שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יון פדר: חקיקה תגרום לחיסול הטוקבקים
    בדיון שנערך היום (ד') בוועדת המדע של הכנסת, הציג איגוד האינטרנט הסכם הסדרה עצמית שמטרתו להסדיר את הנהלים בין עורכי אתרים לבין תוכן גולשים. עורך ynet, יון פדר , אמר: יש יותר גולשים שמעלים תכנים כאלה מאשר גולשים שקוראים תכנים כאלה
    איגוד האינטרנט הישראלי הציג היום (ד') בוועדת המדע של הכנסת הסכם התנדבותי להסדרה עצמית, בנוגע לתוכן פוגעני המתפרסם ברשת. את הישיבה ניהל חבר הכנסת מיכאל איתן, יושב ראש וועדת המשנה לאינטרנט.

     

    על פי ההסדר, האתר יבצע הפרדה ויזואלית בין תוכן מערכתי של כתבים לבין תוכן שגולשים מפרסמים (כמו תגובות, בלוגים, פורומים וכיוצ"ב).

     

    מפעילי האתרים יבדקו תוכן טרם הפירסום, או מיד לאחר הפרסום, ויחפשו תכנים המהווים גידופים בוטים, התבטאויות המהוות בעליל לשון הרע או פגיעה בפרטיות, תוכן פדופילי, זיהוי נפגעות תקיפה מינית והסתה לאלימות וגזענות. תוכן שברור באופן חד משמעי שעומד בקריטריונים אלה, ימחק או לא יתפרסם.

     

    בהסדרה מצויין כי מדובר בשיקול דעת סובייקטיבי – ועל האתרים לפעול בתום לב, ולכן יתכן שבשוגג יתפרסמו תכנים שלא עומדים בקריטריונים, ובמקרים כאלה לא ישאו עורכי האתרים באחריות לגבי תכנים אלה.

     

    הודעה והסרה

    ההסדרה מציעה את מנגנון הודעה והסרה – על פי הצעת חוק מסחר אלקטרוני, המספק לאדם שנפגע מנגון בעזרתו יוכל לפנות לאתר ולבקש להסיר את התוכן הפוגעני נגדו. ח"כ איתן אמר כי ההסדר מציב דילמה, שכן הענקת חסינות לאתרים על תוכן שפורסם בתום לב, לא יהווה תמריץ לבעלי האתרים להפעיל סינון קפדני – שכן החסינות מגינה עליהם במקרה של טעות.

     

    "מצד אחד", אומר איתן, "נשארים עם העקרון שאין חסינות מוחלטת ומצד שני אומרים – אף אחד לא יוכל להגיד – "סיננתם משמע ידעתם”. אם האתר ידע על פירסום התוכן – הוא שותף לאחריות”.

     

    חבר הכנסת אריה אלדד מאמין כי האחריות לפרסום תכנים באינטרנט צריך להיות על עורכי האתרים, וציין כדוגמה טור שנכתב באתר הגולשים סקופ על ידי רחביה ברמן וקורא לרציחתו. הנוכחים בדיון, ובהם עורכי האתרים, הסבירו לאלדד כי במקרה זה מדובר בתוכן מערכתי, ולא בתוכן גולשים.

     

    המתנגדים: ”צנזורה חמורה מדי"

    ד"ר יובל קרניאל, מרצה לתקשורת במרכז הבינתחומי, טוען כי מידת הפגיעה בטוקבק שונה מאשר במקומות אחרים. "לקרוא למישהו נאצי, לדעתי זו לא לשון הרע. על אחת כמה וכמה כאשר זה נכתב באיזה טוקבק". לדבריו, לא כדאי להגיע לחקיקה.

     

    עם זאת, ההסדרה לדבריו, מהווה צנזורה חמורה מדי על הגולשים. עוד הוא אומר כי האתרים לא יכולים להחליט בעצמם מה
    מהווה תוכן בעייתי על פי הקריטריונים שנקבעו – מה שעשוי לגרום לעורכים להחמיר בסינון.

     

    חבר הכנסת איתן אמר בהקשר זה – כי יש מקום לקיים דיון נוסף על הכללים לפירסום, יחד עם גורמים נוספים שיבחנו את הפגיעה בחופש הביטוי.

     

    עו"ד יהונתן קלינגר, העוסק בזכויות גולשים ברשת, התלונן כי ההסדר לא מאפשר לגולש שתגובתו נמחקה לערער על המחיקה, במקרה שהוא חושב שמדובר במחיקה לא מוצדקת, שכן עומדת בקריטריונים לפירסום.

