שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    10 דברים שאנחנו שונאים במחשב
    כל תוכנה משאירה על המחשב סרגל כלים, רשיונות השימוש ארוכים כמגילות וכתובים בשפת עורכי דין ועוד לא נולד אדם שהצליח לנקות את המקלדת באמת. דברים שמעצבנים אותנו במחשבים

    בכתבה הראשונה מסוג זה שפורסמה ב-2007, תיארנו את כל מה שמרגיז אותנו בתור משתמשי מחשב: באגים ובעיות שימושיות בסיסיות מעצבנות במקרה הטוב, תקלות ושיבושים בעבודה במקרה הרע. לא הרבה השתנה מאז, ולמרות המודעות הגוברת לנושא הארגונומיה והפיתוחים החדשים בתחום התוכנה, הרשימה רק מתארכת. אלו דברים קטנים כביכול, אבל במצטבר מדובר בניג'וס אמיתי.

     

    במקל, בסרגל

    כל תוכנה שמתקינים בפזיזות (באמצעות לחיצות חוזרות ונשנות על כפתור ה-next) משאירה במחשב "הפתעה" – סרגל כלים. לא מדובר רק בתוספים לא-כשרים, שכוללים תוכנות ריגול למיניהן, אלא סרגלים שמותקנים עם תוכנות לגיטימיות מבית ICQ, Yahoo, בבילון, מיקרוסופט ואפילו גוגל.

     

    אם היינו משאירים את כל סרגלי הכלים שמותקנים אוטומטית מבלי שביקשנו, המקום שהיה נותר בדפדפן להצגת האתרים עצמם היה קטן מהרווח בין הדלת לרצפה. כל חברה רוצה שהלוגו שלה יתנוסס לנו מול העיניים בזמן הגלישה, וכולן מציעות RSS, שדה חיפוש של גוגל, תחנות רדיו, משחקים ושאר קשקושים שאף אחד לא באמת צריך, וגם אם כן, עדיף בתוכנה נפרדת. (אדר שלו)

     

    רשיונות שימוש מפרכים

    בכל פעם שמתקינים תוכנה ומקבלים עימה את סרגל הכלים הטפיל ההכרחי (ראה סעיף קודם), נלווית לתוכנה מגילה באורך אינסופי הכוללת את תנאי השימוש. המהדרין מוסיפים בכפתור רדיו את האפשרות "הצג את רישיון השימוש בתום ההתקנה".

     

    הצגנו. לא ברור מה בדיוק כתוב שם. אם הקורא אינו עורך דין, מדובר בברברת משפטית חסרת כל-פשר. למרות שברור שמטרת תנאי השימוש היא בעיקר כסת"ח, אבל לעתים יצרניות התוכנה תובעות משתמשים על הפרת התנאים האלו (למשל, פיראטים), כך שהן מצפות שיצור אנושי אכן יקרא אותן. לא ייתכן ששימוש בתוכנה ידרוש השכלה משפטית, וגם אם כן, אי אפשר לצפות מכל מי שמתקין תוכנת מייל להקדיש שעתיים מחייו לעיון בתנאי השימוש.  זה יותר מהזמן שאנחנו משקיעים בקריאת מיילים. (אדר שלו)

     

    אי אפשר לנקות מקלדות

    מחקר שנערך לפני כמה שנים, שבדק בקטריאלית שפופרת טלפון, אסלה ומקלדת מצא שמקלדת היא הפריט המזוהם ביותר. אותי הנתון הזה לא מפתיע: אסלה אפשר לנקות. מקלדת לא.

     

    אומנם המציאו מיני פטנטים משונים כדי לנקות מקלדות כמו מיני תרסיסים, שואבי אבק זערוריים ועוד – אבל אי אפשר לנקות מקלדת באופן יסודי, חוץ מאשר לפרק אותה כליל.

