מעדיפה את הזבל שלי בעטיפה של סוכריה
את עושה מאמץ למצוא זמן בתוך הלו"ז העמוס והצפוף שלך לעוד דייט. את שמה בצד את כל האכזבות הקודמות ומוצאת בעצמך את הכוח לקוות מחדש שאולי הפעם סוף סוף תמצאי את האחד המיוחל, ואז את מגלה שכל מה שהצד השני רוצה זה רק סקס אקספרס, אפילו בלי להתאמץ לקשט את זה
בדרך כלל זה קורה כך: אחרי שקיבל את הטלפון שלך, הוא מתקשר, מציע שתיפגשו, ואז, באינטונציה שמתאמצת להיות אגבית וקלילה, מציע שזה יהיה אצלו בדירה.
עם סימן ההסתייגות הראשון שלך הוא שולף תירוץ שמוכן באמתחתו: "אני לא רוצה להיפגש בחוץ, כי בדיוק עכשיו נכנסתי הביתה", "יש לי בר בבית ויש בו הכל", או "יש לי רעיון מה נעשה. נלך אלי לדירה ושם נחשוב מה לעשות" ועוד כהנה וכהנה תירוצים ברמת תחכום של ילד בן ארבע מאותגר התפתחותית.
למרות כל הסירובים שהוא סופג, הוא ממשיך להתעקש בדבקות שלא היתה מביישת את שמעון פרס. מובן שלשם כך הוא חייב לגייס את מיומנות ההכחשה ("לא נכון שדוחים אותי ולא נכון שאני לא בראד פיט"). אחרת אין לי שום דרך להסביר איך הוא יכול לשמוע כל כך הרבה פעמים סירוב ועדיין להיות בטוח שהלילה הוא עומד לגעת באושר.
יכול להיות שהכותרת של הרשימה הזאת היתה צריכה להיות "תסכול". את עושה מאמץ למצוא זמן בתוך הלו"ז העמוס והצפוף שלך לעוד דייט. את שמה בצד את כל האכזבות הקודמות ומוצאת בעצמך את הכוח לקוות מחדש שאולי הפעם סוף סוף תמצאי את האחד המיוחל, ואז את מגלה שכל מה שהצד השני רוצה זה רק סקס אקספרס. במילים אחרות, הכניסו אותך לציפיה, גרמו לך לחשוב שמישהו יכול ממש להתעניין בך. גרמו לך להרגיש שווה, אבל רק בשביל להוריד לך אחר כך את הביטחון העצמי עוד יותר. בסוף נשארת עם עוד פגיעה בדימוי, וממש לא היית צריכה את זה עכשיו. זה בדיוק מה שהופך תשובה כמו "זו רק הצעה. את יכולה לסרב ולהמשיך הלאה" לכל כך לא מספקת. כי יש כללי התנהגות מקובלים, ויש הצעות שהן כל כך מופרכות, שצריך לדעת בכלל לא להציע אותן.
לא מדובר כאן באותו סוג גבר שרמנטי, שיודע להקסים בנות, ללגום איתן צוף ואז להתעופף. הגבר הזה בדרך כלל מוכן להשקיע הרבה בשביל להשיג את מה שהוא רוצה והוא יודע לפזר סביבו הסוואה מוצלחת. הוא לא יגיד לך כבר על ההתחלה "בואי ניפגש אצלי". הוא לא חובבן.
מסתובב בתחושה שכולם עושים חיים ורק הוא לא
אני מדברת על קזנובה בגרוש, אחד שרק חולם להיות הגבר מהסוג הראשון, מנסה להשיג קירבה אינטימית בחן ובעדינות של פיל. הכניסו לו לראש שהעולם כולו הוא לונה פארק לגברים, שאפשר להשיג בו כל מה שמתחשק, ועכשיו הוא מסתובב בתחושה שכולם עושים חיים ורק הוא לא. שוב ושוב הוא מנסה להבין מה השתבש אצלו, ויוצא שאת היא שפן הניסויים שלו.
את הקזנובה בגרוש בנות בדרך כלל יודעות לזהות ולחפף, ועדיין הוא מעצבן, מכל הסיבות שפרטתי קודם. למעשה, אני לא יודעת איזה משני סוגי הגברים האלה מעצבן יותר. אני יודעת שאני אמורה להגיד שהראשון, אבל לא בטוח שזה נכון. כשמישהו לוקח זבל, עוטף אותו בעטיפת סוכריה מפתה וגורם לך שתרצי לאכול את זה, את מבינה שהצליחו לעבוד עלייך, אבל מי שעבד עלייך לפחות נתן לך את הקרדיט שצריך להשתמש בטכניקת הסוואה כלשהי, כי את לא צרכנית זבל מטבעך. לעומת זאת, כאן מישהו מנסה למכור לך זבל בגלוי, ובציפיה מלאה שתקני את זה. ייתכן שמבחינה כלכלית הוא צודק, מקסימום תשואה במינימום השקעה, אבל מכל הבחינות האחרות גברים מסוגו מפרנסים כבר משחר ההיסטוריה את חברות הסבון.
יהיו שיגידו שצריך להעריך יותר את הגבר מהסוג השני, משום שהוא אומר בגלוי מה הוא רוצה, ושאנחנו הבנות רק רוצות שימכרו לנו שקרים וכו'. לא נראה לי שמה שמפריד בין הגבר מהסוג הראשון לבין הגבר מהסוג השני זה אג'נדה של אמירת אמת. לכל היותר, ההבדל הוא בחוסר התחכום. הגבר הבוטה באמת סבור שזה הולך ככה, או שמה שיותר גרוע, הוא לא מבין למה הוא צריך להתאמץ גם אם זה לא הולך ככה. וזה כל ההבדל, תסלחו לי, בין "מניאק" לבין "מניאק עם סטייל".
כן, גם אני שמעתי את האגדה האורבנית שמספרת שיש גם בנות שרוצות רק סקס. אבל מה לעשות שהבנות האלה הן כמו המפלצת מלוך נס - שומעים עליהן אבל אף פעם לא רואים אותן.
כמו לשאול אם נרצה להכות לעצמנו בפטיש על הראש
רוב הנשים עדיין מקשרות בין מין לרגש, וכותבת שורות אלה אינה יוצאת דופן. לא משנה מה ההסבר, גנטי, או סביבתי, בשביל רובנו המפגש המיני כרוך בפוטנציאל לפגיעה. זו הסיבה לכך שההצעה לסקס אקספרס כל כך מבטלת אותנו. זה כמו לשאול אותנו אם אנחנו מעוניינות להכות לעצמנו בפטיש על הראש. אני גם לא בטוחה שבצד השני, מין ורגש נתפסים כמנוטרלים זה מזה. האדרה עצמית, חיזוק האגו הגברי, צורך במה שנתפס ככיבוש, כל אלו הם גם רגשות, גם אם הם סוג של רגשות שמותיר לצד השני תפקיד של סטטיסט בסרט שאתה כרגע מריץ לעצמך בראש.
כשהייתי יותר צעירה, הייתי גם יותר רעה. הייתי מבטיחה לגברים שהזמינו אותי לדירה שאבוא, ואז מייבשת אותם בהמתנה אינסופית. ייתכן שכמה מהם יושבים בבית ומחכים לי עד עכשיו, וייתכן גם שהם מצאו מישהי שהסכימה לבוא אליהם הביתה. כי כמו שאומר פתגם הונגרי עתיק, "אפילו תרנגולת עיוורת מוצאת לפעמים גרעינים". וזו התשובה לכל אלה שאומרים מה אכפת לו אם את אומרת לא, יש הרבה דגות בים. זה נכון, אבל השאלה היא גם איזה דגות. ועם החכה שלו, הוא לא צריך לצפות לתפוס יותר מדי.
לפעמים אני חושבת שזה קורה רק כי ערוץ אגו, ערוץ פלייבוי וכל שאר סוחרי הפנטזיות הגבריות שוטפים לגברים את
הראש עם סיפורים על סקס זמין "וכיבושים קלים" וגורמים להם להאמין שסקס קל נמצא בכל מקום, ומי שלא חוגג הוא פראייר. אם זה נכון, לא כל כך בטוח שהם עושים לקהל היעד שלהם כזאת טובה גדולה. בסופו של דבר למעט מאוד גברים יש נתונים שיכולים להכניס נשים למיטה בערב הראשון. האחרים יצטרכו לעבוד יותר קשה, וחבל סתם לגרום להם לפתח ציפיות לא ריאליות, שרק יובילו אותם לחוות תסכול ודחייה.
גברים יקרים, אני יודעת שממילא אתם עומדים לרדת עלי. בכל זאת אטרח להבהיר שהרשימה הזאת אינה כתב אישום נגד המין הגברי. מאמינה לכם שכבר נמאס לכם לשמוע כמה אתם "חלאות" וכבר נמאס לכם מהכללות. אני גם לא מאלה שחושבים שתמיד האשה היא הקורבן, והגבר הוא תמיד הפוגע. העולם לא מתחלק אצלי לרעים וטובות. יש גם נשים נצלניות, ומצדי תסגרו איתן את החשבונות שלכם. האשה הכותבת את הרשימה הזאת אינה נגד גברים, גם אם היא יודעת שיש לה דברים לא סגורים איתם. היא רק נחושה בדעתה לא לאכול סרטים.
האימייל של תמר
לפנייה לכתב/ת 