     

    ד"ר קרין ברזילי נהון, ראש המרכז למידע ולחברה באוניברסיטת ושינגטון, ושותפה לניסוח ההסדר באיגוד, ששימשה גם כנציגת ארגון האינטרנט בדיון, ענתה לו שבמקרים אלה – ניתן לפנות לבעלי האתר – במידה והגולש מוכן להזדהות ולעמוד מאחורי הדברים.

     

    עו"ד חיים רביה שהוביל את ההסדרה, ציין כי "מדובר בהסדר ראשון מסוגו בישראל, ושתנאי לו, הוא שלצד נכונות של אתרים לבצע בדיקה מקדמית לטוקבקים, הם יהיו פטורים מאחריות, אם משהו יסתנן ויתפרסם בשגגה, שכן בהתחשב בהיקף ובתדירות ובמיידות של פירסומים באינטרנט אי אפשר בשום אופן להשוות אותם לפירסומים בעיתון, וזוהי עסקה כדוגמת זו שעשה הקונגרס האמריקני כבר לפני 12 שנים עם ספקי תוכן בארה"ב, כאשר פטר אותם מאחריות במקום שנקטו צעדים וולנטרים לבדיקות תוכן".

     

    יון פדר: חקיקה תגרום לחיסול הטוקבקים

    "מגוון מוצרי תוכן הגולשים הם סוג של התבטאות, הם כמו הליכה ברחוב ושיחה עם חבר שלי או כמו שיחת טלפון, אין ביניהם ובין תוכן מערכתי כלום. שום חקיקה לא יכולה לחול עליהן מסיבות אתיות וטכנולוגיות." אמר יון פדר, העורך הראשי של אתר ynet.  

     

    "אתרי תוכן גולשים הם מובילים בעולם בנפחם ובגולשיהם. יש יותר גולשים שמעלים תכנים כאלה מאשר גולשים שקוראים תכנים כאלה. רוב רובו המוחלט של תוכן הגולשים לא נקרא על ידי איש בעולם. חסון זיהה את הבעיה בטוקבקים, זה תוכן הגולשים היחיד שצמוד למערכתי. הצמידות מעניקה לו חשיבות ומשקל גבוה של תוכן גולשים רגיל. ולכן חסון אמר שיש פה בעיה – כי זה נתפש כאילו זה חלק מתוכן המערכת”, הוסיף פדר.

     

    "המודל של הסדרה עצמית שיגביל את האחריות יפתור את הבעיה”. פדר טוען כי חקיקה תגרום לסגירה מוחלטת של מערכת הטוקבקים.

     

    משרד המשפטים: הצעה רעה

    במקביל, נידונה בשבועות האחרונים הצעת חוק מסחר אלקטרוני, הדן אף הוא בהליך הודעה והסרה לתכנים פוגעניים.

    תמר קלהורה, נציגת משרד המשפטים אומרת כי עמדת המשרד היא כי ההסדר הוא "הצעה רעה".

     

    לדבריה, הבעיתיות בהסדרה היא שמצד אחד היא מטילה על עורכי האתרים אחריות לסנן תכנים, אך מצד שני היא מסירה מהם אחריות במידה וכן יאשרו תכנים פוגעניים: "המשמעות של מה שמוצע כאן היא שאתרים לוקחים את השליטה”, לדבריה. "המשמעות של ההסדר", אומרת קלהורה, היא שהאתרים "לוקחים סיכון מודע שיעלו לרשת דברים שהם לשון הרע או פגיעה בפרטיות או הפרת זכויות יוצרים, ומצד שני אתם רוצים חסינות”.

     

    דבריה הביאו לעימות חריף בינה לבין ח"כ חסון, שאמר כי היא פקידה בלבד, וטען כי אין לה ידע בחקיקה. “אני המחוקק, לא את", נזף בה חסון. “לא אתן להתנגדות המשפטנים להסדרה לפגוע בתהליך מבורך זה", אמר חסון.

     

    "אנחנו מקבלים את העקרון של ההסדרה העצמית”, סיכם איתן, “ונדון בסעיפים של ההסדרה בדיון הבא”. עוד הוא ציין שיש להתאים את חוק מסחר אלקטרוני להסדרה הזו, אך החוק לא צריך למנוע מתהליך ההסדרה להתקדם.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    טוקבקיסטים: עדיין מעוררים מחלוקת
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מומלצים