שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "הסנהדרין" מחדשים את קידוש החודש
    חברי בית הדין, שהכריזו על עצמם כממשיכי הסנהדרין, גבו בשבוע שעבר שתי עדויות על הופעת מולד הלבנה. הדיינים קבעו כי שתיהן אמינות, אך החליטו שלא לשנות על פיהן את מועד ראש חודש אייר המופיע בלוח השנה "כדי למנוע פילוג בעם ישראל"

    הם רצו להקריב קרבן פסח, הקימו ועדת החקירה לבדיקת אירועי פקיעין ופרסמו פסיקות "עוקפות בג"ץ" בענייני דת ומדינה. כעת מחדשים הרבנים המכנים עצמם "הסנהדרין" גם את קידוש החודש – המצווה הראשונה שניתנה לעם ישראל עוד כשהיה במצרים.

      

    כמעט 2,000 שנה חלפו מאז החליטו חכמי ישראל כי הכרזה על תחילת חודש תיעשה על פי חישוב מדעי של מולד הירח, ובבית הדין המתחדש מבקשים לחדש את ההלכה שהייתה נהוגה קודם לכן ולקבוע את ראשי החודשים על פי עדויות ראייה. בשבוע שעבר הופיעו בפני הדיינים שני עדים ומסרו שתי גרסאות זהות, מלוות בצילומים, על מועד הופעת המולד. חברי בית הדין קבעו כי העדויות אמינות, אך כיוון שראש חודש אייר צוין יום קודם לכן החליטו הדיינים שלא לשנות על את לוח השנה רטרואקטיבית, "כדי למנוע פילוג בעם ישראל".

      

    שני עדים

    העד הראשון, פרופ' רוי הופמן ממעלה אדומים, שיחזר בעדותו: "ראיתי את הירח בהיותי בביתי... האזימוט בו אני ראיתי את הירח היה 289. זה היה בשעה 19:37... הוא נצפה ברום 14 מעלות בתחילת הראיה. מדדתי זאת באמצעות משקפת על חצובה עליה יש סימון שנתות של זוויות. ראיתיהו בעיני שלי... בשעה 20:13 הלכתי להתפלל ערבית והפסקתי לצפות בירח... עדותי הינה לפי שעון הקיץ".

      

    כפי שדורשת ההלכה תיאר הופמן גם את צורת הירח: "הוא היה כמו בננה צרה כאשר גבה כלפי מטה. עובי התחום המואר היה להערכתי כ-2% מהשטח המואר של הירח. הירח עקב את שקיעת השמש ונע בעקבותיה הירח היה בעת השקיעה ניצב מעל לנקודת שקיעת השמש. מקום שקיעת הירח היה צפונה ממקום שקיעת השמש".

     

    העד השני, פרופ' דניאל ג'קסון, תושב מצפה נטופה שבגליל התחתון, שהה במהלך עדותו של הופמן בחדר סמוך. לאחר מכן סיפר: "ראיתי את הירח בהיותי מעל הר טורען. בידי היה מכשיר GPS, לפיו נתוני המקום היו 576 מטר מעל לפני הים. קו רוחב 32 מעלות 47.757 דקות, וקו אורך מזרחה לגריניץ' 35 מעלות 22.479 דקות... בתחילה הצבתי את המכשירים שבידי. השתמשתי בעיניים שלי ישירות עם משקפים וגם במשקפת ובטלסקופ. כל התצפיות שלי היו במכשירים או במשקפים. כל המכשירים כוילו למשקפים שלי".

      

    "הגעתי לפסגת ההר בשעה חמש אחר הצהריים... האזימוט של שקיעת השמש היה בערך 290. הירח שקע בשעה 19:43. האסימוט של מקום שקיעתו היה בערך 15-20 מעלות מעל לים. הירח שקע מעט ימינה ממקום שקיעת החמה... ראיתי את הירח בתחילה בזוית של כ-25 מעלות מעל לים הצד הימני של הבננה, שקמרונה היה למטה היה מוטה כלפי מעלה מעט... בתחילה, אחרי השקיעה, היה חוט ירוק של אור... בעת השקיעה היה אחוז השטח המואר של הירח, לדעתי באומדן, כ1%-2%". 

     

    בהחלטתם קובעים הדיינים דב מאיר שטיין, מאיר הלוי חקאק ודוד רושניאק כי העדויות היו תואמות מבחינת הצפי האסטרונומי. "אנו מחליטים שלולי הלוח הקבוע שקבע את אתמול כראש חודש הרי היינו קובעים את היום כראש חודש. כדי למנוע פילוג בעם ישראל איננו משנים את המקובל כראש חודש, היינו ראש חודש אייר יהיה ביום השלישי ולא היום. לכן אנו גם נמנעים מלהכריז 'מקודש מקודש'". 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים