אוי אוי אוי! גנבו לה את התיק...

בשבוע שעבר כתבתי כאן על מקרה הפריצה העשירי שלי, שבו גנבו לי את התיק מתא המטען של האוטו בזמן שהייתי בהלוויה. הקטע פורסם גם באתר "לאשה" ב-ynet, ואני רוצה לומר כמה מילים על התגובות שקיבלתי.

קןדם כל, לא מעט אנשים נתנו לי על הראש: "אפשר לחשוב שמעניין את מישהו התיק הזרחני שלך. מה את מתבכיינת כשיש במדינה בעיות של רצח ואונס?" והיו גם המון תגובות בנוסח: "מה את מבלבלת את המוח למפכ"ל? מה קרה בסך הכל? את תמימה ולא יודעת לשמור על החפצים שלך". או: "את רשלנית, מבלבלת את המוח. תתביישי!" וגם: "מה זה המכתב הפלצני הזה? אוי אוי אוי, גנבו לה את התיק..."

הם די צודקים, בסך הכל. בטוח שיש לי חלק בעובדה שכל כך הרבה פעמים גנבו ממני. אין ספק שאני צריכה להיות יותר זהירה. אבל יחד עם זאת, זו לא אני הגנבת. זוכרים? אחרי הכל, לא אני כאן האשמה.

תמיד, כשאני כותבת באינטרנט, אני נדהמת מהאגרסיביות של הטוקבקים. חברים אומרים לי: "אל תקראי טוקבקים, זה לא עושה טוב על הנשמה". אבל אני קוראת, ומודה לכל מי שהגיב, כי היו שם בהחלט גם דברים חשובים ונוגעים ללב.

למשל, מכתב של אשת שוטר, שאני מצטטת חלקים ממנו: "...אם תדברו עם אנשים שעזבו את המשטרה אחרי עשר שנים, תמצאו שהסיבה האמיתית לעזיבתם אינה כלכלית אלא היחס לשוטר. השוטרים מרגישים שהם 'מספר'. הם לא בוכים על העומס, התגבורים, ההפגנות, המשמרות והחגים. אני שומעת את בעלי אומר תמיד: 'לא אכפת לי מהעבודה הקשה, אכפת לי מהיחס אליי. לפיקוד לא אכפת מאנשיו'.

"...רבים מהשוטרים מפחדים לפנות לנציב הקבילות שלהם, שכן הם יודעים שהנקמה בוא תבוא. מי שעומד בראש הפירמידה יודע הכי פחות מה הולך למטה, שכן כולם מדווחים דיווח אופטימי כלפי מעלה. כשזה מגיע למפכ"ל, לא נשאר בדיווח הרבה מן האמת. בעלי, שאינו יודע שאני מתלוננת כאן במקומו, הוא שוטר אג"מ מאוד מוערך. מקצוען אמיתי שמשרת במשטרה הרבה שנים. עכשיו הוא רוצה לעזוב. לטעמי, הפור נפל והוא בדרך החוצה, מיואש לגמרי. אני רוצה להפנות את תשומת לב הציבור. הוא עוזב לא בגלל המשכורת אלא בגלל הפעלת כוח, זלזול וטמטום".

ועוד תגובה לפניכם (אולי התגובה שהכי נוגעת בשורש המחלה): זו לא המשטרה שאשמה - אלא מערכת המשפט.

אנשים כתבו לי: "המשטרה היא לא הכתובת. מי שאשם הם השופטים, שמקלים עם עברייני הרכוש ולא מכניסים אותם לבתי הסוהר לשנים ארוכות. רק חוק כמו זה של ארה"ב, שבה, אחרי שנתפסת שלוש פעמים בגניבה אתה יושב בבית הסוהר לכל החיים, יביא לצמצום הפשע".

וכותב רני מפתח תקווה: "עורכי הדין הם שהורסים את מערכת המשפט. ושופטים שלא מבינים את תפקידם. ותובעים שמרוב תיקים כבר לא יודעים היכן הם חיים. עורך הדין של הגנבים סוחב, מעקם, מברבר, מתפלפל, והשופט יושב כמו מומיה, לא מבין מה הולך לפניו. אתה עומד בבית המשפט נדהם מכמות חצאי האמת והשקרים החצופים. תכתבי על אלו מהשופטים שמוציאים את הגנבים שוב ושוב זכאים או עם קנס קטן. לכי ותראי מי יוצא בצחוק על שפתיים מהאולם".

והייתה גם תגובה עם הסיפור (המופרך? האמיתי?) על אחד שלקח כלב שמירה שישמור על ביתו נגד גל פריצות שהיו באזור. ואכן, הייתה פריצה לביתו, והכלב באמת נשך כהוגן את הגנב. הגנב התלונן במשטרה, והעניין הסתיים בקנס של 7,000 שקל שבעלי הכלב שילמו לגנב.

האומנם? הייתכן? האם אני באמת נאיבית עד כדי טיפשות (כמו שכמה נשמות טובות הואילו להסביר לי) כשאני חושבת שמשהו כאן מטורף לגמרי?

שלכם,

אורנה ננר