שתף קטע נבחר

מדריך הפוטבול השלם: מבוא

גם בפוטבול, כמו בכדורגל, משחקים על דשא כאשר בכל קבוצה 11 שחקנים; יש חלקים במשחק שאפילו עושים שימוש ברגל. אבל מעבר לכך, קשה לחשוב על תכונה דומה נוספת בין שני הענפים. צעדים ראשונים להבנת המשחק, שאפילו הכדור בו איננו עגול

קוראים לענף הספורט הזה פוטבול - כדורגל בתרגום חופשי - אולם נראה כי הדמיון בין הפוטבול, זה האמריקני, לזה הנהוג בשאר העולם מקרי לחלוטין. אמנם פוטבול, כמו כדורגל, משחקים על משטח דשא (טבעי או סינטטי) ובכל רגע נתון משתתפים בו 22 שחקנים (11 בכל קבוצה) ממש כמו במשחק הכדורגל המוכר. לפעמים עושים השחקנים שימוש ברגלם, אך קשה לחשוב על עוד תכונה דומה בין שני ענפים הספורט הללו. לעזאזל, אפילו ה'כדור' בפוטבול אינו עגול.

 

אין ספק, פוטבול הוא הספורט היחיד כיום שנשאר בלעדית בידי האמריקנים. ובכל זאת, המעצמה היחידה בעולם אינה מוותרת על שיווקו ברחבי הגלובוס, בדרך להשתלטות הזוחלת שלה על הכדור. במדריך זה ננסה לעזור לה, כשגרירים בארץ הקודש.


דונלד דרייבר מגרין ביי מעל יוג'ין ווילסון. רגע בזמן (איי.פי)

 

מה זה פוטבול?

 

אפשר לראות את המשחק כשילוב של כדורגל, כדורסל, שחמט, תופסת, 'הקדרים באים' ו'ערימת ילדים' - כלומר בלאגן. הפוטבול אכן מכיל אלמנטים שונים ממשחקים אלו ונוטה להיראות כאוטי במקצת, אך מדובר בספורט סדור, מאורגן ושכלתני מאוד, אולי יותר מכל ספורט אחר. במשחק מנצחת הקבוצה שלרשותה כמות רבה יותר של נקודות בתום הזמן החוקי. במקרה של שיוויון, המשחק נגרר להארכה, בה תנצח הקבוצה שהצליחה להשיג ראשונה נקודות.

 

מימדים וזמנים

 

כדי להבין את הדינמיקה של משחק הפוטבול צריך להכיר את מימדי המגרש עליו הוא משוחק. מגרש הפוטבול נמתח על פני 119.96 יארדים (109.7 מטרים)

 

מתוכם רק 100 יארדים (91.4 מטרים) משמשים כשדה המשחק עצמו. לאורך שעה נטו (ארבעה רבעים בני 15 דקות כל אחד) ושלוש שעות ברוטו (שעון המשחק נעצר רק כשהכדור יוצא מחוץ לשדה המשחק, בפסק זמן, או לפי הוראה מיוחדת של השופטים), משמש שדה המשחק כזירת התמודדות בין מערכי הגנה למערכי התקפה (11 שחקני התקפה של קבוצה אחת מול 11 שחקני הגנה של קבוצה שניה). לכל קבוצה מערך התקפה, מערך הגנה ו'ספיישל טים' (מערך למשימות מיוחדות) והם מתחלפים בינהם פעמים רבות במהלך המשחק.

 

מטרת ההתקפה

 

תמצית המשחק מנקודת מבטה של ההתקפה: כיצד לעבור עם הכדור לפחות עשרה יארדים במקסימום ארבעה נסיונות - ארבעה 'דאון' (down). והיה וחברי מערך ההתקפה לא יצליחו לעמוד במשימה זאת, הם יפנו את המגרש לטובת מערך ההגנה של קבוצתם והכדור יעבור לקבוצה היריבה, שתעלה מצידה את מערך ההתקפה שלה. והיה וחברי מערך ההתקפה יצליחו לעבור את אותם עשרה יארדים, ימשיך המהלך ההתקפי שלהם - ה'דרייב' (drive) - וכך יוכלו להמשיך ולהתקדם 'דאון' אחרי 'דאון' עד לקצהו השני של המגרש. חציית הקו המסמן את קצה שדה המגרש תזכה את ההתקפה ב'טאצ'דאון' (touchdown) ובשש נקודות. ישנן דרכים נוספות לזכות בנקודות (ראה ערך 'התקפה').  


