ערב פסח חל בשבת - מה עושים?
מותר לאכול לחם בסעודת שבת? עד מתי מותר לאכול את החמץ ואיך מבערים את השאריות? השנה יחול ערב פסח בשבת, ynet מגיש מדריך מיוחד עם הנחיות מעשיות
תענית בכורות
בכל שנה, נוהגים ברוב עדות ישראל שהבכורות מתענים בערב פסח, או משתתפים בסעודת מצוה של סיום מסכת , ברית מילה וכד', ואז נפטרים מהצום. יסוד המנהג מבוסס על העובדה שבפסח הוקדשו הבכורות, כפי שנראה בפסוקים בספר במדבר (פרק ח) : כִּי לִי כָל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי:
המנהג היה שהבכורות צמים בערב הפסח, וכך נזכר במסכת סופרים (פרק כא ג): "וכן לעתיד לבא עתיד המקדש להבנות בניסן, לקיים מה שנאמר, אין כל חדש תחת השמש. לפיכך אין אומרים תחנונין כל ימי ניסן, ואין מתענין עד שיעבור ניסן, אלא הבכורות שמתענין בערב הפסח..."
כאשר ערב פסח חל בשבת, מקדימים ומתענים ביום חמישי, או שהולכים ביום חמישי לסעודת מצוה ונפטרים מהתענית.
בדיקת חמץ
בשנים רגילות, עושים בדיקת חמץ בערב שלפני הפסח. השנה זה יוצא בשבת, אז מקדימים את הבדיקה לליל יג' בניסן, הלילה שבין חמישי לשישי. מברכים על הבדיקה כרגיל. מי ששכח לבדוק בזמן, יבדוק בליל שבת (ללא נר).
ביעור חמץ
השנה מקדימים את ביעור החמץ ליום שישי, ומשאירים רק את מעט החמץ שיאכל בסעודות השבת. את ביטול החמץ ("כל חמירא") לא אומרים ביום שישי אלא בשבת, אחרי שבאמת לא נותר חמץ.
סעודות השבת
נהגו שלא לאכול מצה בערב פסח כבר מהבוקר, ולחלק מהעדות אפילו מהערב הקודם, ולכן אי אפשר לעשות את סעודות השבת (בעיקר את סעודת הבוקר וסעודה שלישית) על מצות. עם זאת, יש מצוה של סעודות שבת על לחם משנה. הדרך המומלצת לקיים מצוות אלו בערב פסח היא כדלהלן:
מבשלים את כל ארוחות השבת בכלי פסח ובכשרות לפסח.
משאירים שלוש או ארבע פיתות ללחם משנה בשבת ומבערים את כל יתר החמץ ביום שישי לפני חצות.
בערב שבת, עושים קידוש על היין, הולכים הצידה (שהרי השולחן ערוך בכלים כשרים לפסח), מברכים המוציא ואוכלים את הפיתות. לאחר מכן, חוזרים לשולחן, וממשיכים בארוחה כשרה לפסח. במקום לאכול בצד, ניתן גם לשים כלים חד פעמיים ופת ניילון לשלב הברכה על הלחם, ולאחר מכן להוריד אותם ולהשתמש בכלי הפסח.
בשבת בבוקר, משכימים לתפילה, מקדשים ומברכים על הלחם כנ"ל, ומקפידים לסיים את אכילת החמץ עד השעה 09:55. רבים עושים סעודה זו סעודה חלבית, ומשאירים את הארוחה העיקרית לצהריים כסעודה שלישית.
אם בני הבית לא הצליחו להתגבר על שלוש הפיתות דלעיל, ונשארו שאריות, יש להיפטר מהן, ומכיון שבשבת אסור לשרוף את החמץ, פוסלים אותו לאכילה (למשל שופכים עליו סבון כלים), מפוררים ומשליכים לפח או לשרותים.
לאחר שסיימו לאכול או להשמיד את החמץ של סעודת שחרית, אומרים את הנוסח של ביטול החמץ ("כל חמירא").
חיילים שאין באפשרותם לאכול חמץ, מכיון שהצבא מקדים ומכשיר לפסח מספר ימים קודם, יכולים לאכול בסעודת ערב שבת מצות, ולהכין לעצמם מצה מבושלת לסעודת שבת בבוקר.
לאחר תפילת מנחה, אוכלים סעודה שלישית כשרה לפסח, ומברכים בה בורא מיני מזונות על תבשילים מקמח מצה מבושל (האשכנזים – קניידלעך) או על מצה עשירה (לדעת חלק מהספרדים בלבד).
המעוניינים בהרחבה ומקורות, יוכלו להעזר בספרו של הרב ישראל דוד הרפנס "קובץ הלכות לערב פסח שחל בשבת" (ברוקלין תשס"א) וגם בספר של הרב יוסף צבי רימון "ערב פסח שחל בשבת" (אלון שבות תשס"ח).
לפנייה לכתב/ת 
