פוטבול אמריקני vs כדורגל ישראלי. ראש בנעל

לפנות בוקר נפתחה עונת 2008 בליגת ה-NFL - ליגת הפוטבול האמריקנית. פוטבול? התרגום העברי מן הסתם מציע כי מדובר בכדורגל. אולם לא כך הדבר. אמנם על המגרש מתמודדים 11 שחקנים  מול 11 שחקנים, אולם למעט עובדה זו אין כמעט דבר הקושר בין שני ענפי הספורט. אפילו הכדור אינו עגול אלא אליפטי ומעטים הם המקרים בהם בועטים בו.

• מדריך הפוטבול השלם: כל מה שרציתם לדעת על המשחק
  

למרות הפופולאריות העולה וגוברת של הפוטבול בישראל ובעולם כולו, רבים מבין אוהדי הספורט בישראל, ואלו המתמקדים בכדורגל נרתעים מהמשחק "האלים הזה", "נטול התחכום הזה...", "האמריקני המלוקק הזה...", "הבלתי נסבל הזה...". כמה שזה לא נכון. הבעיה העיקרית של הפוטבול האמריקני היא היותו מורכב וסבוך מאין כמוהו. הוא דורש למידה והיכרות. זאת בניגוד לכדורגל - משחק פשוט, כפי שנהוג לומר.

אני ואתה נשנה את העולם‏ (צילום: איי פי)

1

2

3

4

5

6

7

אז, למרות המקורות התרבותיים השונים לגמרי, למרות השוני באופי המשחק, באינטנסיביות ובמורכבות שלו, ניסינו לפשט אותו בשבילכם, אוהדי הכדורגל ובכלל. לתרגם את הסיפורים הגדולים של הספורט הנפלא הזה במונחים של ליגת העל. מי שיהיה מוכן לפתוח את ראשו, אפילו את לבו, יהנה. אולי אפילו יגלה עד כמה נפלא המשחק הזה. יתכן שההשוואות קצת מאולצות...קצת קשה לתרגם NFL למושגים של ליגת העל. ובכל זאת, ניסינו.

חסר סנט לדולר

הקבוצה הכי טובה בהיסטוריה - זוהי הקביעה החד משמעית והמקובלת על כל המומחים בנוגע לניו אינגלנד פטריוטס. עם מאזן מושלם 0-16 בעונה הסדירה, תיאום יוצא דופן בין כל מערכי הקבוצה ויכולת אדירה של כוכבה הקווטרבק, טום בריידי. עשתה את האליפות לעובדה מוגמרת עוד לפני הפלייאוף.

הפטריוטס על הפנים בסופרבול. הג'איינטס חוגגים (איי.פי)

המגמה המשיכה גם בפלייאוף בדרכה הלא קשה במיוחד אל הסופרבול - אולם אז, במשחק על התואר, נוצחו הפטריוטס על ידי הניו יורק ג'איינטס - קבוצה שהגיעה משום מקום, ושכבר נוצחה על ידם לפני כן, כדי להנחיל להם הפסד ראשון. סנסציה אדירה ששמה קץ לחלומות על עונה מושלמת (הישג שנשאר בלעדית ברשות המיאמי דולפינס מ-1972).

ובתרגום לעברית: בואו נתאר לעצמנו את בית"ר ירושלים דורסת את כל יריבותיה בדרך לגמר הגביע. הפועל רמת גן ואחי נצרת מהלאומית בהתחלה, אחר כך גם את מכבי חיפה, מכבי תל אביב, הפועל תל אביב, מכבי נתניה, קרית שמונה. והכל בלי תחרות כמעט - שביעיות, רביעיות...אתם מבינים את הרעיון. ואז בקרב על הגביע מגיעה לה איזו מכבי פתח תקווה, מנצחת אותה 1:2 ומונעת ממנה עונה מושלמת. 

אנחנו והם: אוהדי בית"ר ואלו של אוקלנד ריידרס (אלי אלגרט, רויטרס)

בלתי נתפס

מאז הגעתו לליגה לפני עשר שנים, הפך רנדי מוס לאחד הטובים שבתופסי הכדורים (ווייד-רסיבר) בליגה, אולי מאז ומעולם. אבל לצד הצלחתו על המגרש, נודע בגישתו הבעייתית "אני קודם, אחר כך הקבוצה" ואינספור הפרות משמעת שבאו בעקבותיה. כך מצא את עצמו נזרק ממינסוטה בדרך לאוקלנד, שנפטרה ממנו אחרי שנתיים והעבירה אותו בטרייד ללא אחרת מאותה ניו אינגלנד.

כמה מפתיע, מוס נקלט על הרגע הראשון דווקא בקבוצה "הכי קבוצה" בליגה. כנראה שכל מה שהיה צריך זה מסגרת רצינית ודמות סמכותית מהסוג של המאמן ביל בליצ'ק, שתאלף אותו. בגיל 31 הפך מיד לשחקן המטרה של בריידי, ביחד שברו שני שיאים. הקווטרבק שבר את השיא למסירות טאצ'דאון עם 50 בעונה - 23 מהן למוס, שיא חדש משלו.

