קבוצה היא כוח

להקת המחול הקיבוצית מעולם לא נראתה טוב יותר. רמי באר הצליח לגבש ליצירתו החדשה, "60Hz", את ההרכב הטוב ביותר שהיה אי פעם ללהקה. מדובר בקבוצת רקדנים אנרגטית, מסקרנת, מגוונת, מגובשת ומהוקצעת שנותנת את כל מה שיש לה וזה לא מעט.

כדימוי בחר באר לגדר את יצירתו החדשה בתוך שדה חשמלי וככזו היא תזזיתית, מכה, מסנוורת. לכל אורכה הוא משלח בקהל פעם ועוד פעם הבזקי אור שמזכירים את הסכנה האפשרית בלשחק בחשמל, את ההשפעה שיש לטראומה על הגוף.

קבוצה היא כוח (צילום: מרב יודילוביץ') 

הרבה מאד עבודת אנסמבל יש ביצירתו של באר באופן כללי ובזו החדשה לא פחות. קבוצה היא כוח, בטח כשמדובר בכזו שממלאת את הבמה הגדולה של המשכן לאמנויות הבמה בתל אביב, והכוח הזה מהדהד לכל אורכה של העבודה.

האסתטיקה של החלל מרתקת את באר והבמה, כך זה מרגיש, היא בשבילו קנבס שעליו הוא מתיז צבעים ומפזר רגעי אווירה משתנה. התנועה היא רק פרט בתוך המכלול אבל לא בהכרח מרכז הכובד או המאסה הקריטית.

יצירה תזזיתית, מכה, מסנוורת (צילום: גדי דגון)

בכל המופעים האחרונים של באר הפך השימוש באביזר מרכזי לסימן היכר, גם הפעם הוא לא חורג מהרגלו רק שבניגוד לפעמים קודמות מעבר לגימיק, האביזר - מיטת שיזוף מעוצבת מקש - הוא חלק בלתי נפרד מהתנועה, מוסיף עליה ומעשיר אותה. 

כשהן שכובות אחת ליד השנייה, נראות מיטות השיזוף כמו תלוליות של חול. ברגעים מסוימים הן נראות כמו קברים. בעזרתן יוצרים הרקדנים מבנים חוצצי חלל שהופכים את הבמה לדינאמית ומשתנה כמעט בכל רגע נתון.  

למרות שהרציונל הנרטיבי קיים כנקודת אחיזה – באר מדבר על מכות החשמל הבלתי פוסקות בחוויה הישראלית – לא בטוח שסיפור מסגרת הכרחי על מנת ליהנות מהתמונות החזקות שהוא בונה, מהתנועה שגם כשהיא חוזרת על עצמה, גם כשהיא נשענת לפעמים על אלמנטים חיצוניים לה, כמו פרשנות כמעט אחד לאחד של המוזיקה, יש משהו בפשטות ובעקשנות שלה שמשאיר אותך קשוב.

"60Hz" מביאה את להקת המחול הקיבוצית למקום אחר, מעלה אותה מדרגה ופותחת בפניה דרך חדשה של חיפוש אמיתי לעומק. זו להקה שיש לה מה לומר והיא רחוקה מאד מלומר את מילתה האחרונה.