שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    יון פדר על חוק הטוקבקים - "תותח לפגיעה ביתוש"
    כך הגדיר עורך ynet, יון פדר , את חוק הטוקבקים שנידון בוועדת המדע של הכנסת. הוחלט כי עורכי האתרים יגבשו קוד אתי בנושא פרסום תגובות באתרים והסרתן

    בוועדת המדע של הכנסת הוסכם היום (ג') לנסות לגבש הסדר חלופי לחקיקה מרסנת של תופעת הטוקבקים הפוגעים. הוועדה דנה בהצעת החוק הפרטית של ח"כ ישראל חסון (ישראל ביתנו) אשר מטילה על עורכים ובעלי האתרים שמספר הכניסות אליהם הוא 50 אלף בממוצע יומי, אחריות משפטית לתכני התגובות של הגולשים, כפי שמערכת עיתון אחראית על פרסומי העיתונאים. הצעת החוק של חסון אושר בקריאה טרומית בחודש ינואר.

     

     

    הוועדה קיבלה את ההצעה להסדר מרצון שהוביל יון פדר, העורך הראשי של ynet, לפיה עורכי האתרים הגדולים יגבשו אתיקה מוסכמת ויתמכו בהצעת החוק הממשלתית שמסדירה את הסרת התכנים הפוגעים ופוטרת את ספקי האינטרנט מהאחריות המשפטית - הצעת חוק מסחר אלקטרוני.

     

    לפי הצעתו של ח"כ מיכאל איתן (ליכוד), יו"ר ועדת המשנה לאינטרנט, יגישו עורכי האתרים בתוך חודש ניירות עבודה עם הצעותיהם להסדר. הוועדה תקיים בעניין דיון פתוח לתגובות הגולשים, שיועבר באינטרנט, ובסיומו היא תאשר את ההסדר שיתגבש.

     

    לא ימשוך את הצעת החוק

    ח"כ חסון ברך על פריצה הדרך אבל הודיע כי בשלב זה הוא איננו מושך את הצעת החוק שלו, אלא ימתין לגיבוש החלופה. זאת, לאחר שהתחייב בראשית הדיון לוותר על החקיקה תמורת הסדרה וולונטרית. הוא ציין כי הציע זאת מלכתחילה, במפגש עם עורכי האתרים שקדם להנחת החוק על שולחן הכנסת. העורכים הסכימו איתו, אבל למפגש שיזם לא הופיע איש. העורכים הסבירו היום כי לא התחמקו אלא שבעת ההיא הם לא התייחסו ברצינות להצעתו.

     

    יון פדר הסביר כי החליט להוביל את ההסדר החלופי ביחד עם איגוד האינטרנט, לאחר שוועדת המדע הסכימה לתת לו את חסותה. ח"כ איתן דחה אזהרה של נציג האיגוד שהסדר כזה מחייב קבלת אישור של רשות ההגבלים העסקיים. הוא אמר שהכנסת איננה כפופה לרשות וכל התוועדות של עורכי האתרים תהיה במסגרת עבודת הכנסת ותוכל להתבצע אפילו באחד מחדרי המשכן.

     

    במקביל, מראשית השבוע הבא תתחיל ועדת המשנה, בראשות ח"כ איתן, לעבוד על הצעת החוק הממשלתית, ותכין אותה לקריאה שנייה ושלישית. יו"ר ועדת המדע, חבר הכנסת בנימין אלון (האיחוד הלאומי), אמר בסיכום הדיון כי החלופה המוצעת תפתח דיאלוג חשוב והכרחי עם ספקים וגולשי האינטרנט, לקראת ההסדר שימנע את ההתבטאויות הבוטות מבלי לפגוע בצורת התקשורת החדשה של מתן פתחון פה לציבור.

     

    "תותח לפגיעה ביתוש"

    חבר הכנסת חסון אמר בפתח הדיון כי יזם את הצעתו בעקבות תלונות מהציבור על פגיעות חמורות של טוקבקיסטים כמו אלה שחשפו את זהותן של קורבנות תקיפה מינית, או גרמו לאובדן מקום עבודה והרס משפחות. "אינני מוכן לאפשר בחינם אפילו פגיעה אחת ולכן חייב להיות מנגנון שימנע את הפגיעות וישמור על זכויות הנפגעים", אמר חסון אחרי שבדק שלושה אתרים ועקב מקרוב אחר טיפולם בתגובות הגולשים.

