שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בני ברק: חשמל "כשר", אבל מסריח
    "גנרטורים של שבת" פועלים ביישובים חרדיים באופן בלתי חוקי, כדי לספק לצרכנים חשמל שלא יוצר בחברת החשמל שמחללת שבת. החשמל אולי "כשר" אבל המפגעים הסביבתיים רבים: עשן, רעש, סולר שמחלחל למי התהום, סכנת קרינה והתחשמלות - שלא לדבר על גזילת השטח הציבורי למתקן פרטי.הרשויות מעלימות עין, ולא הצליחו לסגור מתקן שכזה עד כה. פסק דין תקדימי שניתן לאחרונה עשוי לסייע במיגור התופעה

    יום אחד הפכה גינה ציבורית בשכונת הלוחמים בבני ברק לתחנת חשמל פרטית. כמעט בן לילה חזו התושבים כיצד נגזל מהם השטח שיועד עבור פארק שעשועים לילדים. גדר הוקמה, מצלמות אבטחה הוצבו, ומאבטחים מונעים מזרים להתקרב למקום.

     

    שטח סטרילי? ההיפך. בתוך המתחם הוצבו גנרטורים גדולים לייצור חשמל "כשר" לתושבי השכונה. הרעש מטריד; כבלי החשמל שחוברו באופן פיראטי מסכנים את התושבים; מיכליות סולר הולכות ובאות בלי פיקוח ובקרה, והדלק שנשפך על הקרקע מחלחל למי התהום; הגנרטורים פולטים עשן וגזים רעילים, וייצור החשמל פולט גם קרינה. ועוד לא דיברנו על הפגיעה בנוף העירוני.  


    בתהליך ההקמה: חוות גנרטורים פיראטית בבני ברק

     


    כך זה נראה בסוף: מתחם עברייני מבוצר, במקום גן ציבורי

     

    "גנרטורים של שבת" אינם תופעה נדירה ביישובים חרדיים. בבני ברק הם פועלים כבר שנים, בלי התערבות יתרה של הרשויות. אך פסק דין תקדימי בחריפותו שניתן לאחרונה על-ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, עתיד אולי לשנות את המצב. בפסק הדין חויבו הרשויות - עיריית בני ברק, ראש העיר באופן אישי וגם המשרד להגנת הסביבה - בסכום של 150 אלף שקלים.

     

    התופעה החלה בעקבות חרם צרכנים על חברת החשמל בקרב חוגים חרדים, מטעמים של החמרה במצוות. פסק הלכה של החזון אי"ש משנות ה-50 קבע שחברת החשמל מחללת שבת ולכן אסור לצרוך ממנה בשבת. למרות פסיקה מאוחרת יותר של הרב יוסף צבי דושינסקי, אשר התירה לחרדים המתגוררים בעיר שיש בה בית חולים לצרוך מחברת החשמל בשבת - עדיין בוחרים רבים להחרימה.

     

    הפיתרון למצב היה בדמות חברות חשמל פרטיות, שמפעילות גנרטורים ומספקות בשבת חשמל "כשר" לתושבים תמורת מאות ואלפי שקלים בחודש. אלא שהפעלת גנרטורים בלב שכונות מגורים הוא מפגע סביבתי רב-תחומי. פצצה סביבתית של ממש.

      

    לראשונה: בבני ברק הפרו את קשר השתיקה

    בשכונת הלוחמים בבני ברק המשתלטים על השטח כינו עצמם "ועד מקדשי שביעי", אולם זהות העבריינים לא הייתה ידועה לתושבים. אלא שהפעם, בניגוד למקרים אחרים, התושבים סרבו לשתוק והתלוננו בפני הרשויות. באופן אבסורדי, למרות שהשטח שנגזל שייך לעירייה, איש לא טרח לפנות את העבריינים מהמקום, או לפעול לסגירת המתחם. פניותיהם של תושבי האזור נותרו ללא מענה, והמתחם הפיראטי והמזהם המשיך (ועודנו ממשיך כיום - י.ע-ד) לפעול ולסכן את התושבים.

     

    בצר להם פנו התושבים לקבל סיוע מבית המשפט, ודווקא שם לא התאכזבו. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב אסתר קובו קבעה מפורשות כי "התמונה העולה מעתירה זו היא של מחדל כולל וכשלון רבתי מצידן של הרשויות"... (במשך חודשים) "הבניה המשיכה תחת אפה של העירייה והוועדה המקומית, באין פוצה פה ובאין מצפצף עד להשלמת העבודות".

     

    קובו פסקה כי העירייה, ראש העירייה והמשרד להגנת הסביבה יישלמו לתושבים 150 אלף שקלים בגין הפגיעה בהם, ותבעה מהרשויות להפעיל את סמכותן ולסלק לאלתר את המפגע החמור.

     

    אלא שכאמור, לפי שעה נותרה החווה על תילה. "הוועדה המקומית יכלה להוציא צו הריסה למקום", הסביר אחד מפרקליטי התושבים, עו"ד עדי בר-לב. "החוק קובע כי עליה לעשות זאת תוך 60 ימים מתום מועד הבנייה - אך היא לא עשתה זאת וכעת יש צורך בבירורים משפטיים ארוכים".

     

    ולמרות זאת, בר-לב עדיין סבור כי מדובר בצעד משמעותי בטיפול בתופעה. "נכון, הגנרטורים עדיין שם, אבל החשיבות היא בפסק הדין התקדימי ובביקורת שמתח בית המשפט על הרשויות", הוא אומר. מבחינתו, עצם העובדה שהתושבים אזרו אומץ להתלונן - צעד שמעולם לא ננקט במקרים דומים אחרים - מהווה הישג חסר תקדים.

     

    עוד מוסיף פרקליט אחר של התושבים התובעים, עו"ד אלון לב: "התובעים משתייכים למגזר החרדי ומבחינתם זהו צעד משמעותי מאוד. הלחץ החברתי והקהילתי שמופעל עליהם, כולל איומים מסוגים שונים, הוא עוצמתי מאוד. זוהי ממש 'מדינה בתוך מדינה'".

      

    "התופעה נפוצה בכל המגזר החרדי"

    איגור סטפנסקי, מנהל לענייני חשמל במינהל החשמל שבמשרד התשתיות, מכיר מקרוב את המקרה בבני ברק - אך גם את מימדי התופעה הארצית. בשש השנים האחרונות מסתובב סטפנסקי ברחבי הארץ בליווי פקחיו, ורודף אחר "גנרטורים של שבת" הפועלים ביישובים חרדיים ללא היתר. "התופעה קיימת במגזר החרדי בכל הארץ: בפתח תקווה, בית שמש, ירושלים, אילת ומקומות נוספים", הוא אומר בשיחה עם ynet.  


    "תופעה כלל ארצית". גנרטור ברמת בית שמש (צילום: משרד התשתיות) 

     

    סטפנסקי מלין על על אזלת ידן של הרשויות נוכח התופעה, ומציין שמעולם לא הצליחו "לסלק" גנרטורים בלתי חוקיים שהוצבו בשטחים ציבוריים. זאת, למרות שתקנות החשמל ותקנות משק החשמל הקיימות כיום מחייבות קבלת היתר והפעלה למתקנים שכאלה על-פי כללי בטיחות ברורים.

     

    אזלת היד הזו מקורה במספר סיבות, הוא אומר. ראשית, פחדם של התושבים להתלונן נגד העבריינים. סיבה שנייה היא האדישות של התושבים בעצמם, וסיבה נוספת היא אדישותה היחסית של המשטרה לנושא. "התלוננתי פעמים רבות במשטרה על גנרטורים כאלה, המהווים סכנה לחיי אדם, אבל ברוב המקרים המשטרה סבורה שלא מדובר בעבירה פלילית - למרות שחוק החשמל הוא חוק פלילי", מציין סטפנסקי.

     

    בבני ברק, הוא מדגיש, מדובר במבנה פיראטי חריג בגודלו, שבהקמתו ניכר שהושקע לא מעט כסף. לכן הוא שבע רצון שדווקא מקרה זה הובא לפתחו של בית המשפט והפך למקרה התקדימי שבעזרתו אולי ניתן יהיה למגר את התופעה. "עכשיו, בזכות בית המשפט, התופעה הפכה לציבורית ופומבית ואני מאמין שזה צעד חשוב לקראת פתרון".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    בונים בלי הפרעה, בבני ברק
    באדיבות עו"ד עדי בר-לב
    והבנייה נמשכת
    באדיבות עו"ד עדי בר-לב
    כבלים חשופים ברמת בית שמש
    צילום: משרד התשתיות
    גנרטור של שבת בפתח תקווה
    צילום: משרד התשתיות
    מומלצים