חוזרים לכלכלה האיסלאמית
בעקבות המשבר בשווקי העולם נשמעים קולות בציבור הערבי הקוראים לאמץ מחדש את הכלכלה האיסלאמית. במסגרת המדיניות הדתית יש להעניק הלוואות ללא ריבית ולהצמיד את המטבעות השונים לכסף והזהב
האם האיסלאם הוא הפתרון למשבר הכלכלי? בתחילה נרשמה שתיקה נבוכה על רקע הכותרות הראשיות המבהילות. ברוקרים ואנשי עסקים ערביים נראו המומים מול מסכים אדומים לגמרי ותחנות הלוויין הקדישו פרק נרחב לפינות הבורסה היומיות. אחר כך החלו לצוץ מאמרי מערכת המנבאים את בואה של הסופה הכלכלית למזרח התיכון ואת מותו של הקפיטליזם.
אחרי כמה ימים החלה להסתמן כבר השאלה - לאן ממשיכים מכאן? כמו בישראל, באירופה, בארה"ב ובשווקי המזרח איש אינו יודע את התשובה. אולם כמה בעלי טור ערביים דווקא מצאו תשובה ייחודית משלהם לפתרון המשבר - לחזור לעקרונות ה"כלכלה האיסלאמית".
חשוב להזכיר כי מדובר בקולות בודדים שנשמעים על רקע המבוכה הכללית, אך הם מבטאים ניסיון עצמאי וייחודי להתמודד עם הבעיה שנוצרה. בעל הטור, ד"ר מוחי א-דין תיתאווי, הסביר במאמרו שלשום בעיתון הקטארי "א-שרק", כי "בהתבסס על המציאות בה התמוטטה התיאוריה הסובייטית בפוליטיקה ובכלכלה ואחר כך נכשלה תיאוריית כלכלת השוק החופשי, צריכה לעלות מגמה שלישית אשר מכירה בכלכלה האיסלאמית בזירה הבינלאומית.
"האם אין בניסיון האיסלאמי כדי לסייע לנו בכל הפעולות והחוליים של הכלכלה העולמית? אינני מומחה בכך, אך לדעתי הגיעה העת שנשתמש בניסיון שלנו בזירה הבינלאומית המיטלטלת כדי שנוכיח שהשיטה הכלכלית האיסלאמית היא האלטרנטיבה והפיתרון".
אבל למה מתכוון תיתאווי? מהם אותם "עקרונות הכלכלה המוסלמית"? התנועה הרדיקלית "חיזב א-תחריר" עסקה בדיוק בסוגיה זו במאמר שפירסמה בשבוע שעבר. במאמר מסבירה התנועה מדוע הקומוניזם והקפיטליזם נכשלו ובנוסף מבהירה מהם עקרונות הכלכלה על-פי האמונה האיסלאמית.
לחזור לזהב ולכסף
"השיטה הכלכלית האיסלאמית, היא ורק היא התרופה והמגן למשברים הכלכליים והיא זו אשר כבר מנעה בעבר את כל הגורמים למשברים כלכליים", נכתב במאמר, "נקבע כי הזהב והכסף הם, ולא אחרים, הם הבסיס למטבע וכי הדפסה של שטרות צריכה להתבסס על מתן כיסוי להם באופן מלא בערך של זהב וכסף (זאת, בניגוד להצמדה לדולר או למטבע אחר, למשל - ר.נ.). ככה, לא ישלוט מטבע או שטר כסף של שום מדינה על מדינות אחרות, אלא יהיה למטבע ערך משל עצמו, ערך איתן אשר אינו משתנה".
במאמר מציעים הכותבים שורה של צעדים כלכליים נוספים התואמים את דת האיסלאם. "חל איסור על ריבית בין אם למפרע או רטרואקטיבית, ויש להשתמש בכל ההלוואות לטובת הסיוע לנזקקים וזאת מבלי לקחת רווח או תוספת על ההון. בקרב המוסלמים - ההלוואות עבור הנזקקים והחקלאים הם בגדר סיוע, ללא ריבית. אסור למכור סחורה שמבלי שהמוכר הוא הבעלים שלה ואין לקנות מה שאיש אינו מחזיק. אין לגלגל שטרות כסף וניירות ערך הנובעים מתקופות בטלות ואין לעשות שימוש בכל אמצעי ההונאה בתואנה כי מדובר בחופש הקניין".
"העולם נאחז בתכנית ההצלה השברירית מחשש שהמשבר יבלע אותו". מתוך א-שרק אל-אווסט
במאמר מעודדים הכותבים מעורבות גדולה יותר של המדינה בחיים הכלכליים, "יש למנוע מאנשים, מוסדות וחברות להחזיק בבעלותן מה שהוא בבחינת נכס ציבורי כמו נפט, מתכות, אנרגיה וחשמל ולתת למדינה לנהוג בהם בהתאם לעקרונות השריעה (ההלכה המוסלמית - ר.נ.). כך טיפל האיסלאם בכל המצוקות והמשברים הכלכליים שנוצרו על ידי האדם. זהו המנגנון שציווה ריבון העולמים אשר יודע מה טוב לברואיו".
הכלכלה המוסלמית נשמעת לפי שעה כמו קוריוז, אך צריך לזכור כי ארגוני האיסלאם הרדיקלי למיניהם, מה"אחים המוסלמים" ועד "אל-קאעידה" והחמאס צמחו בדיוק על אותה הקרקע - תיסכול מהמצב הנוכחי ותחושה כי צורות החיים המערביות לא הניבו את החלומות, לבטח לא במזרח התיכון. על רקע זה באה בשורת התנועות הרדיקאליות - "האיסלאם הוא הפתרון". הכוונה היא שרק השיטות האמיתיות הידועות כבר מאות שנים, ישיבו לערבים את תור הזהב בו חיו בעבר. תיאוריות אלה מצויות בבסיס תנועות האיסלאם הרדיקלי, כאשר עיקר הוויכוח הוא על אופן יישום ופירוש עקרונות הדת.
ריבית על-פי ההלכה
לא ברור האם בקרב העולם הערבי יקחו ברצינות את העקרונות הכלכליים שמציאות התנועות הקיצוניות. אפילו בבנקים האיסלאמיים המחמירים ביותר מוצאים שיטות לעקוף את האיסור על לקיחת הריבית ולהשתמש בעקרונות שונים כמו ה"מוראבחה", מכירת סחורה באמצעות מתווך כשפער התיווך ידוע לקונה.
לעומת הקולות המבקשים לדבוק בכלכלה הדתית, נשמעו גם בעלי טורים שהתקנאו בניסיונות של ממשלות המערב להיחלץ מהמשבר. "ברמת מדינות ערב איננו מוצאים תוכניות ברורות מהן ניתן יהיה להרוויח עם הימים או השנים", כתב שלשום בעל הטור, יוסף אל-קווילית בעיתון הסעודי "א-ריאד", "עתה, כאשר התמוטטות המנגנון הכלכלי נכנסת לאזור מקופח זה, על רקע ההתמוטטויות בעולם, איננו מוצאים את שרי האוצר, הבנקים המרכזיים וקרנות המטבע קוראים לפגישה מאוחדת, כדי לבחון את הבעיה בעיניים ערביות".
הכותב הוסיף, כי "ישנה דממה מוחלטת מצד הבנקים והמוסדות בכל הקשור להפסדיהם, כיצד הם מתמודדים מול המשבר ומהם הפתרונות, גם אם הם קשים. הדבר מוכיח עד כמה חלשה התשתית, עד כמה אין רזרבות לעיתות חירום ועד כמה אין קריאה נכונה של מה שקרה. זהו גילוי מסוכן שאנו רק בבחינת כלכלות שוליות מול כל אירוע מסדר גודל שכזה".