     

    התהליך כולו הוא די כייפי: החל מהחלק בו שולפים את המקשים עם מברג (ילדים, אל תנסו את זה בבית), ועד השלב בו מנקים את כל השערות שנשרו, פירורי השומשום, האבק והבקטריות ששכנו מתחתיהם כמו שצריך. עם סמרטוט. אז, מחזירים את כל המקשים למקום – וקונים מקלדת חדשה, כי המקלדת שלכם הפסיקה לעבוד. (ניב ליליאן)

     

    CAPTCHA

    נרשמתם לאתר והתבקשתם להעתיק את הטקסט שבתמונה לשדה הרלוונטי. המטרה היא לוודא שאתם בני אדם ולא רובוטים, אבל בכישלון השלישי מתעוררים בכם ספקות שזוהי אכן זהותכם האמיתית. האם האות O היא המספר 0 בכלל, האם הקו הזה הוא i גדולה או L קטנה ומה עשינו שמגיע לנו עונש כזה?

     

    למרות אינספור ההבטחות לשיפור הטכנולוגיה השנואה הזו, שנקראת CAPTCHA, מדובר עדיין בעניין מתסכל עבור כלל המשתמשים, ובפרט לעיוורים. אם המטרה היא לעצור את רובוטי הספאם, מן הסתם לא מדובר בשיטה יעילה, ותיבות המייל של כולנו הן ראיות לכך. (אדר שלו)

     

    חומרה שלא עובדת בלינוקס

    כתבתי על הנושא הזה לא פעם, אבל הוא מרגיז כל פעם מחדש. התמיכה בחומרה של הפצות לינוקס השונות - לוקה בחסר. משמעותי. מניסיון (אובונטו ו-SuSE, נכון, הפצות של עצלנים), לינוקס היא באמת מערכת הפעלה נהדרת. אבל החסידים שלה יכולים לצעוק עד מחר ש"חופשי זה יותר מחינם!” – כל זמן שחסרים דרייברים ללינוקס לחומרה פופולרית שיש לאנשים בבית – היא לא תתנחל בלבבות.

     

    יש אנשים כמוני שמחכים עד עצם היום הזה לדרייבר למדפסת שלהם. ואני לא לבד: אפילו מפתחי לינוקס יצאו בקריאה ליצרני החומרה לפתח מנהלי התקן ללינוקס, או לפחות להוציא אותם לידי הקהילה. ואם מפתחי הלינוקס מיואשים, מה יגידו המשתמשים הפשוטים? (ניב ליליאן

     

    מדפסות הזרקת דיו

    קללה ושמה מדפסות הזרקת דיו גורמת לאנשים להיצמד היטב למדפסת הלייזר המשרדית, כי זו שבבית איכזבה. הדפסתם תמונה והיא מרוחה על כל הדף ובאיכות איומה, כי הצבע הצהוב נגמר באמצע התמונה.

     

    הנייר נתקע בפנים? תתחילו לנחש באיזה "מגש מס' 1" הוא תקוע, ולפרק את הקוביה ההונגרית שנקראת מדפסת. ועד שכבר מצאתם את המטמון, אתם מושכים - והנייר נקרע. חזור להתחלה, והפעם הצטייד בפינצטה.

     

    ומה עם המדיניות העלומה שכדי להדפיס שורה אחת, המדפסת לא תהסס לבזבז דף שלם נוסף? לא חבל על העצים?

     

    ולא נשכח לציין את ההשתעבדות למחסניות הדיו, וכבר הוכח כי הנוזל שבתוכן יקר יותר מדם או אלכוהול יוקרתי, ונגמר תמיד באמצע הדפסת עבודה סמינריונית דחופה. את תלושי המשכורת שלכם, אולי שמתם לב, מדפיסים בדרך כלל עם טכנולוגיה עתיקה הרבה יותר, מדפסת הסיכות הוותיקה. מנהלי החשבונות יודעים יפה מאוד למה.

     

    סוגיית המדפסת המרגיזה הונצחה היטב בסרט Office Space, בו מספר הייטקיסטים שמפוטרים מעבודתם מטפלים באהבה רבה במדפסת המשרדית עם מחבט בייסבול, על כל הסבל שהסבה להם בזמן העבודה. אנחנו מבינים ללבם. (אדר שלו)

     

    שאני אתכופף?

    תמיד כיף לקנות אוזניות חדשות, מקלדת נורמלית, או לפרגן לעצמי מצלמת רשת רצינית - שאנשים יוכלו לראות אותי ולא סדרה של פיקסלים אפורים-כתומים-לבנים. פחות כיף לחבר את כל הרכיבים הללו. נכון, ישנם בדרך כלל שני מחברי USB מקדימה, אך הם מיועדים לזכרון נייד ולשאר התקנים זמניים.

