני הגיוס לצבא, ניצן כהן-כפרי (18), תושב בנימינה, מנצל כל רגע פנוי לצילום פרפרים, שפיריות וזבובים. "הקשר שלי לטבע התחיל רק בשנים האחרונות ולמצלמה הדיגיטלית הראשונה שקיבלתי לפני ארבע שנים, היה חלק גדול בכך", הוא אומר. "בזכותה השתנתה לי השקפת העולם והתחלתי לשים לב לפרטים הקטנים בטבע, שקודם לכן, התעלמתי מהם לחלוטין".

     

    מה שהתחיל בשוטטות למטרות צילום כלליות, החל משקיעות ופרחים, התפתח במרוצת הזמן לצילום חרקים. "את כל הידע שלי רכשתי דרך אתר D-Spot בו אני חבר כבר ארבע שנים ויחד עם שילוב של ניסוי וטעייה בשטח, אני מנסה להשתפר כל הזמן", מספר ניצן. למרות שנעזר במצלמה פשוטה עם יכולות טכניות מוגבלות, ההמתנה השתלמה. לאחר שהוריו שמו לב כי התחביב החדש ממלא את שעותיו הפנויות, הם רכשו עבורו מצלמה מקצועית יותר. עם הזמן הצטייד ניצן בעדשה המיועדת לצילומי מאקרו ואפשרויות צילום חדשות נפתחו בפניו.

     

    "אוהב לתפוס רגעים מיוחדים"

     
    "בהיעדר רישיון נהיגה, אני מצלם בעיקר בקרבת הבית, בשדות מסביב, בחצרות לא מטופחות סמוכות שם יש פעילות ערה של חרקים. היופי בצילום מאקרו הוא שלא צריך להתרחק הרבה מהבית", הוא מסביר. "כשנתקלתי לראשונה בפרפר מקרוב, פתאום הבנתי שהתעלמתי מיצורים מרהיבים וזה גרם לי לרצות לתעד חרקים".

     

    מה מרתק אותו במפגש עם יצורים כה קטנים? "אני אוהב לתפוס רגעים מיוחדים ולשם כך, צריך גם להכיר את החרקים ואת שעות הפעילות שלהם. אם אני רוצה לצלם גיחה של פרפר מסויים מהגולם, לא יזיק לדעת שהוא בוקע באור הראשון, ברגע שקרני השמש נוגעות בו", אומר ניצן. "כשאני מסתכל על עכביש מתוך השיחים, כל תזוזת רגל שלו נראית כאילו הוא עומד לגעת בי, הרגע הקטן של ההתמקדות בתנועה שלהם שווה את הכל".

     

    את ההנאה בצילום חולק ניצן עם שלושה חברים נוספים. "כל אחד התחיל לצלם בנפרד וכשגילינו שיש לנו מכנה משותף, יצאנו לצלם יחד במקום שזכה לכינוי "שביל השפיריות", בסמוך לנחל התנינים", הוא נזכר. "בילינו שם שעות רבות בתקופת הקיץ וכמעט כל התמונות שיש ברשותי, צולמו שם. לצערי, החלו לשפוך כמויות גדולות של אשפה מרחבי האזור, דבר שמונע גישה פיזית למקום, בנוסף לצחנה העזה".

     

    צילום עם מודעות לטבע

     
    הפגיעה בטבע מכעיסה את ניצן. בתור חובב פרפרים מושבע הוא נהג לצלם את החרקים בסמוך למעגן מיכאל, שם גילה מושבה גדולה של פרפר לבנין משוייש. "
    הגעתי בקיץ כל יום כדי לתעד אותם ולאט לאט, שמתי לב שהפרפרים נעלמים. גיליתי כי בעקבות הריסוסים במקום, הפרפרים לא הצליחו לצאת מהגלמים שלהם, הזחלים נרקבו ומושבות שלמות פשוט נמחקו", הוא מפרט.
     
    מאז לא שב ניצן לאותו המקום, אך הוא ממשיך לתעד מושבות של פרפרים . "יש להם יופי מיוחד שתופס אותי ברגע ומעין הבעה חייכנית על פניהם, שגורמת גם לי לחייך".

     

    ביולי הקרוב הוא אמור להתגייס לצבא ומקווה כי התחביב ילווה אותו גם במהלך השרות הצבאי ואחריו. עד אז מקווה ניצן כי עם קבלת רישיון הנהיגה ללא נהג מלווה, יוכל להתרחק יותר מאזור בנימינה. "ההורים שלי תומכים בי ועוזרים לי להגיע לכל אתרי הצילום. אני רוצה לגלות נופים אחרים לצילום, פרפרים ממינים אחרים ולהתחיל להשקיע גם בצילום ציפורים", הוא מציין ומדגיש כי התודעה על שמירת הטבע מלווה אותו לכל מקום.

     

    לדבריו, הוא משתדל שלא לא לדרוך על צמחים, זחלים ולהימנע מפגיעה אפשרית במושאי הצילום. "לפעמים אני מבחין בזבובים או פרפרים לקראת הזדווגות ולמרות הרצון העז לצלם אותם, אני יודע שעצם ההתקרבות שלי אליהם, עלולה להפריע ולגרום לאחד מהם לברוח", הוא מסכם. "שווה לפספס תמונה יפה ככל שתהיה, מאשר למנוע מהטבע לעשות את שלו".

     

     

    צילום: ניצן כהן-כפרי

     

     
    צילום: ניצן כהן-כפרי

     

     
    צילום: ניצן כהן-כפרי

     

     
    צילום: ניצן כהן-כפרי

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    כישרון עולה. ניצן בפעולה
    צילום: דן גולדנברג
    אוהב להתמקד בחרקים ובפרפרים
    צילום: דן גולדנברג
    מומלצים