הכלכלה האמריקנית לא פשטה את הרגל

אופטימיסט, כך אומרים, הוא בסך הכל פסימיסט עם ניסיון, אחד כזה שכבר עבר דבר או שניים בחייו, למד את הלקח ומיישם אותו בהצלחה בהמשך הדרך. אלא שרצף האירועים הכאוטי בשוק האמריקני הופך את האופטימיסטים של אתמול לפסימיסטים של מחר, ולהפך.  

מי שעד היום היה בטוח שהנה, הנה, המשבר כבר מסתיים, נלכד בתוך מה שמכונה בשוק ההון "מלכודת הדובים". החוויה הזו מעבירה אותו מיד לצד הפסימי. מצד שני, הפסימיסטים שעמדו בשער והתריעו על המשבר העמוק ביותר שנראה כאן מזה עידן ועידנים, מרגישים שהתחזית שלהם מתגשמת ושזה הזמן להחליף את הדיסק. תשאלו את חיים כצמן, הבעלים של חברת הנדל"ן גזית גלוב.

אם מניחים את הגרפים של הבורסה האמריקנית והישראלית זה על גבי זה, רואים שבעשר השנים האחרונות הבורסה המקומית היתה לא יותר מאשר צל של הבורסה האמריקנית.

גם בתקופות הגאות והשפל הקודמות המתאם בין הבורסות היה גבוה - ועכשיו הוא גבוה אף יותר. יותר מ-50% מהכנסותיהן של החברות הגדולות במשק מגיעים מהשווקים בחו"ל, וככל שהמשבר מעבר לים יחריף, כך תעמיק השפעתו על החברות המקומיות.

בורסות נעות תמיד במחזורים

אבל בתקופות דיכאוניות מסוג זה ישנה נטייה (גם אם טבעית) להתעלם מהצד השני של המטבע (אופטימיות כבר אמרנו?). כשהמחזור השלילי יסתיים הבורסה בישראל תהיה מהראשונות לפרוח. מדוע? מכיוון שהמערכת הפיננסית המקומית מגיעה למשבר הזה מוכנה מתמיד.

כן, יהיו עוד מחיקות אבל לא כאלו שיעלימו מעל לפני האדמה בנק מסחרי בישראל. כבר כתבנו כאן שגם קריסות של חברות מסדר גודל בינוני הן רק עניין של זמן בישראל, אבל גם באלו אין די כדי לשנות את סדרי העולם הכלכליים המקומיים.

לכן, המשימה העיקרית של כל מי שהפחד עדיין לא שיתק אותו, היא להבין האם השתנו אתמול הנחות היסוד של הכלכלה האמריקנית, או שמדובר רק בשינוי כואב ומתבקש שלאחריו תגיע תקופת גאות נוספת.

מוקדם מאוד להספיד את כלכלת ארה"ב

תעשיות ייעלמו, חברות יקרסו והמשבר הפיננסי הנוכחי הוא אכן אירוע מכונן עבור האמריקנים. אבל מוקדם מאוד להספיד את כלכלת ארה"ב. זו עוברת אמנם תהליך יסודי של ניקוי וזיכוך - שהיה צריך להתרחש כבר לפני שנה - אך משזה יסתיים, היא תצא לדרך חדשה מצוידת בכמה צריבות קשות שיכאבו בכל פעם שתצוץ עוד בעיה.

הסקטור הפיננסי יעבור תהליך של קונסולידציה אבל הוא רחוק מאוד מלהתחסל. אין היום בעולם שוק פיננסי משוכלל יותר מהשוק האמריקני, וכדאי לזכור ש-300 מיליון אמריקנים, שהם 4.5% מאוכלוסיית העולם, בכל זאת צריכים לשתות, לאכול ולהתלבש.

הכוח הצרכני האמריקני לא הולך להיעלם בקרוב והוא בסך הכל ישנה את העדפותיו הצרכניות. די להביט בתוצאותיה של ענקית הקמעונאות וול מארט, שהמניה שלה עלתה ב-32% מאז תחילת השנה. גם המגזר הפיננסי האמריקני יתאושש בסופו של דבר. מתי? את זה אף אחד לא באמת יודע.

בימים כאלה הפחד שולט

ביום כמו היום הפחד הוא השולט בהתנהגותם של רוב המשקיעים. גם בימים הקרובים לא יהיה קל להתעלם מהפחד הזה. ההיסטריה והפסיכולוגיה של המשקיעים הם אלו שינחו את השווקים.

השמועות על הקריסה הפיננסית הבאה הן רק עניין של זמן, וכרגע קשה לראות כיצד אירופה מדלגת מעל למשבר הפיננסי מבלי שאחד מהבנקים שלה ייקלע לקשיים. זה ה"אוברול" שנדרש למערכת הפיננסית העולמית אחרי חמש שנים של גאות, וכמו כל טיפול קשה במוסך זה גם עולה הרבה מאוד כסף.

זה הזמן לחשוב על השקעות בעתיד

אבל זה גם בדיוק הזמן להתחיל לחשוב על השקעות, לבדוק לעומק ובאופן רציונלי מה מידת הפגיעות של החברות שיש להן פעילות ריאלית אמיתית (ולא מדובר בחברות שחתמו על זיכרון דברים לרכישת קרקע חקלאית בבולגריה), לבדוק את הרקורד של האנשים שעומדים בראשן והאם הם אי פעם התמודדו עם משבר כלכלי, ובעיקר, לשבת על הגדר ולהמתין ליום שבו מצב הרוח ישתנה.

בעבר, רק מעטים ידעו לאתר במדויק את הימים שבהם השתנתה המגמה, אבל גם הצטרפות מאוחרת לגל העליות הבא צפויה לייצר תשואות עודפות בתיקי ההשקעות לטווח ארוך.