     

    בשביל ליהנות מאביזרי המחשב החדשים - צריך לזחול מתחת לשולחן, לסובב או להוציא את המחשב - ולמצוא מחבר פנוי בסבך הכבלים שנוצר שם - רק בשביל להכניס אליו עוד כבל, ורק אחרי שהצלחנו להשחיל אותו קודם לכן במרווח בין השולחן לקיר.

     

    אולי הגיע הזמן למצוא כבר תקן אלחוטי, למשל USB אלחוטי, עם מקלט נוח שנמצא על השולחן, וימנע את הזחילות המיותרות רק בשביל לצאת, לקום ולגלות שחיברנו מחדש בטעות את מצלמת הרשת הקודמת - כי כל הכבלים שחורים. (אהוד קינן)

     

    בודקי איות

    בודקי איות, כדרכן של תוכנות אוטומטיות, אינם מצטיינים במגע עם המציאות. בודק האיות של Microsoft Word הוא אחת התוכנות הידועות לשימצה מבחינה זו: היא נוטה לסמן בקו אדום כועס מילים כשרות לחלוטין, והיא סלקטיבית לגבי שמות של חברות או אנשים. שלא לציין את ההעדפה שלה ל"סלולארי" על "סלולרי", "דיגיטאלי" על "דיגיטלי" ונטייה כללית לפזר את האות א' בנדיבות במילים לועזיות. עם זאת, אפשר לשחק בהגדרות של בודק האיות של Word ולשכנע אותו לבוא לקראתנו קצת. מזל. (אדר שלו)

     

    האור שבקצה העכבר

    בסרטי מדע בדיוני של שנות הששים, הדרך העיקרית לגרום למשהו להיראות עתידני ועתיר טכנולוגיה, הייתה להוסיף לו תאורה. הרבה נורות מאירות. אם הייתי תופס את המעצב שהחליט לעשות את אותו הדבר לעכברים – הייתי עושה בו שפטים.

     

    פעם היו עכברים פשוטים. עם גלגלת. ואז באו עכברים אופטיים. ועכברי לייזר. ואז מישהו החליט שצריך להדגיש את העובדה שהם אופטיים ועם קרני לייזר, והוסיף לעכבר תאורה בקצה. ואז גם בתחתית. לא ברור למה העכבר צריך להיראות כמו מכוניות של טיפוסים מסויימים, עם תאורה כחולה מלמטה. אני גם לא צריך לאתר אותו בחושך, תודה.

     

    אני פונה בקריאה למעצבי העכברים: תעשו טובה, את המראה של "מסע בין כוכבים", תשאירו לסדרה המקורית. העכבר בידיך, מר ספוק. (ניב ליליאן)

     

    אני לא די ג'יי - למה צריך למקסס?

    מנגנים שיר או סרט שהורדנו, או מצאנו ביוטיוב ואתרים אחרים, אבל לא שומעים כלום. קורה. לפעמים מדובר בתקלה או

    בעיה של קידוד, אבל לפעמים פשוט הנמכנו את עצמת השמע וצריך להגביר בחזרה. השאלה היא רק איפה?

     

    בכל פעם שצריך להאזין למשהו מהמחשב, צריך להתמודד עם שלושה בקרי עצמה - בנגן (אם זה יוטיוב, VLC, iTunes או כל נגן אחר), ב-Windows (מהרמקול הקטן בצד ימין למטה) וברמקולים המחוברים למחשב עצמם, כמובן.

     

    ב-Vista המצב קצת השתפר, בשילוב של עצת ה-Media Player עם עצמת השמע הכללית במחשב. ובכל זאת - קצת התחשבות. רובנו ככל הנראה לא תקליטנים, ולא מתפרנסים מאומנות המיקס. להנמיך ולהגביר - צריך ממקום אחד בלבד. (אהוד קינן)

     

    תופעות אחרות מעצבנות אתכם במחשב או בגלישה לאינטרנט? ספרו לנו בתגובות. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים