שתף קטע נבחר

זה לא הפורנו, זה חופש הביטוי

הצעת חוק שהופכת את המדינה וספקיות האינטרנט לצנזוריות עוד מתאימה לאג'נדה הניאו-שמרנית של ש"ס הורתה, אך העבודה וקדימה בגדו בציבור הבוחרים שלהן

אין מתנגד אחד להצעת החוק להגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים שסבור כי פורנו זה דבר טוב לילדים וחופש הביטוי צריך להישמר גם במחיר של פגיעה בהם. אך הצעת החוק, שעברה היום בכנסת בקריאה ראשונה, אינה נוגעת כלל להגנה על ילדים באינטרנט - אלא מגבילה את חופש הביטוי של כולנו.

 

אל תסמכו על המילה שלי. תשאלו כל מומחה לטכנולוגיה. תחקרו את אנשי משרד המשפטים ומשרד

 התקשורת. הם, בניגוד לשרים ולחברי הכנסת מודעים להשלכות ההרסניות של הצעת החוק הזו ולחוסר התוחלת שבה.

 

על מה מדובר?

חוק סינון אתרים מחייב את ספקיות האינטרנט להציע למנויים אפשרות לקבל תוכנת סינון, ללא תשלום נוסף. המנויים יוכלו לסרב, אך כמובן שהסירוב הזה יירשם. נוסף על כך, לקוחות חדשים או קיימים שלא יודיעו אם הם מעוניינים בתוכנת הסינון לא יוכלו לגלוש כלל. אם הטכנולוגיה תאפשר זאת בעתיד, הספקיות עשויות להפעיל שירות סינון מקוון, כלומר, לא על המחשב המקומי של המנוי.  

  

מה הבעיה?

מלבד העובדה כי המדינה, באמצעות ספקיות האינטרנט, תדע אם האינטרנט שלנו מסונן או חופשי, היא פותחת פתח לסינון ברמת הרשת שיאפשר בעתיד חסימה של אתרים לא רצויים, ממש כמו באיראן, סעודיה או סין. הצעת החוק תאפשר לשר התקשורת להתקין בעתיד תקנות לביצוע החוק, בהן זיהוי ביומטרי (בטביעת אצבע, למשל) של המנוי כדי לוודא כי אינו קטין ולהגיש לו אינטרנט לא מסונן.

 

הצעת החוק מתייחסת לתכנים בלתי הולמים, אך זו הגדרה סובייקטיבית לגמרי ועל כן היום היא נקבעת בגבולות המשפחה, הקהילה או בית הספר בלבד. האתר של תוכנית הריאליטי "הדוגמניות" בוודאי ייחשב לבלתי הולם ברוב הבתים במאה שערים, אך במשפחות חילוניות רבות לא יחשבו שיש טעם לפגם בחשיפת ילדיהם לתכנים כאלה. בין אם

 אתם מסכימים או חולקים - לא המדינה צריכה להחליט כאן.

 

עוד על חוק סינון אתרים

 

ועדה ממשלתית תקבע בשבילכם

אך שר התקשורת, אריאל אטיאס, מעוניין למנות ועדה ממשלתית שתקבע מהם האתרים הראויים לגלישה. האם אלה הפנים שממשלת ישראל רוצה להציג לאזרחיה ולעולם? גם אם נניח כי הממשלה הנוכחית דמוקרטית וסובלנית, החוק עלול להכשיר את הקרקע לממשלה הבאה - להגדיר כל אתר שלא ימצא חן בעיניה כלא ראוי לגלישה. 

 

גם אם הוועדה הזו תעשה את הבלתי ייאמן ותצליח להגיע להסכמה לגבי סוג האתרים המיועדים לסינון, באופן שיהיה מקובל גם על יותר ממיליון בתי אב מישראל, הכישלון הוא צפוי מראש.

 

תומכי החוק וחברות המפתחות טכנולוגיות סינון מנסים להסתיר את העובדה כי הטכנולוגיה אינה מהימנה. אף תוכנה הקיימת היום לא יכולה לסרוק עשרות מיליארדי דפי רשת ולקבוע אילו ראויים לגלישה ואילו לא.

