שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מי אחראי לפקקי הענק?
    "מדינת ישראל ומשרד התחבורה חייבים לקחת את המושכות, ולהתחיל להזיז את עגלת התחבורה הציבורית ממקומה. אם לא יעשו כך, נמצא עצמנו תקועים בפקקים מייאשים עוד זמן רב. רכז התחבורה של החברה להגנת הטבע מזהיר

    כולנו מכירים את החוויה המפוקפקת שנקראת פקקי תנועה. היא מוכרת לכל מי שנוהג בשעות השיא - בוקר ואחר הצהרים - בעיקר במרכז הארץ. ולא צריך תואר שני במדעי התחבורה, כדי להבין שהגודש הגדל ברציפות בדרכים, נגרם כתוצאה מעלייה מתמדת במספר כלי הרכב הפרטיים, מהעדר תשתית מתאימה, ובעיקר

    מאוזלת ידם של מקבלי ההחלטות בישראל. ואם שני המרכיבים הראשונים במשוואת הפקק ניתנים לשינוי איטי ומועט, הרי שבמקרה של נבחרי הציבור, נראה כי נפלה שם תרדמת עמוקה, ממנה הם מסרבים להתעורר.

     

    לצערי, יש עדיין מי שמאמין כי פתרון אמיתי לבעיית הגודש בדרכים, יגיע בדמות סלילת כבישים חדשים באורך אלפי קילומטרים. לצערי, כי אין בכך אמת. כבר הוכח כי הוספת כבישים רק מעודדת רכישת עוד ועוד מכוניות פרטיות. ומכיוון שתוספת במספר כלי הרכב גוררת בעקבותיה גודש, ברור כי כל כביש חדש, ייצור בהכרח גם פקק חדש. הבעיה, גם אם תזכה לפתרון קצר מועד, לבטח לא תיעלם בטווח הארוך.

     

    לעומת זאת, בשנים האחרונות גדלה המודעות הציבורית והממשלתית לחשיבות התחבורה הציבורית. הממשלה ומשרד התחבורה החליטו לקדם מערכות הסעת המונים במטרופולינים, החליטו להפריט את התחבורה הציבורית ולהקים רשות ארצית עבורה. הכל כדי לשפר את השירות לציבור, ולנסות ולפתור את בעיית הגודש בדרכים והנזקים הנלווים לו.

     

    אולם למרות תמיכה ציבורית וממשלתית, העסק עדיין תקוע. למה? בעיקר בגלל אינטרסים צרים של ראשי רשויות, מפעילי תחבורה ציבורית שונים, חברות ממשלתיות שעוסקות בתחבורה ובעיקר- מחסור חמור במנהיגות. זה לא סוד שהתחבורה הציבורית מציעה כיום רמת שירות נמוכה. לא סוד הוא שזיהום האוויר הולך ומחריף, וכי השטחים הפתוחים הולכים ומתמעטים. הנפגעים העיקריים והישירים של ההתנהלות הזו, הם כמובן הציבור והסביבה.

     

    איך זה בא לידי ביטוי בפועל? קחו למשל את חוק ההסדרים האחרון, בו הוחלט על המשך קידום הרפורמה התחבורה הציבורית. בפועל, למרות ההחלטות לאורך השנים, חלק מסעיפי החוק שונו, שר התחבורה מינה ועדת בדיקה, אבל ההתרחשות בשטח איטית - אם בכלל קיימת. בעלי עניין קוראים לבטל את הרפורמה, אלה הלוקחים בה חלק לא עושים מספיק, והמדינה בקושי מתערבת.

     

    או קחו למשל את פנייתה של עיריית תל אביב למשרד התחבורה, בבקשה להתיר נסיעת משאיות בנתיבים המיועדים רק לתחבורה ציבורית בלבד (נת"צים). לטענת העירייה, תנועתן האיטית של משאיות בצירי התנועה המרכזיים, מאטה את תנועת הרכב הפרטי. אלא שנראה כי העירייה לא חשבה לרגע על טובת הנוסעים בתחבורה ציבורית, ועל הפגיעה המיידית בהם עקב האטת תנועת האוטובוסים למשל.

     

    ואם כבר תחבורה ציבורית. לפני שנים הוחלט להקים מרכז מידע ארצי לתחבורה ציבורית. כזה שיאפשר לאזרח לבחור איזה אמצעי תחבורה יעיל ביותר עבורו, כמה תעלה הנסיעה, מהיכן עליו לצאת, איפה יעבור ולהיכן הוא יכול להגיע. נכתב מכרז, נוסחו הצעות, אולם בפועל אין מרכז מידע רציני. למה? כי לא כל מפעילי התחבורה הציבורית מוכנים לחשוף את המידע הדרוש למשרד התחבורה, למפעילים האחרים ולציבור. אפשר להכריח אותו? בודאי שכן. יש מי שיעשה את זה? ברור שלא.

     

    אם ככה, מדיניות יש. תקציבים יש. רוח גבית מהציבור, יש גם יש. עכשיו, מדינת ישראל ומשרד התחבורה חייבים לקחת את המושכות, ולהתחיל להזיז את עגלת התחבורה הציבורית ממקומה. אם לא יעשו כך, נמצא עצמנו תקועים בפקקים מייאשים עוד זמן רב.

     

    הכותב הוא רכז התחבורה לשמירה על הסביבה, בחברה להגנת הטבע

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים