גבר, תראה איך היא מסובבת אותך (וטוב שכך)

בחורות רווקות כל הזמן מתלוננות על גברים לא רציניים. גברים נצלנים. גברים חסרי רגישות. גברים שכל מה שמעניין אותם זה בחורות רדודות, שלא צריך לשאת ולתת איתן בדין ודברים, אלא אפשר ישירות לגשת לעניינים. ועוד ארוכה רשימת הליקויים והתחלואים של אותם חוצנים, שפלשו לכאן כנראה בטעות ממאדים (כך אומרים). הן גם טוענות, שגברים ונשים פשוט לא מחפשים את אותם הדברים במערכת יחסים – נשים רוצות אהבה, ואילו גברים רוצים אהבהבים. נשים רוצות מחויבות, בעוד שגברים רוצים לעופף חופשיים. נשים רוצות ביתיות ונאמנות, וגברים רוצים ליהנות, ואם אפשר - מכל העולמות.

ואני אומרת: זה הכל שטויות.

הגיע הזמן להוציא את המרצע מן השק, ולהבין שלמערכת יחסים יש חוקים ברורים. כמו שיש חוק משיכה, חוקי כדורסל וחוקי המדינה, ככה יש חוקים חד משמעיים שעובדים בקשר בין אנשים.

כדי להכיר את השחקן הראשי בטלנובלה "אתה ואני, זה יהיה פיצוץ אמיתי", הרשו לי להציג את האדון רצון. נכון, זה לא חדש שאין עליו, ושאין דבר העומד בפניו. אבל מי מבין "המחפשות" לא סיננה בין שיניה החורקות, על רקע עוד קשר שהיה זוכה אצל רפי גינת בפסלון "הונאת השנה" אילו רק היו לה מצלמות נסתרות, את המנטרה "אני רוצה זוגיות, אבל תמיד מוצאת גברים פחדנים שלא רוצים להתחייב"?!

לא רוצים להתחייב? מאכזבים אותך? זורקים אותך? אולי כדאי שקודם תבדקי את עצמך. זו לא פרסומת אמריקנית שבסופה מופיעה על המרקע כתובית "חייגי HELP", זו האמת המטרידה, שאומרת: על הטוב הרע והמכוער בחייך יש לך השפעה כלל לא קטנה.

הטבע חנן את הנשים במראה עדין, ביכולת לבכות תוך שניות, בקול מעודן וברגשות חמומים בעלי בלמים חלשים (ואני בכוונה מדברת בהכללה פראית, כי על הכללות פראיות על פי רוב מבוססים קודים חברתיים). בקיצור, רובנו גדלות וגדלים בתחושה שנשים הן המין היפה, הענוג והאופה, אבל האמת על פי הקבלה היא קצת הפוכה.האשה היא לא כזו תמימה, וזאת משום שבכבודה ובעצמה היא מסמלת את התגלמות הרצון. לכן כמו שהרצון הוא כוח החיים, שבלעדיו היינו מתים, כך האשה היא זו שמביאה חיים ומגדלת אותם, בכל המובנים.

אם נכניס למשוואה את ההנחה שאין דבר העומד בפני הרצון, נקבל תוצאה חד משמעית: אין דבר העומד בפני האשה. או אם תרצי, בחורה יקירה, תוצר הפמיניזם של המאה העשרים ואחת, אזי ניתן לומר בפשטות שהכוח לסובב את הגבר נמצא בידיים שלך.

טוב, אנחנו לא מדברים פה על היכולת של האשה להתבהם על חשבון הגבר שלה, לשבת רגל על רגל ולסנג'ר אותו כאהבת נפשה. החוק הזה לא עושה מגברים טיפשים או פראיירים עד כדי כך שתוכלי להשפיט אותם או סתם לעשות בהם שפטים, אבל הוא בהחלט מקנה לך יתרון מסוים בכל הנוגע לטיב מערכת היחסים שחשבת לפרק בטרם עת, ללא היסוסים.

הקשר בינינו מועבר ברצונות אלחוטיים

אפשר להרחיב ולומר שאנחנו בעצם מנהלות אותם אפילו ללא מילים. אי לכך ובהתאם לזאת, רוב התוצאות בחיינו, ואם נהיה קוסמופוליטיים אז אפילו בכלל המציאות, הן פרי רצוננו. והחוק הזה תקף בין אם נודה בכך ובין אם נתכחש, בדיוק כפי שכוחו של חוק המשיכה לא יתפוגג ולא ייחלש גם אם ממש נשתדל לקפוץ מעזריאלי העגול בלי להתרסק למטה.