 

ואף אם כן, האינטרנט אינו רק דפי רשת - מסרים מידיים, שיתוף קבצים ואנימציית פלאש הם רק חלק מהתכנים שתוכנות הסינון מתקשות לחסום. ואפשר להיות בטוחים כי למחרת אישור החוק יצוצו עוד כמה וכמה שיטות מעקף. כלומר, גם נזיק

באופן מהותי לחופש הביטוי ולדמותה של ישראל בעולם ונישאר עם אשליה בלבד כי הילדים מוגנים.

 

אין קשר לטובת הילדים

יוזם החוק במקור, ח"כ אמנון כהן (ש"ס) טען כי הוא מעוניין להציל את רוב ילדי ישראל, הנחשפים לאתרים פוגעניים. אל תאמינו לו. אם תומכי החוק היו מעוניינים בכך, הם לא היו מפילים אתמול את הצעת החוק של ח"כ אלכס מילר, המחייבת את ספקיות האינטרנט ליידע את המנויים בדבר קיומם של האתרים מהם נשקפת סכנה לגולשים צעירים ואפשרויות חסימתם.

 

ספקיות האינטרנט הסכימו למעשה לסבסד משמעותית את תוכנות הסינון באופן שיהיו זמינות לכל משפחה המעוניינת בהן, אך גם לזה התנגדו תומכי החוק. הם מעוניינים בחוק מחמיר ואף דרקוני וראוי לתהות למה. בסופו של יום נמצא עצמנו מול הש"סוול - פיירוול מצונזר שיחצוץ בין ישראל לשאר העולם.

 

יש חלופות נטולות צנזורה

קיימות דרכים יעילות למדי למנוע חשיפת ילדים לפורנוגרפיה, על אף שרצוי להשלים עם העובדה כי אין וכנראה לא יהיה פתרון שיעיל ב-100 אחוזים. למשל האיחוד האירופי מפעיל תוכניות המגבירות את המודעות לאתרים המכילים תכנים פוגעניים כמו קו חם אליו יכולים אזרחים לדווח והסברה בדבר תוכנות סינון שעומדות לרשותם.

 

למעשה, במדינות דמוקרטיות אין שום חקיקה המתקרבת בדרקוניות שלה לזו שמתגבשת בישראל. תומכי

החוק מסתמכים על התקדים האוסטרלי, אך זו אינה דוגמה טובה. על אף שמתקיים במדינה סינון במתכונת של הסדרה עצמית, התוכן שנחסם על ידן אסור על פי חוק. למשל, תכנים פדופילים או ניאו נאצים. רוב אתרי הפורנו אינם מנוגדים לחוק. לרוב, ההסדרה במדינות הדמוקרטיות (למשל, גרמניה וצרפת) בנוגע לאחריות ספקיות אינטרנט מתייחסת לתכנים לא חוקיים בלבד.

 

בוחרי קדימה והעבודה: בגדו בכם

לפני שעברה, היועצים המשפטיים של ועדת הכלכלה גיבשו הערכה כי אם תתקבל הצעת החוק, היא לא תעמוד במבחן בג"צ. אך אסור לסמוך על בית המשפט שיוציא את הערמונים מהאש. מילא ש"ס, הצעת החוק מתאימה לאג'נדה שלה ואולי מקובלת על רוב בוחריה, אך כבר על פי הסימנים המוקדמים היה ברור כי גם הח"כים של "קדימה" ו"העבודה" יחויבו להצביע בעדה היום בקריאה ראשונה משיקולים פוליטיים ובניגוד לאינטרס של רוב הבוחרים שלהם.

 

עדיין לא מאוחר להפיל את הצעת החוק הרעה הזו. חברי הכנסת, שימור הקואליציה לא מצדיק לשלם כל מחיר. אם אתם עדיין לא משוכנעים, תשאלו את גלעד ארדן, דב חנין, ראובן ריבלין, שלי יחימוביץ', מיכאל איתן, שאמרו דברי טעם והגיון נגד קיר האש הדתי המתגבש.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שר התקשורת, אריאל אטיאס. מקדם
צילום: אהוד קינן
צילום: אלון נוריאל
ח"כ אמנון כהן. יוזם
צילום: אלון נוריאל
ח"כ מיכאל איתן. מתנגד
צילום: גיל יוחנן
ח"כ גלעד ארדן. דברי טעם
צילום: יותם פרום
ח"כ דב חנין. מתנגד לש"סוול
מומלצים