שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    צילום: AP

    "הוא היה פול ניומן ולא עשה מזה עניין"

    יואל זילברג, ששימש עוזר במאי על סט הצילומים של "אקסודוס", מדבר על העבודה לצד הכוכב הענק שהפך לסמל של הישראלי היפה. "אי אפשר היה להסיר ממנו את העיניים", הוא אומר, " אבל מעל לכל הוא היה בן אדם"

    "את אקסודוס צילמנו בתקופה שבה כוכבי הוליווד היו הדבר הכי קרוב לאלוהים. מניירות וקפריזות הן משהו שכמעט כל אחד שעבר בהוליווד היה נגוע בו. אצל פול ניומן לא היה שמץ מזה, הוא היה בחור יוצא מן הכלל, גבר לעניין, יפה תואר בצורה עוצרת נשימה", כך אומר היום עם לכתו של פול ניומן, יואל זילברג, מי שהיה עוזר הבמאי של אוטו פרמינג'ר בסרט "אקסודוס", שצולם בארץ.

     

    "לכל אחד יש את נקודות החולשה הקטנות שלו, אבל הוא היה מוצלח בכל המובנים וזה נדיר. היה לו קול נהדר, חיוך מקסים, עיניים ממגנטות, הוא היה שחקן בלתי רגיל ובחור טוב והגון. הוא היה פול ניומן, אבל לא עשה מזה עניין", ממשיך זילברג.


    ניומן יחד עם רוברט רדפורד. צירוף נדיר של תכונות (צילום: AP)

     

    איך היה לעבוד איתו?

     

    היה פשוט תענוג להיות איתו על הסט. אני זוכר שהרגשתי גאווה אדירה שגבר כמו פול ניומן משחק את הישראלי היפה, ארי בן כנען. זה עשה שירות ענק למדינת ישראל. בכלל, הסרט הזה עשה פלאים - יותר מכל שגריר או שליח ציבור שיצאו אי פעם לחו"ל. ניומן שיחק עם כל הנשמה - אולי בגלל שהיתה לו זיקה לנושא, אחרי הכל אבא שלו היה יהודי - הוא באמת התמסר כל כולו לתפקיד".

     

    מה הפך אותו לשחקן כל כך גדול לדעתך?

     

    "לדעתי זה באמת הצירוף הנדיר של תכונות שבכולן הוא הצטיין. הוא היה שחקן רציני שהגיע טעון בדברים שספג אצל לי שטרסברג ויישם בתיאטרון ובטלוויזיה לפני שהגיע לקולנוע. היה לו ניסיון טלוויזיוני עשיר וזה עזר לו מאוד. היה לו מראה ייחודי - ואני לא מדבר רק על היופי, יפים יש הרבה - הוא היה ממגנט, כמו מרלון ברנדו. אי אפשר היה להסיר ממנו את העיניים. אבל מעל לכל הוא היה בן אדם".

     

    איך זה בא לידי ביטוי בצילומים?

     

    "ניומן הציל את המצב על סט הצילומים של אקסודוס יותר מפעם אחת. פרמינג'ר הבמאי היה איש קשה, רודן ממש. הוא העליב את השחקנים, פגע באנשי הצוות, עשה דברים איומים וביניהם כאלה שפגעו בעבודה עצמה. הוא לא התחשב במצבים הנפשיים של השחקנים".

     

    ואיך ניומן בדיוק עזר?

     

    "בסצנת המרפסת, לי ג'יי. קוב, אחד השחקנים הגדולים של אותה התקופה, עמד על המרפסת כשמתחתיו עומדים 20 אלף סטטיסטים ישראלים והוא אמור לשאת אליהם דברים. קוב בא מהאסכולה הישנה של הסטודיו למשחק, הוא היה רגיל לקחת את הזמן כדי להיכנס לתפקיד, לשאול שאלות ולבנות את הדמות. לפרמינג'ר לא היה זמן לדברים האלה. הוא רצה להתקדם וללכת הלאה, בייחוד כשבכיכר עומדים ומחכים בסבלנות 20 אלף סטטיסטים.

     

    "המונולוג של לי ג'יי. קוב היה קשה. הוא לא קיבל את הזמן שנזקק לו ואת

     ההכנה הדרושה והוא פשוט נתקע. צילמנו עוד טייק ועוד טייק. זה היה נורא. במצבים שכאלה, באופן טבעי, אתה נותן לשחקן את הזמן להירגע ולחזור לעצמו. אבל ככל שלי ג'יי טעה יותר, כך פרמינג'ר התנפל עליו יותר. זה סגר אותו לגמרי. זו הייתה קטסטרופה לראות את זה.

     

    "פול ניומן, שהיה על הסט במקרה למרות שלא השתתף בסצנה, התנדב לפתור את הבעיה. הוא הפריד בין לי ג'יי. קוב לבין פרמינג'ר, הרגיע את השחקן והציע בסופו של דבר לשבור את המונולוג לקטעים שממילא ייערכו בחדר העריכה. הוא תיווך בחוכמה בין השניים וזה מאוד אופייני לו. הוא היה זה שמסדר את העניינים. זו הייתה הדרך היחידה שלנו לעבור את הסצנה הזו".

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ניומן. מוצלח בכל המובנים
    צילום: AP
    לאתר ההטבות
    מומלצים