נסו לדמיין לכם עולם ללא נשים. מעבר לזה שהיה משעמם כאן בטירוף, מעבר לזה שהאנושות הגברית לא היתה שורדת אפילו כמה רגעים (ולא רק בגלל עניין ההפריה, פשוט בגלל הכאוס הנורא), אין ספק שהגבר לא היה מוצא שום סיבה טובה להוציא את האף מגבולות המערה. הרצון הבלתי פוסק שלנו הוא זה שדוחף את העולם בכל פעם לעבר היעד הבא. הקיצר, אולי גברים מתבלטים ביכולת שלהם להוציא לאור פרויקטים גדולים, אבל מי שמניע את הגלגלים הן הנשים. אפשר לומר, שאנחנו קובעות מדיניות, והם המבצעים.

סובבי אותו, אבל כן תעשי לו חשבון...

בואו נדבר פרקטיקה, אם האשה היא בעלת כזו "סגולה" מעולה, איך זה שבכל זאת הדגם הנשי הממוצע של 2008 לא בדיוק מלקקת דבש מאצבעותיו של בן זוגה? (וזה במקרה שהיא לא מטפסת על קירות להנאתה, בשבתות נטולי איזו זוגיות שלפחות תפריח את השממה) והתשובה לכך – האשה לא מבינה מה הכוח העצום שעומד לרשותה. והיא בטח ובטח לא יודעת איך לתמרן את הכוח הזה לכיוון ההצלחה. כדי שתוכל להשתמש בכוח הזה עליה לדעת איך להכניס אותו לפעולה.

ועכשיו משהגענו לנקודה מכרעת זו, הגיע הזמן להוסיף, שאם האשה מסמלת את כוח הרצון, הרי הגבר מסמל את כוח הנתינה. "גבר-גבר" מה שנקרא, רוצה להפוך את האשה שלו למלכה (ומי שמחפש שפחה, רצוי שיסתכל עוד פעם במראה ויבדוק האם די בזיפים כדי להיקרא "גבר", או שאולי הוא יותר קרוב לפר הרבעה). בנוסף, בל נשכח שהגבר מתוקף הטבע שלו מוּנע ממטרה אחת ויחידה – להרשים את האשה. בין אם זו אמו, הגננת, הילדה מהכיתה, או כל בחורה אחרת שעוברת בין הכביש למדרכה. הוא רוצה כפיים, הוא רוצה להרגיש בשמיים.

כל זה, כמובן, מותנה בכך שתקיימי את הצד שלך בעסקה

אז איך משתמשים בכוח הנשי כדי להפעיל את כוח הנתינה? עם הרצון שלך, עם הרגשת החוסר שלך, עם כל מה שיש בך, עם כל מה שמתעורר בך, את זו שמעוררת את הגבר שלך, להתחתן, להביא ילדים, לצאת מהבית ולהכניס לקופת המשפחה כמה מרשרשים. במילים אחרות כשאת מחזיקה בתוכך דרישה אמיתית שיבנה לך בית, הוא מתחיל לחפש אחר טיט ולבנים. וכל זה, כמובן מותנה בכך שתקיימי את הצד שלך בעסקה – תני לו להבין כמה הוא גדול, עצום ומופלא על כך שבגבריותו הרַבָה הוא מילא לך את כל חללי הנשמה.

ואם כבר מדברים על הכוח העצום שנתן לנו אלוהים, הרי שיש לו גם שימוש נעלה יותר. בעזרת אותו רצון אנחנו יכולות גם להשפיע על הגברים שלנו להביא את העולם הזה למקום טוב יותר, נכון יותר – עולם שבו האנושות קשורה בחוטים של אהבה, במקום שתהיה מפוררת על ידי אגו ושנאה.

בדיוק באותו אופן שבו אנחנו מסובבות אותם בחיים הפרטיים, אנחנו יכולות לתמרן אותם גם שיתחזקו את העולם ביתר יעילות, כך שבמקום לסבול מריקנות, חרדות, מלחמות ושחיתויות - נוכל פשוט ליהנות. בידינו הכוח למשוך אותם להיות גברים שמתבגרים, גברים שמתגברים, גברים שבונים את ה"בית" לכל העולם. ובלעדי הרצון האיתן שלנו, הנשים, כנראה שלא נגיע לשם לעולם.

• שלי פרץ היא שחקנית, סופרת וכתבת "קבלה לעם".