ליאור אסולין ורנדי מוס. מצאו את ההבדלים

ובתרגום לעברית: נגיד שליאור אסולין מגיע לטדי. אחרי כל הפרות המשמעת, ההברזות, ההסתבכויות והנשיכות, הופך החלוץ לילד טוב ירושלים ושובר שיא הכיבושים של הליגה עם 32 שערים - כולם מבישולים של דרק בואטנג, א-לה בריידי.

שווה ציתות

אחת הסיבות לשגשוג חסר התקדים של ליגת ה-NFL היא הראייה המשותפת של כלל הקבוצות - 32 בסך הכל - כי הצלחת הליגה דורשת מחייבת התגייסות של הקבוצות לתחרות הוגנת. לכן היתה התגובה  חריפה כל כך כשבליצ'ק ונציגי צוותו נתפסו על חם כשצילמו בווידאו מאמנים היריבים בניסיון לפענח את הסימנים. קנס חסר תקדים של חצי מיליון דולר למאמן, והשעייה מהדראפט הם עונש קשה בגין העבירה על הקוד האתי. שלא לדבר על דרישת פוליטיקאים לקיים חקירה ממשלתית בנושא.

יצחק שום זועק, ביל בליצ'ק שותק

ובתרגום לעברית: יצחק שום מאמן יסודי, אבל את עבודת הסקאוטינג שלו לקח יותר מדי רחוק. נציגו נתפס ביציע ב'וינטר' כשעליו מכשיר ציתות, בשביל להבין את שפת הקודים של דודו דהאן המורחק: "ג'ידה, באדג'י, ג'מא...יא וואראדי". בסוף מסתבר שמדובר בסך הכל בזרים האפריקאים של הכח. אבל אבי לוזון מזמן אותו לוועדת משמעת וקונס אותו ב-200 אלף ד'. הח"כ אבישי ברוורמן לא מסופק ופונה למפכ"ל. בארה"ב כינו את הפרשה 'ספייגייט'. בישראל 'שעריגול'?

בית הילדים

היריבים הגדולים של הפטריוטס ב-AFC הם האינדיאנפוליס קולטס, קבוצה מצוינת עם רישום בטאבו על מקום בפלייאוף. ב-2007 הם אף זכו בסופרבול ועשו זאת ללא שחקני רכש כמו רנדי מוס. את הכסף הם משקיעים בשחקני הבית. הרי לכם נתון מדהים: כל שחקני ההרכב של הקולטס מעולם לא שיחקו בקבוצה אחרת. 22 שחקנים עם עבר כל-קולטס. חלקם נבחרו הישר מהמכללות, אחרים צורפו כשחקנים חופשיים ומובטלים. ולמרות זאת ההצלחה חוזרת על עצמה שנה אחר שנה.

הכסף מושקע בשחקני הבית. אינדיאנפוליס קולטס (איי.פי) 

ובתרגום לעברית: תארו לכם את בית"ר נס טוברוק - מטע הכשרונות הצעירים של ישראל - עושה את זה בגדול בליגת העל. אריק איזיקוביץ' מתחזק קבוצה לתפארת בחסות קבוצת הנוער. הוא לא צריך שחקני רכש, לא זקוק לישראלביץ', דגו או  יבוריאן. יש לו את הינוקות שלו שגדלו ביחד והתגבשו למעצמה. חלקם אמנם עוזבים, אך המסורת תמיד נשארת - טוברוק היא מועמדת תמידית לאליפות.

מלחמת אזרחים

קבוצת פוטבול נחלקת לקבוצת הגנה וקבוצת התקפה. כך קורה ששחקני ההגנה לא נמצאים כלל הדשא כשחבריהם מההתקפה עושים את עבודתם וכך גם ההיפך. אך מה קורה כשהבדלי הרמות בין שתי היחידות הם עצומים? זה קורה לפעמים, אבל בבולטימור זה הגיע לכדי שסע שהחריב את המארג הרגיש גם כך. ריי לואיס, טרל סאגס, אד ריד והאחרים נמנים על טובי המגנים הליגה וקורעים את התחת בכל משחק כדי לאפשר להתקפה לעשות עבודתה ולייצר נקודות.

שחקני ההגנה של הרייבנס, זועמים ומותשים (איי.פי)

אולם ללא קווטרבק סביר ועם פציעות חוזרות ונשנות, נכשלו הרייבנס בכל פעם שהכדור היה בידיהם. כך קרה ששחקני ההגנה נאלצו לחזור למגרש שוב, ושוב, ושוב. ולנסות בכל זאת להשאיר תקווה, שהתנפצה כמעט בכל פעם שההתקפה ניסתה לעשות משהו. כך נוצר שסע בחדר ההלבשה - שחקני ההגנה בשלהם מפנים אצבעות מאשימות לעבר שחקני ההתקפה. פתאום הם אלו שהיו צריכים להתגונן. אפילו את זה לא עשו בהצלחה רבה. מלחמת אזרחים.

