זכות לקורת גג? לא במדינת ישראל

דיור אינו רק נדל"ן או מצרך שנסחר בשוק הפרטי בידי בעלי אמצעים, אלא זכות בסיסית לקורת גג שהמדינה צריכה לתת לאזרחיה - כמו הזכות לבריאות ולחינוך. הממשלה מתנערת מאחריותה לנושא ופועלת מתוך תפיסה נדל"ניסטית, ולכן הדיור הציבורי זקוק להגנה. זו המסקנה שעולה מדו"ח של האגודה לזכויות האזרח שפורסם היום (א'), לקראת דיון בנושא מחר בוועדת הכלכלה של הכנסת.

הדו"ח עוסק בנושאים כמו שוק המשכנתאות והשכירות, הדיור הציבורי והסיוע לזכאים, הריסת בתים ודיור לחסרי בית ודרי רחוב - נושאים שאינם קלים לעיכול. הודות לכשרונו של האנימטור יוני גודמן, הפכו הנתונים העגומים לסרטון אנימציה קליל ומעורר מחשבה.  

"זה היה אתגר, להמחיש נושא כה רחב וכאוב בצורה של אנימציה, ואפילו עם הומור", סיפר גודמן, במאי האנימציה בסרט התיעודי המיוחד "ואלס עם באשיר" שיצא לאקרנים לאחרונה וקצר שבחים בחו"ל. "אחת הסיבות לבחירה בפרויקט הזה היא העובדה שמדובר בנושא חשוב בעיני, שנוגע לשכבות רבות באוכלוסייה", הוסיף גודמן.

דיור ציבורי? לא אצלנו

אך התמונות לא מסתירות את הנתונים הקשים שמעלה הדו"ח, שמצביע על התנערות הממשלה מאחריותה לדיור הציבורי והעברת מרכז הכובד לשוק הפרטי. 

• הדיור הציבורי הולך ומתחסל, והגיע לשפל חסר תקדים של 1,628 דירות פנויות, להן ממתינים 50 אלף זכאים.
  

• הקפאת חוק הדיור הציבורי וצמצום מאגר הדירות בדיור הציבורי, אילץ משפחות מעוטות אמצעים רבות, שבעבר היו זכאות לדירה בדיור הציבורי לממש את זכותן לקורת גג באמצעות שכירת דירה בשוק הפרטי.
  

• שוק השכירות בישראל הפך לאלטרנטיבה העיקרית לדיור עבור חלקים רבים בציבור. אולם בשונה ממדינות מתוקנות בעולם כמו קנדה וארה"ב, שוק זה פרוע ונטול כל פיקוח של המדינה. המדינה, שהפריטה הלכה למעשה את הזכות לדיור, לא בנתה בהתאם מנגנוני הגנה ופיקוח נגד עליות מחירים חדות ותדירות, ופגיעה בוטה בזכויות השוכרים.
  

• היעדר הגנות ללווים בשוק המשכנתאות שהופרט הוביל לעלייה דרמטית במספר המשפחות המפונות מבתיהן בשל אי יכולתן לעמוד בהחזר המשכנתא, העומד היום לפחות על כאלף משפחות בשנה.
  

•  קיצוץ ניכר בסבסוד משכנתאות ובטול המענקים בשנת 2002, גרם לצמצום של עשרות אחוזים במספר המשפחות שיכולות לרכוש דירה באמצעות הסיוע מהמדינה.
  

•  הסיוע הכספי שניתן כיום למשפחות מעוטות אמצעים קוצץ ב-50 אחוז, ותנאי הזכאות הוחמרו ונקבעו באופן שרירותי ומפלה. כתוצאה מכך נדחקות משפחות שלמות מהמרכז לפריפריה ומנותקות ממקורות התעסוקה שלהן ומסביבתן החברתית.
  

• למרות העלייה הניכרת במספר חסרי הבית ודרי הרחוב בישראל, מדיניות הסיוע לחסרי הבית בישראל מפגרת אחרי מדינות מפותחות אחרות בעולם.
  

בין הפתרונות - פיקוח על שוק השכירות

האגודה לזכויות האזרח קוראת בדו"ח לממשלה ולכנסת למלא את תפקידן וחובתן, להבטיח דיור נאות ובר השגה לתושבי המדינה, ולקבוע לראשונה מדיניות דיור שקופה וברורה המעוגנת בחוק. בין היתר קוראת האגודה לערוך רפורמה בשוק המשכנתאות, כדי למנוע את העלייה החדה במספר המשפחות המפונות מבתיהן. כמו כן היא קוראת להסדיר בחקיקה את שוק השכירות, כדי לאזן בין הזכות לדיור של שוכרי הדירות וזכות הקניין של המשכירים, וכדי להפוך את השכירות לאלטרנטיבה ראויה למי שאינו יכול לעמוד בעלויות רכישת דירה.

עוד קוראים באגודה לפתח מודלים לדיור בהישג יד למכירה או להשכרה תמורת אחוזי בנייה, ולטפל בהשלכות של חיסול הדיור הציבורי ומעבר לסיוע כספי בשוק השכירות הפרטי - מהלך שמנוגד לחוק הדיור הציבורי ונעשה ללא דיון ציבורי שקוף. 

"המונח 'הזכות לדיור' מרתיעה את רשויות המדינה ואת בעלי האינטרסים הכלכליים, שמנסים להציג את בעיות הדיור כעניין כלכלי גרידא", מסביר מחבר הדו"ח עו"ד גיל גן-מור. "הדוח מבקש להדגיש כי דיור אינו רק 'נדל"ן', הנרכש בשוק הפרטי על ידי מי שיש לו האמצעים לכך - אלא זכות בסיסית של כל אדם, עני כעשיר, ממש כמו חינוך או בריאות. התהליכים המתוארים בדו"ח מצביעים על הפרטה והתנערות הממשלה מאחריות, ומוכיחים כי הממשלה עוברת מתפיסה של אחריות חברתית לתפיסה נדל"ניסטית, הרואה בדיור מצרך ולא זכות בסיסית".