שתף קטע נבחר

חלום יעקב. נבחרי העונה ב-NBA

MVP, התואר היחיד שחסר לקובי בראיינט, נמצא בהישג ידו אחרי עונה נהדרת. הבעיה שכריס פול יכול לטעון אותו דבר וגם לקווין גארנט מגיע. כל הנבחרים

העונה הכי טובה שנתנה לנו ה-NBA מאז ימי מייקל ג'ורדן הסתיימה ועכשיו צריך לבחור את המצטיינים שלה. מומחים בכל העולם כבר בחרו את ה-MVP שלה, הפרס שניתן לשחקן הטוב ביותר, ולכל אחד דעה שונה. קווין גארנט וכריס פול נתנו עונה מדהימה, אבל אני החלטתי ללכת על קובי בראיינט בגלל שני דברים קטנים.

 

1. לעומת גארנט, הוא שיחק בקונפרנס חזק הרבה יותר ועבד קשה יותר בכל לילה. 2. זה אמנם קטנוני, אבל בסופו של דבר הלייקרס סיימו את העונה לפני ניו אורלינס במערב, כך שמבחינתנו, היה מדובר כאן בשובר שיוויון. הנה הטיעונים.


העונה הכי טובה מאז ימי ג'ורדן. מי יהיה ה-MVP הפעם? (צילום: AP)

 

1. קובי בראיינט (לוס אנג'לס לייקרס)

"יעקב תקום, זה לא מאוחר. אתה לא לבד בעולם". לכאורה סתם שורה מסתם שיר של להקת הבנות 'ללדין', אי שם בסוף הניינטיז. ובכל זאת מדובר במשפט שמתאר בדיוק את העונה האחרונה שעברה על קובי בראיינט.

 

KB24 כבר חלם על טרייד כשהעונה יצאה לדרך. הוא לכלך על הג'נרל מנג'ר שלו מיץ' קופצ'אק. הוא בקושי היסס כשדיבר על האכזבה שלו מהסגל וזכה לשריקות בוז מהקהל הביתי שלו במשחק הראשון בעונה. כיום, קובי חזר להיות המלך של לוס אנג'לס והפך להיות המועמד המוביל לזכות בתואר ה-MVP על העונה הנפלאה שלו עם הלייקרס.


קובי עם המאמן פיל ג'קסון. לחשוב שרצה טרייד בתחילת העונה (צילום: AP)

 

קצת מוזר כשחושבים על זה, אבל קובי מעולם לא זכה ב-MVP. אולי זה בגלל שבעונות הטובות של הלייקרס הוא שיחק לצד עמית דומיננטי כמו שאקיל או'ניל, אולי זה בגלל סגנון המשחק והאופי האנוכי שאיפיין אותו עד היום, או שזה בגלל יחסי ציבור לא טובים ותדמית לא הכי נקיה. ואם נרד לפרטים, יעלו מיד השמועות על עימותים עם חבריו, על פרשיית האונס בקולורדו, על גירושו של השאק ועוד. העונה הכל השתנה. קובי פתאום מחייך יותר, מפרגן יותר ומנהיג הרבה יותר.

 

המספרים שלו נשארו פחות או יותר אותו דבר כמו לכל אורך הקריירה (28.4 נק', 4.6 אס' ו-5.3 ריב' השנה), אבל העונה, בגיל 29, קובי נראה בשל סופסוף להוביל קבוצה. קופצ'אק בישל עבורו בונבון של קבוצה במהלך השנה, התעקש על אנדרו ביינום, החזיר את החבר דרק '0.3' פישר, הביא את פאו גאסול תמורת סוכריה על מקל ושני בזוקה. ועל כולם כאמור מנצח קובי.


קובי חוגג בסיום העונה הסדירה. עכשיו כבר לא שורקים לו בוז (צילום: AFP)

 

זכרון הדיזל נשכח סופית, כשהלייקרס סיימו לראשונה מאז 2004 בראש הבית הפאסיפי (אז עוד לבש השאק חולצה סגולה) ואחר כך גם כבשו את ראשות המערב. KB עשה את זה בלי ביינום ובלי גאסול לאורך חודשים ארוכים. למעשה, הוא הצליח לחפות על שניהם כמעט לבד, ובמקרים מסויימים שיחק לצדו רק אחד מהשניים. גם שיתוף הפעולה שהוא יצר עם הכוכבים ועם השחקנים המשלימים הפך למצויין. צ'ארלס בארקלי, שהתעמת בעבר עם קובי, טוען שהתואר מגיע רק לו. ולא רק הוא בעניין.

 

מבחינה מקצועית, בראיינט עדיין יכול לקלוע מכל מצב, ליצור לעצמו את המצב, לעשות הגנה טובה כשצריך. מהרבה בחינות הוא הכי קרוב שיש למייקל ג'ורדן. "לשמור עליו יכול להיות מעצבן לפעמים", אמר עליו העונה קירק סניידר ממינסוטה, "משום שבחורים לא אמורים להיות מושלמים". MVP או לא?