     

    יון פדר ציין כי ynet מפעיל סינון מדגמי ידני של התגובות שמבוסס על "הנחיות קטלניות", והאתר הוא בעל נפח הפסילה הגדול ביותר בארץ – של כמחצית התגובות שמגיעות בקצב של 15-20 אלף ליום, עד כ-5 מיליון בשנה. בכל מקרה של פגיעה, האתר מסיר את התגובה מיד לאחר פניית הנפגע ללא הפעלת שיקול דעת של העורך האחראי. עם זאת הוא הדגיש את הכמות היחסית הזעומה – 48 תלונות בשנה – שהאתר מקבל בהשוואה לכמות התגובות.

     

    פדר הצטער על החמצת ההסדר מרצון שהציע ח"כ חסון לפי הגשת החוק, אבל התנגד לעצם החקיקה והציע להוביל אותו מכאן ואילך מאחר שהחקיקה מייצרת "תותח לפגיעה ביתוש".

     

    הוא אמר כי הטוקבקים הם כלי הביטוי היחיד לאזרחים הפאסיביים שאין להם דרך אחרת להתבטא, אבל ביקש שלא להגזים בממדי התופעה. "מי שמייחס לתגובות חשיבות כמו טקסט של עיתונאי שחלים עליו עקרונות של מערכת עיתון, טועה ולוקה באי הבנה של המוצר", הדגיש פדר. "הטוקבקים הם פסיק וקצה הקרחון של התכנים שמספקים הגולשים. כל האתרים ייסגרו מאחר שהם לא מסוגלים לבצע את תהליך הבדיקה ההרמטי של התכנים המתבקש מהחוק של חסון".

     

    ח"כ איתן הגיב, "אף אחד לא מציע לסגור את זירת הגולשים. צריך לאפשר חופש מרבי בתגובות. מצד שני, אסור להפוך את אתרי האינטרנט לעיר מקלט של מפירי חוק והבעיה שלנו היא איך מגשימים את זה". הוא הציע לקחת דוגמה מאתרים שמקפידים על זהות מלאה של הכותבים. "גישה זו מחזקת את האנשים לכתוב וגם לקרוא את הכתוב". עם זאת, העיר איתן כי אם ynet כבר מסנן היום את תגובות הגולשים הוא כבר לוקח על עצמו את האחריות על התכנים שפרסם.

     

    כל משתתפי הדיון דחו את הצעת חסון. עו"ד אביב איילון טען שהיא מיותרת כי הוראות החוקים לאיסור לשון הרע ושמירת הפרטיות חלים על האינטרנט כמו על המדיה המודפסת. ד"ר יעקב הכט טען שהטוקבקים הם "תופעה חברתית שצריך לקבל והיא חמורה פי כמה ובטלה בששים לעומת מה שקורה במגרשי הכדורגל". דן חן מ"תפוז אנשים" אמר שהאתר מקבל כל יום 100 אלף פריטי תוכן מגולשים והוא לא יעמוד בנטל הבדיקה.

     

    הודעה והסרה

    הצעת החוק הממשלתית לא נדונה היום אלא עמדה ברקע הדיון בהצעת ח"כ חסון. עו"ד תמר קלהורה ממשרד המשפטים אמרה דרוש כאן הסדר חדש ולא תיקונים בחקיקה הקיימת. "מדובר כאן בעולם חדש שמתפתח במהירות", אמרה וציינה כי הצעת הממשלה נולדה בוועדה בין משרדית שהניחה את התשתית המשפטית להצעת חוק מסחר האלקטרוני.

     

    היא מתייחסת לספק האינטרנט כמו אל צינור להעברת מידע ולכן פוטרת אותו מאחריות אם יעמוד במספר תנאים. ההנחה הבסיסית היא שהספק לא יודע אם יש עוולה בתוכן במועד העלאתו באתר. אבל אם קיבל תלונה עליו לדווח עליה מיד לבעל התוכן ולהודיע לו על הסרתו.

     

    "הצעת הממשלה מספקת כלים לנפגעים ולא מתייחסת רק לטוקבקים כמו הצעת חסון אלא לכל תכני הגולשים. אם יצא הקצף של המחוקק רק על הטוקבקים, הכותבים יעקפו אותו לבלוגים", הדגישה עו"ד קלהורה. "לפי תפישה זו הג'ונגל יימשך", הגיב ח"כ אברהם מיכאלי (ש"ס).

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים