הדברים הכי מעצבנים במחשב

על אף השכלולים והשדרוגים, המחשב ממשיך להיות מנוכר ולא ברור למשתמשים מתחילים ופחות מתחילים. באגים ובעיות שימושיות בסיסיות מעצבנות במקרה הטוב, וגורמות לתקלות ושיבושים בעבודה במקרה הרע. נראה כי הישועה תגיע משירותי תוכנה ברשת, שלפחות מנסים להיות ידידותיים יותר.

האשם הוא לא בנו כמובן, אלא במפתחי התוכנות. כך טוען פרופ' דיוויד פלאט, מרצה למדעי המחשב באוניברסיטת הארוורד, בספרו החדש "מה הבעיה עם תוכנה ומה אפשר לעשות בנידון" (Why Software Sucks...And What You Can Do About It).

בעקבות המחקר נזכרנו בכמה בעיות שמטרידות אותנו באופן אישי, ובוודאי יעלו כמה זכרונות כאובים בקרב משתמשי תוכנה מתוסכלים רבים נוספים.

למה אי אפשר להתחבר?

למרות הפס הרחב המבטיח לאפשר לנו להיות מחוברים תמיד, כדי להתחבר לאינטרנט המהיר עדיין יש צורך לבצע תהליך של "חיוג". המחשב או הנתב פונים לספקית האינטרנט שלנו, מספקים את השם והסיסמה ואנחנו אמורים להתחיל לגלוש. לא פעם, בגלל תקלה זו או אחרת החיבור לא מצליח.

במקום שמחשב יגלה לנו מה הבעיה בשפה של בני אדם, אם מקורה במחשב, במודם, בנתב או אצל ספקית האינטרנט, ויספר לנו מה צריך לעשות, מופיעות על המסך מושגיאם חידתיים כמו PPPoE או שגיאה 678 והמחשב סופר לאחור לפני שהוא מנסה להתחבר מחדש. מי שמחזיק נתב אלחוטי לעיתים לא יקבל גם את הודעת השגיאה העמומה הזאת אלא פשוט לא יצליח להתחבר.

אנחנו מבלים שעות עם ספקית התשתית וספקית האינטרנט לנסות לברר מה קרה, ובסוף אומר לנו התומך לנתק את המודם מהחשמל ל-10 שניות. באמת תודה רבה, אבל היינו יכולים לעשות את זה לבד עם קצת הנחיה מוקדמתי.

הפתרון האידאלי היה לחפש בגוגל את השגיאה, ולפתור את הבעיה תוך מספר שניות. אבל המחשב עדיין מנסה להתחבר ועכשיו הטעות היא 714.

לא נעלם המידע?

טפסים מקוונים מעצבנים בכל דרך אפשרית. צריך להכניס טלפון - אף פעם לא ברור איך. מנסים לעבור בין שדה לשדה ב-Tab, לא תמיד ברור באיזה שדה אנחנו נמצאים. מילאנו פרט לא נכון? קורה, אבל איפה הבקשה לתיקון? למעלה? למטה? באדום? בחלון קופץ? אתרים רבים לא מקבלים את הטופס שאנחנו מנסים למלא אך לא מגלים לנו היכן בדיוק הבעיה.

בכל טופס יש חוקים אחרים, ולפעמים החוקים השונים חלים על אותו טופס - והשגיאות מופיעות במקומות שונים.

אלה בעיות זניחות שאנחנו לומדים לחיות איתן, ממלאים טפסים בזהירות ובהקפדה, או משתמשים בתוכנות למילוי אוטומטי, ומתקנים באופן ידני היכן שצריך. הבעיה החמורה, שוודאי כל גולש מכיר היא מקש ה-Backspace. לפעמים אנו לוחצים עליו בשביל למחוק את תו לא נכון ומוצאים עצמנו חוזרים עמוד אחורה בדפדפן.

לא נורא, נאנחים, לשם כך קיים כפתור ה-Forward. אך אז הטופס שמילאנו פשוט נמחק, וצריך לכתוב הכל מחדש.

איפה הסרט?

המחשב, כך מבטיחים לנו, יחליף את הממירים הדיגיטליים, נגני ה-DVD וכל דבר שאנחנו מחברים לטלוויזיה, ויהפוך למרכז הבידור בסלון שלנו ובעתיד הלא רחוק בכלל בכל הבית. 

אך לפני שכל החזון היפה הזה יהפוך למציאות, מוטב לוודא  שסרטים פשוט ירוצו על המחשב ללא תקלות. נוסף על העובדה המרגיזה שעדיין יש פורמטים שדורשים הורדה של נגנים מיוחדים כמו RealTime או mov של אפל, הרבה מהסרטים בפורמטים המוכרים יותר פשוט לא מתנגנים.

לפעמים שומעים רק קול, לפעמים רואים רק תמונה, ולפעמים הנגן סתם מסרב לנגן ומנסה להתנצל. לפעמים מועיל בטובו נגן המדיה לעשות את עבודתו , ומנסה למצוא את הקידודים הנדרשים, אך גם אז הוא שב לרוב ומשיב פניך ריקם.

הפתרון, אגב מגיע מהקוד הפתוח. נגן VLC, עדיין איננו מושלם מבחינת ידידותיות (נעדרת ממנו אפשרות ניהול רשימות השמעה מסודרת, למשל), אבל הוא מצליח לנגן את רוב הפורמטים ברוב הקידודים, בלי לשאול שאלות ובלי להתנצל.

למה גונבים לנו את הפוקוס?

מערכת ההפעלה Windows הביאה לעולם את בשורת ריבוי המשימות (ה-Multi Tasking). עובדים על מסמך, רוצים לגלוש, להוריד סרטים, או מתחשק פתאום להעביר תמונות מהמצלמה. אין שום בעיה, מקטינים את החלונות שלא עובדים איתם, ופותחים חלון חדש.

אז זהו, שיש בעיה. למערכת ההפעלה יש נטיה להחליט עבורנו. גם אם אנחנו באמצע הקלדת מסמך חשוב ביותר, ייתכן ואתר שהפעלנו בדפדפן לפני כן יסיים פעולה כלשהי (טעינת דף, למשל), והחלון יקפוץ למעלה ויכסה את המסמך שאנחנו כותבים.

הפתרון של מיקרוסופט הגיע בדמותה של tweakUI - תוספת למערכת ההפעלה שנותנת אפשרות למנוע מחלונות לגנוב את הפוקוס. היא עובדת במרבית המקרים, אך ישנם עדיין חלונות סוררים שמצליחים להתגבר עליה.

מי שולט על הפוקוס?

שלחנו דיווח על שגיאה, אז מה?

התוכנות שלנו ממשיכות לקרוס מדי פעם בגלל תופעה של "זלילת" הזיכרון ב-Windows XP, הנגרמת בגלל ניסיון לפתוח קבצים גדולים או פגומים, תוכנות עם באגים או סתם כי היום יום שישי ומערכת ההפעלה סוגרת כבר יומיים בלי הפעלה מחדש.

רבות מהתוכנות מבקשות מאיתנו שנשלח דיווח על שגיאה כדי לתקן את הבעיה. למרות שניתן לבטל את הבקשה לביטול הזה, לפעמים אנחנו מצייתים ושולחים את הדיווח כדי שחברת התוכנה תוכל לקבל את כל המידע הדרוש ולתקן אותה.

קיבלתם את ההודעה שלי?

תארו לכם את הבלתי ייאמן. הטלפון מצלצל ובצד השני של הקו מבשר לכם נציג מנומס של מיקרוסופט: "קיבלנו את הודעת השגיאה שלך. נשלח לך קובץ תיקון באימייל, ובגירסה הבאה זה כבר לא יקרה. מר גייטס מבקש להודות לכם באופן אישי על שסייעת באיתור התקלה". למחרת אתם מתעוררים מהחלום לעוד יום של קריסות.

מתחילות התוכנות מעצמן

כל תוכנה שמותקנת במחשב נחוצה לנו - אחרת לא היינו מתקינים אותה נכון? אז לא נכון. בחלקן אנחנו רוצים להשתמש באופן חד פעמי או נזקקים להן לעיתים נדירות יותר.

בכל זאת התוכנות דוחפות את קיצורי הדרך שלהן גם לשולחן העבודה, גם למגש ההפעלה המהירה ליד כפתור התחל, וגם לרשימת התוכניות בתפריט ההתחלה. זה אמנם נעשה בדרך כלל רק לאחר האישור שלנו, אבל לפעמים התוכנות מעתיקות  קובצי Readme ושאר קישורים לא נחוצים. מי באמת מצליח למצוא את עצמו בין הררי הקיצורים האלה?

נוסף על כל הצרות הללו, מפתחים רבים חושבים שהתוכנות שלהן חשובות במיוחד, והן מופעלות אוטומטית עם הפעלת ה-Windows. לא תמיד ניטרול ההפעלה האוטומטית נמצא במקום ברור, ואנו נאלצים לבטל את הפעלתן בצורה כירורגית באמצעות חלון הגדרות מיוחד, וגם זה – רק אם אנחנו יודעים ש-qttask זה נגן המדיה Quick Time ולא הליך חשוב שסגירתו תגרום לקריסת מערכת ההפעלה.

מה זה jusched ולמה הוא נדלק?

הפתעה: המחשב מפעיל מחדש

סוף סוף נפתרנו ממסכי המוות הכחולים של Windows הידועים לשמצה (BSOD). אך העלמות מסכי השגיאה לא באמת מבשרת על עולם ללא תקלות מחשב. במקום להציק לנו עם חלון מפחיד, ברירת המחדל ב-Windows XP קובעת כי המערכת פשוט תסגור הכל ותפעיל מחדש בכל מקרה של שגיאה קריטית.

אחרי כל התקנה צריך להפעיל מחדש

חזרתם מקניות בסופר? תתחדשו. אחרי שתכניסו את המוצרים למקרר תתבקשו להוציא את השאלטר ולחכות 30 שניות להפעלה מחדש. יש אמנם הבדל גדול בין עסקי המקררים למחשבים, אך הדוגמה הזו ממחישה היטב את כאב הראש שנכפה עלינו כשאנחנו נאלצים להפעיל מחדש את מערכת ההפעלה לצורך השלמה של התקנת תוכנות.

אם נסרב (כי 10 דפי אינטרנט חשובים ושני מסמכים פתוחים על המסך או מכל סיבה אחרת), תקפוץ ההודעה שוב ושוב עד שנישבר ונפעיל מחדש. במקרים מסוימים, אם נקום למספר דקות מהמחשב, מערכת ההפעלה תפסיק להיות נחמדה, תספור לאחור ומערכת ההפעלה פשוט תפעיל את עצמה. 

תיסגר כבר!

תוכנות לא תמיד נסגרות. יכול להיות שלא תמיד אנחנו באמת רוצים לסגור אותן ואנחנו סתם נהנים להקליק. זו הסיבה, ככל הנראה, שבחלק מהתוכנות החליטו שה-X האינטואיטיבי בפינת החלון לא יסגור את התוכנה, לפחות לא כברירת מחדל אלא פשוט יקטין את החלון, או יסתיר אותו במגשית המערכת. רוצים שה-X יסגור את התוכנה? חפשו בהגדרות.

גם תוכנות שכן הצלחנו כבר לסגור, לא תמיד נסגרות. הצרה הקטנה היא שהתוכנה כבר לא מופיעה בשורת המשימות ולנו יש הרושם שהיא נסגרה. הצרה הגדולה יותר, היא שהתוכנה שביקשנו שתיסגר מתחילה לשתות את הזכרון ואת משאבי המערכת, ואז הכל נתקע. רק שיטוט (שוב כירורגי) במנהל המשימות, וחיסול ידני של התוכנה הסוררת, ייתן למחשב שוב אוויר לנשימה.

אבל המעצבנות ביותר הן התוכנות העקשניות. לאחר בחירה בכיבוי המחשב מתפריט ההתחל, אנחנו רואים לא אחת חלון שסופר לאחור ומספר לנו כי תוכנה לא פעילה והוא עומד לסגור אותה. אולי זה רק אנחנו, אבל אם ביקשנו לכבות את המחשב, זה לא אומר שאנחנו רוצים שהכל ייסגר? המחמירים, אגב, מבצעים פעולה המוכנה בשפה הטכנית Hard Reset ופשוט שולפים את התקע מהחשמל.

תופעות אחרות מעצבנות אתכם במחשב או בגלישה לאינטרנט? ספרו לנו בתגובות. המוצלחות תופיענה בכתבה הבאה