שתף קטע נבחר

"כל יום אני כותבת יותר טוב מיום האתמול"

כשלילי פרי קראה את ספרה "גולם במעגל" לפני הוצאתו המחודשת היא התפעלה מהשנינות שבו, אך גם ניקתה ממנו צליל מתפנק שהיה לגיבורת הספר. ראיון מיוחד עם המחברת שספרה שנבחר לספר החודש של ynet וסטימצקי

לא הרבה סופרים זוכים שיזכרו להם חסד נעורים. בעולם הספרים, כמו בעולמות תרבותיים אחרים, זוכרים אותך על פי מבחן התוצאה האחרון בלבד.לילי פרי זכתה במה שסופרים אחרים לא זוכים בהם: 20 שנה לאחר צאת ספרה הראשון "גולם במעגל"  - כשהיא עדיין בחיים ולא אחרי מות - הוא זכה להוצאה מחודשת.

 

יותר מכך, הוא אף זכה לפרק הקדמה מכובד, אותו כתב איש הספרות והתרבות דן מירון שלכל אורכו מהלל ומשבח את תכניו. אם אפשר לסכם את פרק ההקדמה במשפט אחד אפשר לומר שמירון טוען כי בניגוד ליצירות הקאנוניות המרכזיות של שנות ה-80 "שריגשו ועוררו בשעתן, ואילו הקריאה בהן כעת מייגעת", הספר של פרי נשאר רענן וחריף.

 

"זו מחמאה גדולה עבורי", אומרת פרי לרגל בחירת ספרה כ"ספר החודש" של ynet, "מירון תמיד טען שלא נס לחו של הספר. בכל פעם ששוחחנו על הספר היתה לו מילה טובה לומר. הוא תמיד טען שחבל שדור חדש לא ייחשף לספר".

 

לרגל ההוצאה המחודשת קראה פרי את הספר שכתבה מחדש, וניקתה את שפתה של הגיבורה מיקי סתיו. "קראתי את הספר שכתבתי לפני 21 שנה", אומרת פרי, "ועשיתי עליו הגהות. הייתי חייבת לנקות משפט פה ומשפט שם בשפה של הגיבורה. במקור היה איזה ניגון מתפנק שאהבתי לפני 20 שנה אבל עכשיו זה קצת נידנד לי".

 

אבל פרי לא רק מבקרת את עבודתה, אלא גם מגלה שכשקראה את ספרה מחדש הופתעה מעצמה ומכתיבתה. "לפעמים התפעלתי מהשנינות או מהברקה מסוימת שהיתה לי בכתיבה", היא אומרת בחיוך, "היו שם כמה הברקות שככה הרמתי גבה כשקראתי אותן".

 

יחד עם זאת פרי טוענת נגד השאלה "האם את אוהבת את הספר שכתבת?", וטוענת שזו לא שאלה הוגנת: "במהלך הקריאה המחודשת", היא עונה, "הרגשתי שהיום הייתי כותבת אותו קצת אחרת, אבל זה לא יפה לשאול אותי את השאלה הזאת. כל יום אני כותבת יותר טוב מיום האתמול. אז 21 שנה?, זה הרבה ימים יותר טוב יותר".

 

פורצת גבולות

בדברי ההקדמה מסביר מירון את ההיסטוריה והשינוי המהותי שעשתה פרי בכתיבה ובספרות העברית הכללית. פרי מסכימה לזה. "עשיתי אז טוויסט בסגנון הכתיבה. טוויסט שהיום הוא סוג של מובן מאליו בקרב כותבים", היא אומרת, "הייתי הראשונה שהעניקה לגיבורים שלה את האפשרות לדבר מתוך השפה הפנימית שלהם. פעם היו עושים להם שיכתוב וכותבים את זה בעברית ש'נאה לכתוב בה', אבל לא לדבר בה".

 

 

"בכתיבה ההיא היה פער בספרות: לא היה תיאום בין איך בנאדם מדבר לבין איך שמצטטים אותו. היום כותבים לא מפחדים לקרוא לדמות 'רובן' ולא 'ראובן'. מהבחינה הזאת 'גולם במעגל' היה סוג של חידוש. אחת הגיבורות בספר, האם הפולניה, מוצגת עם העברית הרצוצה שלה והפאוזות הרצוצות שלה, ואפשר כמעט לשמוע אותה".

 

הכותרת "גולם במעגל" - שבמרכזו צעירה שלא ממש מצליחה להגשים את השאיפות שלה, לא אלה של נגינה מקצועית על פסנתר ולא זה שקשור לכוכבים שהיא מעריצה – מגיעה ממשחק ילדים מרושע שפרי זוכרת מילדותה.

 

"זה משחק מאוד אכזרי", היא מסבירה, "שבו קבוצה יושבת במעגל ומישהו רץ מאחוריהם ומפיל מטפחת. אם האדם שהמטפחת נפלה מאחוריו לא שם לב לזה, הוא צריך לקום, להתיישב במרכז המעגל, וכולם שרים לו: 'יש לנו גולם במעגל'.התחושה היא תחושה של מוות, בכל פעם שזה קרה לי הייתי נהיית חולה למשך ימים".

 

פרי מסבירה כי התחושה הזאת של השפלות סביבתיות אינן נעצרות בילדות: "כל החיים אתה לא שם לב שמטפחת מונחת לך מאחורי הגב ואנשים צוחקים עליך", היא אומרת, "הרבה פעמים מצאתי את עצמי כ'גולם במעגל' ואנשים עומדים סביב ומעליבים".

 

פרי נולדה בחדרה, למדה לימודי פילוסופיה, ומלבד "גולם במעגל" – שגם עובד לקולנוע – כתבה את "ביקור התליין" ו"ריקוד על המים". "אני מצטערת ששני הספרים האחרים לא זכו לדברי השבח וההלל שזכה 'גולם במעגל'", היא אומרת, "כי בחוויה שלי הכתיבה של שני הספרים האלה טובה יותר ממנו. אבל גם על 'גולם' - לא במהדורה הראשונה ולאר במהדורה השניה – הציבור לא קפץ".

 

כבוד ליודעי דבר

"לצערי אני לא כותבת רבי מכר", ממשיכה פרי, "לצערי, הבנתי, שכשאני מדברת אנשים לא מבינים, ואלה שמבינים, הם לא ההמונים. אבל מצד שני הצלחת המונים מבהילה אותי. אולי בגלל זה אני לא אהיה. כשהייתי צעירה יותר, תמיד ידעתי שאהיה כותבת, אבל חשבתי שאני אהיה תקשורתית יותר עם ציבור הקוראים, ושאני אגיע להמוני המונים. לא לקחתי בחשבון שזה לא יקרה".

 

כשפרי זכתה בפרס ראש הממשלה לספרות נכתב עליה: לילי פרי היא סופרת המעלה

בספריה נושאים חדשים ומעניקה טון ייחודי רענן לספרות העברית. כתיבתה התברכה בחוש הומור דק וביכולת לשונית נדירה...כמו כן מצטיינת לילי פרי בכתיבת דיאלוגים מדויקים ורהוטים תופעה יוצאת דופן בספרות בת זמננו".

 

ואכן, בשיחה עם פרי מתגלה אישה מצחיקה להפליא, בעלת טון דיבור שנע בין המתיילד למיתמם, ותמיד עם הבחנות מעניינות שנותנות חומר למחשבה הרבה אחרי שהשיחה הסתיימה. "אם זה באמת ככה, כמו שכתבו בנימוקים לפרס", אומרת פרי, "ואני מצטיינת בכתיבת דיאלוגים ויש לי חוש הומור – וגם אותך אני מצחיקה – אז אני לא מבינה איך זה שאני לא נוגעת בהמונים, איך זה שלא כולם צוחקים. תאמין לי אני לא מבינה את זה".

 

דבר נוסף שבגינו פרי מוזכרת תמיד – מלבד השינוי בכתיבה וביחס לדמויות – זה העובדה שפתחה בפני דור שלם של כותבות נשים את הדלת המרכזית להיכל הספרים הישראלי. "אני חושבת שאני אישה שפותחת דלת, לכל מיני דברים", היא אומרת, "אבל השוני שלי בכתיבה לא היתה נכונה רק לנשים, אלא גם לגברים. אני לא זוכרת גבר שכתב בעברית של כאן ועכשיו לפני 21 שנים".

 

אבל פרי גם מדגישה שהמיגדר שלה אינה רלוונטי בעיניה. "אני בנאדם כותב", היא מדגישה, "אני יכולה ללבוש ג'קט ועניבה של גבר והכתיבה שלי תהיה זהה. לא בגלל שאני אישה סגנון הכתיבה שלי הוא נשי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
פרי. "אני אישה פותחת דלת"
צילום: ירון ברנר
"גולם במעגל". הציבור לא קפץ
עטיפת הספר
לאתר ההטבות
מומלצים