המשפחה של קובי כבר יודעת מי צריך לזכות בתואר (צילום: רויטרס)

 

2. קווין גארנט (בוסטון)

איך קרה שדווקא בעונה הכי חלשה שלו מבחינת המספרים (להוציא את שלוש העונות הראשונות שלו בקריירה), קווין גארנט הפך למועמד מוביל ל-MVP? האמת שהתשובה ברורה, אבל עוד מעט נגיע אליה.

 

KG קולע העונה "רק" 19 נקודות בממוצע למשחק, מוריד 9.3 ריב' ומחלק 3.5 אסיסטים. ובכל זאת, גם הוא מרגיש שהתואר מגיע לו. במינסוטה הוא היה הכל והכל היה מתחיל ונגמר בו. והנה העונה, בגיל 31 , פתאום KG קיבל חבורה של שחקנים רעבים לצידו והפך לאחד מהאחראים העיקריים למהפך שעוברת בוסטון השנה. הוא ממש לא לבד ולכן המספרים בירידה.


KG בפעולה. "רק" 19 נק' למשחק, אבל יכולת של MVP (צילום: AFP)

 

פול פירס, שהפך לסוג של גארנט מקומי עד הקיץ האחרון ורמז על אכזבתו מהקבוצה, קיבל את מה שרצה ואף יותר מכך. פירס למעשה נותן את אחת מהעונות הטובות בקריירה שלו, ריי אלן תורם גם הוא, כשבסגל מתחבאים עוד כמה הפתעות נעימות כמו ראג'ון רונדו, קנדריק פרקינס, ג'יימס פוזי, טוני אלן וליאון פואו. גארנט הופך את החבורה הזו למועמדת לגיטימית לאליפות. ב-2004 הוא כבר לקח את ה-MVP, כשלצדו מככבים לאטרל ספריוול וסם קאסל.

 

'ספרי' עדיין מחפש מישהו שיעזור לו להאכיל את ילדיו הרעבים וקאסל כאן. דני איינג', במהלך חכם נוסף, הביא את הגארד בן ה-39 כדי שישלים את הפאזל שיביא אליפות. "בנינו את הקבוצה הזו בשביל לקחת את התואר", אמר לי איינג' אחרי התבוסה שהנחילה קבוצתו למיאמי עוד לפני האולסטאר. "אני לא מפתע מהחיבור המהיר. מדובר בחבורה מנוסה ורעבה של שחקנים שיודעים מה צריך לעשות בשביל להגשים את המטרה".


הצוות של בוסטון. הסלטיקס בנו קבוצה של אליפות (צילום: רויטרס)

 

3. כריס פול (ניו אורלינס)

מעניין איך הרגיש כריס פול כשנבחר על ידי ההורנטס ב-2005. זכרונות הוריקן קטרינה עדיין היו טריים מאוד והקבוצה נדדה לאוקלהומה סיטי. עתיד הפרנצ'ייז היה מעורפל מתמיד, כשהוחלט ללכת על פול כאיש שיוביל את הקבוצה הזו קדימה. לאט לאט נבנתה סביב פול יחידה מנצחת ומגובשת, שאף אחד לא ציפה לראותה כל כך גבוה במערב בשלב הזה של העונה.

 

פול החל את העונה כשחקן טוב, אך עדיין לא אולסטאר. הוא סיים אותה כסופרסטאר אמיתי ואולי הפך לפוינט גארד הטוב בליגה. CP3 הביא כמעט מיד תפוקה. ההורנטס חיפשו את הדרך כשהוא הגיע לליגה ובעונתו הראשונה, כשחברים כמו ארווידאס מצ'יאוסקאס ומרקוס פייזר לצדו, הוא ניצח 38 פעמים. השיפור, כאמור, הגיע לשיא העונה עם 56 נצחונות - שיא פרנצ'ייז.


כריס פול. הפך לסופרסטאר ומועמד ראוי ל-MVP (צילום: AFP)

 

"ידענו שלא יגיע הרבה קהל", אמר פול אחרי המשחק הביתי השני העונה, מול פורטלנד, שהתקיים בניו אורלניס לעיני פחות מ-10 אלף צופים. "זה קצת מפריע, אבל אני בטוח שבהמשך העונה האיצטדיון יהיה מלא ביחד עם הנצחונות שיגיעו", הוא המשיך. כשהגיעה פגרת האולסטאר, ניו אורלינס היתה ראשונה במערב, אבל כולם ציפו שהם ייפלו מתישהו.