מארק בוריגטר מקנזס סיטי - טאצ'דאון. הדבר האמיתי (איי.פי)

 

מטרת ההגנה

 

תמצית המשחק מנקודת מבטה של ההגנה: למנוע מההתקפה מולה לעבור את אותם עשרה יארדים ולגרום לסיום ה'דרייב', או לגרום להתקפה לאבד את הכדור בעיצומו של ה'דרייב'. השאיפה של מערך ההגנה תהיה להפסיק את ה'דרייב' של ההתקפה היריבה מוקדם ככל האפשר - כלומר למנוע ממנה להתקדם עם הכדור מעבר לעשרה יארדים ולאפשר למערך ההתקפה של קבוצתם להתחיל ב'דרייב' משלה. שחקני ההגנה יכולים גם לזכות בכדור במהלך ה'דרייב' עצמו ואף לייצר בעצמם נקודות (ראה ערך 'הגנה').

 

כל קטע, קטע

 

הפוטבול שונה ממשחקי הכדור האחרים בכך שהוא אינו מתקיים באופן שוטף לאורך זמן המשחק החוקי, אלא מתנהל בקטעים - ממהלך למהלך, מ'דאון' ל'דאון'. אמנם ה'דרייב' כולו יכול להסתיים ב'טאצ'דאון' לאחר 'דאון' אחד (למשל במסירה בודדת לאורך כל המגרש), אולם לרוב, נדרשים 'דאונ'ס' רבים מנקודות הפתיחה של ה'דרייב' ועד לסיומו (בשאיפה בצד השני של המגרש).

 

דרייב לדוגמא

 

'דרייב' של מערך התקפי יתחיל בדרך כלל לאחר בעיטת פתיחה או 'פאנט' בה לוקחים חלק חברי ה'ספיישל טים' (ראה ערך 'ספיישל טים'). השופטים (ראה ערך 'מאמנים ושופטים') קובעים את מיקומו של הכדור בתחילת ה'דרייב' (לדוגמה, בקו ה-30 יארד) נקודת הפתיחה של ה'דרייב'. מערך ההתקפה מתחיל את ה'דרייב', כשעליו לעבור את שארית שדה המשחק בדרך ל'טאצ'דאון' המיוחל (לדוגמה, 70 יארד). שחקני שתי הקבוצות היריבות נערכים על פי הוראות מאמניהם בשני צידיו של קו רוחבי דמיוני על פי מיקומו של הכדור במגרש - היערכות זאת מכונה קו העימות או 'ליין אוף סקרימג' (line of scrimage).

 


מייקל ויק מאטלנטה בשלג של גרין ביי. להתקדם עם הכדור (איי.פי)

 

הכדור נמצא ברשות ההתקפה וה'דאון' מתחיל, כשמערך ההתקפה מנסה להתקדם במסירת הכדור או נשיאתו על הקרקע. מנגד מנסים שחקני ההגנה היריבים לעצור את התקדמות שחקן ההתקפה שהכדור בידיו. אם הצליחו לעשות כן (מה שקורה בדרך כלל), ייקבע קו עימות חדש בנקודת העצירה של השחקן. אם הצליחה ההתקפה להגיע, אחרי מקסימום ארבעה 'דאונים', לקו עימות חדש - רחוק בלפחות עשרה יארדים מהקו הקודם (לדוגמה, בקו ה-43 יארד) - הרי שהקבוצה זכתה ב'דאון ראשון' (בסדרת ארבעת הדאונים הבאים) וה'דרייב' יכול להימשך הלאה. והיה וההגנה הצליחה לעצור את שחקני ההתקפה מלגמוע עשרה יארדים בארבעה מהלכים יעבור הכדור לקבוצתם.

 

ברוב רובם של המקרים ההתקפה תנצל רק שלושה מתוך ארבעת ה'דאונים' שלראשותה והרביעי ינוצל ל'פאנט' - בעיטת ההרחקה של הכדור.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
אל.ג'יי. סמית' מפילדלפיה. טירוף במגרש
צילום: רויטרס
צילום: רויטרס
אוהד טמפה ביי. טירוף ביציע
צילום: רויטרס
מומלצים