ובתרגום לעברית: הפועל ת"א משוסעת. באדיר, טופוזאקוב, דה סילבה, קנדה ואנטבי עושים ככל יכולתם כדי להגן על שערו של וינסנט אניימה. הם משחקים בונקר...של חמישה שחקנים וחצי (אבוטבול 50/50). למרות שהיריבים יושבים עליהם ברחבה, החלוצים והקשרים לא באים לעזור. הם תקועים שם במרכז המגרש וצפונה. נו מילא, הם ממתינים לכדור. אבל כשהוא כבר מגיע אליהם, הם לא מצליחים לעשות איתו כלום. שערים אין, טענות יש הרבה.

נמני חלקי שתיים

ביום חורפי אחד הודיע ברט פארב שזהו. הוא פורש. אחרי קריירה מפוארת של 17 שנים, הגיע הזמן להתייחד עם המשפחה וללקק את כל הפצעים והחבורות שספג לאורך השנים ב'למבו פילד'. הקווטרבק הנערץ כל כך הוא אגדה חיה בגרין ביי ואחד מגיבורי הספורט האמריקני ככלל. הוא יכול היה לפרוש בשקט, אך את חיידק הפוטבול לא הצליח להדביר בדמו, שרתח שוב ערב פתיחת העונה. הוא רצה לחזור לפעילות במדי הפאקרס, אולם נענה בשלילה.

הנהלת הקבוצה כבר טיפחה לו יורש, אארון רודג'רס, ולמרות הנזק התדמיתי הגדול, סירבה לאפשר לו לשוב לשורותיה. לשוב ולהנהיג אותה. בצעד קיצוני הציעו לו הפאקרס כ-20 מיליון דולר לעשר שנים כדי לא לשחק, אולם ה'איירון-מן' לא נשבר. אחרי חילופי האשמות הוא יצא לדרך חדשה בגיל 38 ככוכב החדש של הניו יורק ג'טס.

ברט פארב את אבי נמני. כמעט אותו דבר?

בתרגום לעברית: מי המקבילה הכי מתאימה למספר 4 האגדי מגרין ביי? כנראה שזהו מספר 8 האגדי של מכבי ת"א פלוס הפציעות (פארב לא החמיץ משחק מאז 1992). תארו לעצמם את נמני דורש לשוב היום למגרשים ולקחת את מקומו של בוזגלו כעושה המשחק המרכזי של הצהובים. האם אתם רואים אפשרות שהמנהל המקצועי היה עומד בדרכו. נכון...נמני עצמו מחזיק בתפקיד, אבל האם יתכן שבהחלטה קרה היה ניצב מולו מול כל האוהדים ובסופו של דבר משחרר אותו לכפ"ס?

זיווג מושלם: דוגמניות ו...קווטרבקים

הביצה האמריקנית גועשת: בריידי יוצא עם המגה-מודל ג'יזל בונדשן ומאט ליינארט מאריזונה פלירטט עם פאריס הילטון. הקולגה של האחרונה ג'סיקה סימפסון יוצאת עם טוני רומו, הקווטרבק של דאלאס קאובויס. בפלייאוף האחרון, שוב רעדו לו הידיים. גם היד של ג'סיקה, אותה ביקש, או לא ביקש רומו מאביה הזועם. בכל מקרה, חייו האישיים הפכו לבדיחה ציבורית. האוהדים לעגו לו, אפילו החבר המשוגע טרל אוונס הפנה אצבע כלפי הסלבית - לא בשביל לענוד טבעת.

ג'סיקה סימפסון וטוני רומו. הפרטי הפך לציבורי (רויטרס)

ובתרגום לעברית: מה קורה לו לשמעון גרשון, שגורם לו לחוסר הריכוז בו הוא לוקה לפעמים? עמידה לא נכונה על המגרש, כיסוי כושל, שערים עצמיים. האם זו מלי לוי שמשפיעה עליו לרעה? הקהל בטח סבור שזהו העניין. הוא גם דואג להביע את הדיאגנוזה שלו מהיציע. ומה עם החברים במגרש? אם למישהו יש התנגדות למערכת היחסים הזו, שיקום.

מהפכה

וויין הויזנגה, שכן של רענן כץ במיאמי, אוהב את הדולפינס שלו. אולי בגלל זה הוא לא יכול לסבול את העובדה שהקבוצה שבבעלותו סיימה את העונה הגרועה בתולדותיה. אולי בגלל זה יזם מהפכה אמיתית. ביל פארסלס הגיע לנקות את בריכת הדגים: המנכ"ל, המאמן ורבים מהשחקנים. כולם מצאו עצמם בחוץ, כדי שפארסלס ואנשיו החדשים יוכלו לבנות מחדש את הקבוצה. כמו שהיו מכנים זאת בוודאי בישראל - צונאמי בחופי פלורידה.

ובתרגום לעברית: מה הייתם אומרים אם ארקדי גאידמק היה מפטר את אלי ארזי, קרן פניג'ל ויצחק שום? אההה..בעצם זה קרה ממש השבוע. האם הזכרנו שאחרי השלמת המהפכה, אותו הויזנגה הודיע כי יפנה בעצמו את הזירה. הוא מוכר את הדולפינס למיליארדר הניו יורקי סטיבן מ. רוס? מה זה אומר על הבעלים של בית"ר?