 

זה לא הפריע לפול, שניצח על חבורה עם "תשוקה, מטרה וכבוד", כפי שאומרת הסיסמה שמלווה את הקבוצה העונה. פג'ה סטויאקוביץ' שמר את עצמו בריא והמשיך לצלוף, טייסון צ'נדלר המשיך לקבור כל אסיסט ודייויד ווסט השלים את הפאזל. פול רשם עלייה טבעית במספרים. הוא קלע 21.1 נקודות לעומת 17.3 בעונה שעברה, חילק 11.6 אסיסטים לעומת 8.9 דאשתקד וגם חטף יותר (2.7 לעומת 1.8). אבל המספרים מחווירים לעומת המנהיגות. במשחקים האחרונים של העונה, הקהל לא מפסיק לצעוק "MVP", כשהיציעים בניו אורלינס ארינה מפוצצים כמובן, כמו שפול הבטיח.


קבוצה חיה ובועטת. פתאום גם בניו אורלינס מחייכים (צילום: רויטרס)

 

מבין המועמדים לתואר האישי החשוב ביותר, אף אחד לא שיפר את חבריו לקבוצה כמו פול ועל כך אין בכלל ויכוח. את רשות הדיבור נעביר למר צ'נדלר, שלא יכול היה שלא להתייחס לנושא בבלוג האישי שלו. "כריס לא מדבר בכלל על ה-MVP", הוא כתב שם. "בכנות, אנחנו מדברים על זה יותר ממנו. בגלל שאנחנו רגילים לראות אותו כל יום, באחד המשחקים החלטתי להסתכל עליו בזווית שונה וראיתי את הדברים שהוא עושה, בגיל כזה, וזה גרם לי לחשוב".

 

"מה שהוא עושה עבור הקבוצה שלו, עבור העיר, עבור הארגון ואיך שהוא עוזר לשחקנים, הוא ה-MVP בלי ויכוח בכלל. אם תשאלו אותי מי השחקן הכי טוב בליגה, בטח אלך על קובי או לברון, אבל בשבילי, ה-MVP הוא זה שעוזר הכי הרבה לקבוצה, זה שהופך את החברים שלו לטובים יותר. אני חושב שבגלל זה התואר מגיע לו ואני חושב שבגלל זה סטיב נאש זכה פעמיים".


דווייט הווארד. חבר כבוד בחמישיית העונה (צילום: רויטרס)

 

העונה הקשה ביותר, הבחירות הקשות ביותר

ואם ממשיכים לסכם את העונה, הנה יתר הנבחרים בכל הקטגוריות. מיותר לציין כי בניגוד לשנים קודמות, הפעם היה קשה יותר לבחור את המצטיינים בכל קטגוריה. את השחקנים המאכזבים דווקא היה קל יותר לברור (סטפון מארברי מניו יורק, קירק היינריך משיקגו), כמו גם את המאמנים (אייזיאה תומאס מניו יורק, לארי קריסטקוביאק ממילווקי).

 

לגבי הטריידים נכליל גם את אלה שנעשו לפני שהעונה החלה, מכיוון שהם השפיעו עליה ישירות. מצד שני, יש כמה טריידים שרק אחרי הפלייאוף נדע לגמרי אם מדובר בהצלחה או כשלון (שאקיל למשל). לבחור מאמן היה הכי קשה, כי לכל אחד מהשישייה המובילה מגיע תואר. גארנט ופול שלא קיבלו כאן MVP, התנחמו בתארים אחרים.


ביירון סקוט. לדעתנו, מאמן השנה ב-NBA (צילום: AFP)

 

קבלו את הנבחרים

החמישייה הראשונה: קובי בראיינט, כריס פול, לברון ג'יימס, קווין גארנט, דווייט האוורד.

החמישייה השניה: טרייסי מגריידי, אלן אייברסון, דרון וויליאמס, אמארה סטודמאייר, טים דאנקן.

מאמן השנה: 1. ביירון סקוט (ניו אורלינס). 2. ריק אדלמן (יוסטון). 3. דוק ריברס (בוסטון). 4. ג'רי סלואן (יוטה). 5. מוריס צ'יקס (פילדלפיה). 6. פיל ג'קסון (לייקרס).

GM השנה: 1. דני איינג' (בוסטון), 2. מיץ' קופצ'אק (לייקרס).

השחקן המשתפר: 1. כריס פול (ניו אורלינס). 2. הידו טורקוגלו (אורלנדו). 3. בנו אודריך (סקרמנטו)

רוקי השנה: 1. אל הורפורד (אטלנטה). 2. קווין דוראנט (סיאטל). 3. לואיס סקולה (יוסטון)

שחקן ההגנה של השנה: קווין גארנט (בוסטון), 2. מרקוס קמבי (דנבר).

השחקן השישי: 1. מאנו ג'ינובילי (סן אנטוניו).

טרייד השנה: 1. קווין גארנט לבוסטון (ממינסוטה). 2. פאו גאסול ללייקרס (מממפיס).

הטרייד המיותר של השנה: 1. ג'ייסון קיד לדאלאס (מניו ג'רזי). 2. בן וואלאס לקליבלנד (משיקגו). 3. שאקיל אוניל לפיניקס (ממיאמי).

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
קובי בראיינט
צילום: רויטרס
מומלצים