אם אתה באמת אליהו הנביא, אני רוצה משאלה

אחרי שניות ארוכות של דממה הבנתי שאין לו כוונה להסביר מיוזמתו מה לעזאזל הוא מחפש בבני ברק באחת בלילה, אז התחלתי לחקור בעדינות: "יש לך קרובי משפחה בבני ברק?"

"יש עוד כמה וכמה..." הוא הסתכל עליי וחייך.

"לא אמורה להיות לך איזו מרכבת אש וחשמל מגניבה?"

"רגע, אם אתה אליהו הנביא אז מה פתאום אתה עוצר טרמפים בצומת גלילות? לא אמורה להיות לך איזו מרכבת אש וחשמל מגניבה?" התפלאתי.

"טוב," חייכתי, "גם אם אתה לא יכול יותר, זו לא בושה. בסך הכל, אתה את שלך כבר עשית..."

"טוב, המשאלה שלי היא בת זוג. אבל לא סתם בחורה – כאלה היו לי מספיק – אני רוצה מישהי מיוחדת, שתהיה יפה וחכמה, וחמה ואוהבת ומצחיקה, ועצמאית ובוגרת אבל לא כבדה מדי. אה כן, שתהיה גם טובה במי..." ברגע האחרון נזכרתי עם מי אני מדבר, "אהממ, שתאהב כלבים".

"ובחורה לא? אתה לא נראה לי כמו מישהו שממש מתקשה בתחום".

"תראה, להכיר סתם בחורות זו לא בעיה. להכיר בחורה יפה או חכמה או מצחיקה זה גם בר-השגה, אבל למצוא מישהי שהיא כל הדברים האלה יחד, וגם רווקה – זו כבר משימה בלתי אפשרית!"

ראיתי את פניה, היא היתה פשוט מדהימה

עצרתי את הרכב בצד הכביש והבחורה החלה להתקרב אלינו. אז ראיתי את פניה בפעם הראשונה – היא היתה פשוט מדהימה: שיער חום חלק, עיניים ירוקות גדולות וגומות עדינות.

"איש מצחיק, סבא שלך", חייכתי במבוכה.