שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אנג'לינה או בראד? בחירתו של ביסקסואל

    הייתי אומר שזה כמו להשוות בין סטייק לבין לזניה. יש ציצי ויש זין, וההשוואה ביניהם, כולל היתרונות והחסרונות, ממש בלתי אפשרית. אבל תמיד יהיה איזה חוכמולוג שייאלץ אותי לקחת רק מאכל אחד לאי הווירטואלי השוכן באוקיאנוס הצר שבמוחו

    אחת השאלות ששואלים כמעט אוטומטית אותי וכל מי שאומר שהוא ביסקסואל היא "אז מה אתה מעדיף יותר?" יש כמובן כל מיני צורות לענות לזה, מיד אחרי שמסיימים לגלגל עיניים או להתעצבן על כך שעדיין עושים מזה עניין בשנת 2008, כשמדונה בת 50 ועדיין משתוללת וניב רז החתיך הנשוי מנשק בתשוקה את עופר שכטר בסדרת טלוויזיה.

     

    דרך אחת היא לגייס לצידי את עולם האוכל. "מה את מעדיפה, סטייק או לזניה?" הרי ברור שההשוואה מגוחכת, מה הקשר בכלל, יאמרו קולינרים מקצועיים, פשטידת פסטה גבינתית או מנת בשר איכותית, לכל מנה הטעם והריח שלה. ככה גברים ונשים. יש ציצי ויש זין, וההשוואה ביניהם, כולל היתרונות והחסרונות, ממש בלתי אפשרית.

     

    אבל עולם האוכל מעט פשטני מכדי לרדד אליו בני אדם. תמיד גם יהיה איזה חוכמולוג תורן, שימשיך את המטאפורה הגסטרונומית וייאלץ אותי לקחת רק מאכל אחד לאי הווירטואלי השוכן באוקיאנוס הצר שבמוחו: "אבל אם היית צריך לאכול כל החיים רק משהו אחד על אי בודד, מה היית רוצה לקחת?"

     

    אז אני עובר לבראנג'לינה.

     

    נניח שהיית הולך ברחוב ורואה את הבחור הכי מדהים ואת הבחורה הכי מדהימה. "אה, למשל אם בראנג'לינה מטיילים ברוטשילד?" אני קוטע את חוט המחשבה שלו.

     

    "כן!" יתלהב המאתגר המאותגר-מחשבתית מהדוגמה המצוינת, "נניח שגם בראד פיט וגם אנג'לינה ג'ולי עומדים לבחירתך, במי תבחר?" הוא ידחק אותי ממש לפינה.

     

    "אנסה לשכנע אותם לעשות שלישיה", תהיה תשובתי.

     

    אבל האמת, כמו תמיד, מעט יותר מורכבת. בואו נראה, שניהם מדהימים. שניהם שחקני קולנוע המרוויחים מיליונים. שניהם בכושר מעולה. שניהם נראים טובים ואפילו אינטליגנטים, ככל שניתן להתרשם מהראיונות שהם מעניקים. שניהם טיפוסים מונוגמיים, ומגדלים ילדים, ממש משפחת קוסבי של שנות ה-2000.

     

    נו, אז אולי תבחר? למה ללכת סחור-סחור? טוב, אולי בכל זאת עוד מעט סחור-סחור קודם.

     

    לפני שנים ראיתי באחד ממקומות הבילוי בחור מדהים. הוא חייך אליי מעברו של הבר. אני, מוחמא מהמבט הברור, פלירטטתי בעיניי, אבל לא ניגשתי. כל הערב הקפדתי להיות במרחק סביר, לצחקק כשהוא צחק, לחייך כשהוא הביט לעברי ולהיות שקוף בכל מובן. אותו ערב הבחור הלך לו לדרכו, חובק מישהו אחר. הייתי צעיר, רזה, יפה, לא הבנתי - איך זה יכול להיות שהוא לא רוצה אותי? כמה מוזר!

     

    ימים עברו ואני התבגרתי, התנסיתי ועברתי לא מעט. והנה מסיבה נוספת, ואותו בחור עובר. אני מזהה אותו כמעט מיד. כרס קטנה של גיל ה-40, שיער מעט מאפיר, ואותו חיוך קוסם. הוא שולח מבטים כל הערב, מפלרטט, אפילו שולח שתייה לקצה המרוחק של הבר ומרים את כוסו לעברי. בסוף הערב אני יוצא עם הבחורה שאיתה הגעתי למסיבה ולא מזכה את ההוא אפילו במבט נוסף.

     

    אילו היו שואלים אותי לפני שנים מה אני מעדיף, הרי שהייתי מעדיף את הבחור המצודד מהבר. והיום? היום אני מעדיף את הבחורה שאיתה הגעתי. מה זה אומר? שאז העדפתי יותר בנים והיום אני יותר מעדיף בנות? קשקוש, כמובן. פשוט המציאות היום שונה. הטעם שלי שונה, וכל אחד ואחת בסיפור הזה נראה אחרת לפני כמה שנים.

     

    על מה אתה חרמן בתקופה זו של חייך?

    איך הוא נראה? האם הוא צחק מהבדיחות שלי? מה ההורים שלה עושים? האם הוא חכם? האם היא עשירה? האם הוא בכושר? האם היא בכושר? איך הוא נראה כשהוא מחייך? איך היא נראית בבגד ים? האם הוא נוחר? האם היא מוצצת? האם הוא נרדם כפיות? האם היא בשלנית? האם אתה בקשר רציני? האם הוא קורא ספרים? האם היא אוהבת טיולים? האם הוא תפוס? האם היא גרושה? על מה אתה חרמן בתקופה זו של חייך?

     

    יש כל כך הרבה סיבות לבחור בבנאדם שלצידך. יש לא פחות סיבות למה לבחור בבנאדם שלא יהיה לצידך. זה יכול להיות משהו קבוע, או משהו זמני, יכול שזה ישתנה לאורך השנים בגלל מקום המגורים, או החברה, בגלל הקריירה, בגלל הניסיון, בגלל הנאות או משברים. אין ספק שמשיכה לבנאדם היא שקלול של הרבה מאוד גורמים. יש הבדל גדול בין למי אני מסוגל להימשך או נמשך ולבין מה אני עושה עם זה. אני יכול להימשך להרבה מאוד סוגים של בני אדם. לפעמים אני מרגיש שזו מתנה, עם המון פוטנציאל ואופטימיות, ולפעמים אני מרגיש שזה נטל, עם המון אחריות וכאב.

     

    יש לי את הטעם שלי בבחורות ויש לי את הטעם שלי בגברים, והסיכוי שבמקרה הבחור הכי הכי יילך ברחוב כשלצידו הבחורה הכי הכי - שואף לאפס. לכן לעולם לא אדרש באמת ל"בחירתה של סופי" בגרסה הביסקסואלית. ואם אנחנו מתעקשים לדבר על שאלה תיאורטית, אז גם אתעקש על התשובה המתחכמת על שלישיה, שהיא בעלת אותו הסיכוי להתממש.

     

    ואם בכל זאת יצמידו לי אקדח לרקה ויאלצו אותי לבחור או למות, אז רק בגלל שהתכוננתי מראש ולאחר ניתוח מעמיק, אני חושב שאבחר באנג'לינה. בתנאי שהיא לא נוחרת.

     

    האימייל של אמיר

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מה בנוגע לטריפל?
    צילום: רויטרס
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים